מעצבן שאנחנו בכלל
צריכות לעמוד מול לבטים כאלו. האם זה לא ברור שכדי שתינוקות יגיעו לעולם מישהי צריכה להביא אותם?! ומה לעשות שאלוהים ברא אותנו כאלו שנושאות בעול ההריון והלידה? ודרך אגב- אומנם עוד רחוק היום מבחינתך (יחסית), אך שתדעי שיש דבר כזה במדינת ישראל חופשת לידה לגברים. אם האישה לוקחת חופשת לידה במהלך 42 ימים וחוזרת לעבודה, אז לבעלה מותר לקחת חופשת לידה ליתר 42 הימים הנותרים. זו לא התקדמות מדהימה, אבל צעד קטן בדרך לחשיבה יותר שיוויונית. או שאני סתם אופטימית. מחשבה נוספת שהיתה לי- חישבי האם מתאים לך לעבוד בהיותך בהריון במקום בו הפעוטות כה פגועים. לי למשל זה היה מגביר המון פחדים וחששות, וזה לא היה עושה לי טוב. אבל כל אחד הוא אחר, אז יכול להיות שזה בכלל לא ישפיע עלייך. דבר נוסף- ישנו וירוס הנקרא CMV, שמועבר על-ידי הפרשות של הילדים, כגון רוק וכו'. אם אינך מחוסנת מהמחלה וחולה בה במהלך ההריון- זה עלול לפגוע בעובר. אז חישבי גם אם מתאים לך מהבחינה הזו. אני מאוד מקווה שלא הילחצתי אותך, כי זו ממש לא היתה הכוונה. פשוט כל אחת עם הרגישויות והחששות שלה. (אני לדוגמא מגדלת חתולה, ויש כאלו שנורא חוששות מטוקסופלסמוזיס, ואילו אני המשכתי לנשק, לחבק וללטף את החתולה שלי, ובעלי הוא זה שניקה את הצואה שלה, ובזה הסתיים העניין...). אם תרגישי טוב יותר לאמר בעבודה החדשה על נושא ההריון- עשי זאת. אם זו תהייה הסיבה שבגללה לא יחתמו איתך- אז באמת תדעי שזה לא המקום בשבילך, כי כמו שאת כותבת- מי רוצה לעבוד במקום שמתייחס כך לעובדים שלו? כיתבי איך התפתחו העניינים. שירה.
