../images/Emo62.gif הארות והערות פיקנטיות - 5
הפעם בחרתי להתייחס לתופעה הנקראת "גרירה": ישנם מקרים בהם מילה, הבאה בסמוך למילה אחרת, משפיעה עליה ע"י שינוי צורתה (ניקודה או כתיבתה). הנה כמה דוגמות לתופעות גרירה שגויות בעברית:
הביטוי: "לא יאומן כי יסופר". צריך להיות "יֵאָמֵן", בבניין "נפעל", אך בניין "פֻּעַל" של "יסופר" השפיע, ונוצר "יאומן".
הביטוי: "לא מדובשך ולא מעוקצך". צריך להיות "דִּבשך", אך גם כאן מילה אחת השפיעה על האחרת.
המילה "יָמִינָה" נהגית לרוב בשווא ב-י' הראשונה, כגרירה מוטעית מהמילה "שְמאלה" (שנאמרת יחד איתה בד"כ).
הצירוף: "טַענות וּמַענות". צריך לומר "טְעָנוֹת", עם שווא נע ב-ט', אולם בהשפעת "מענות" עבר הצליל A ל"טענות".
בוודאי שמעתם בחדשות את הקריינים אומרים: "כפר סבא" ב-ב' רפה, משום שבמקור לא היה צריך להיות דגש ב-ב' של "סבא". כך גם במילה "אבא" לא היה צריך לבוא במקור דגש. אולם בהשפעת המילה הדגושה "אִמָּא", קיבלו גם מילים אלה דגש.
ונסיים בביטוי השגור בפיהם של הילדים (אם כי לא רק הילדים): "קרוע ובלוע", כאשר היה צריך להיות, כמובן, "בלוי".
הפעם בחרתי להתייחס לתופעה הנקראת "גרירה": ישנם מקרים בהם מילה, הבאה בסמוך למילה אחרת, משפיעה עליה ע"י שינוי צורתה (ניקודה או כתיבתה). הנה כמה דוגמות לתופעות גרירה שגויות בעברית: