Revolution kid
New member
../images/Emo63.gif"אביבי"
מיד שנולדתי, אבא החליט שיקראו לי אביב. זאת אומרת, הוא החליט ש"אביב" יהיה הפועל כמו א.כ.ל של "תאכל". אל"ף בי"ת יו"ד ובי"ת . אלה יהיו ארבעת אותיות היסוד בשם שלי. אז אבא קורא לי "אביבון". אף פעם לא אהבתי את השם "אביבון", יש בזה משהו משמין לדעתי. אמא דןמה לי, היא והדמיון שלה. השם שלי עבר אצלה תהליך ממש אבולוציוני. בהתחלה היא העתיקה מאבא את ה"אביבון", או שאולי להפך. משם זה נהפך ל"אביבוני" ומשם, אל תשאלו, "אביבוני – בונבוני", היא עדיין משתמשת בזה כשיש לה מצב רוח. אבל בסופו דל דבר זה רק "בוני", או יותר נכון "ווני", שזה ממש מעליב, כשמתחשבים בעובדה שיש לנו כלב שמחזיק במניות של השם. אחי הגודל קורא לי "גבר", אבל לא "גבר" של מתלהב, יותר בקטע של הסתלבטות. מוזר. אם כבר הסתלבטות שילך על משהו עם ט´אצ יותר אירוני ויקרא לי "אחי" או "אח שלי" לחילופין. שאר האחרים שלי קוראים לי "אביב", בלי יותר מידיי מחשבה, חוץ מאחותי שגם בקטע של "ווני" לפעמיים "בון-בון". טוב, היא תמיד הייתה מושפעת מאימא. יש אנשים שלא מחבבים אותי על רקע אישי, הם קוראים לי "נטר". רק שם משפחה, כמו בצבא. הם מוספים לזה טון "מזלזל" כדי שאני הבין בדיוק כמה שהם מעריכים אותי. לאחרונה הם מתרבים כמו שפנים. יש אנשים שלא מחבבים אותי סתם כך, בלי סיבה – הם קוראים לי "קוקסינל" או "הומו" נתקלתי בזה הרבה לאחרונה. אבל יש גם את אלה שמאד מחבבים אותי סתם כך, בגלל התוכנית רדיו והטלוויזיה – הם קוראים לי "אביב נטר". בשם המלא. כמו "בנימן זאב הרצל". גם בזה נתקלתי הרבה. ויש את החבר שלי. הוא קורא לי "אביביישין", למרות שזאת לא המצאה שלו, זה פשוט מתחבר יפה מאד. אבל מה שנראה הכי מתבקש, הכי בנאלי, "אביבי". רק אדם אחד קרא לי "אביבי". ועכשיו ה"אביבי" הזה הפך להיות סתם עוד אחד מרבים, "נטר". להתגעגע ל"אביבי" זה כמו להתגעגע לאדם שמת. או אדם מיוחד שהפך לסתם עוד מישהו. "נטר". נכתב ב 15/9/02
מיד שנולדתי, אבא החליט שיקראו לי אביב. זאת אומרת, הוא החליט ש"אביב" יהיה הפועל כמו א.כ.ל של "תאכל". אל"ף בי"ת יו"ד ובי"ת . אלה יהיו ארבעת אותיות היסוד בשם שלי. אז אבא קורא לי "אביבון". אף פעם לא אהבתי את השם "אביבון", יש בזה משהו משמין לדעתי. אמא דןמה לי, היא והדמיון שלה. השם שלי עבר אצלה תהליך ממש אבולוציוני. בהתחלה היא העתיקה מאבא את ה"אביבון", או שאולי להפך. משם זה נהפך ל"אביבוני" ומשם, אל תשאלו, "אביבוני – בונבוני", היא עדיין משתמשת בזה כשיש לה מצב רוח. אבל בסופו דל דבר זה רק "בוני", או יותר נכון "ווני", שזה ממש מעליב, כשמתחשבים בעובדה שיש לנו כלב שמחזיק במניות של השם. אחי הגודל קורא לי "גבר", אבל לא "גבר" של מתלהב, יותר בקטע של הסתלבטות. מוזר. אם כבר הסתלבטות שילך על משהו עם ט´אצ יותר אירוני ויקרא לי "אחי" או "אח שלי" לחילופין. שאר האחרים שלי קוראים לי "אביב", בלי יותר מידיי מחשבה, חוץ מאחותי שגם בקטע של "ווני" לפעמיים "בון-בון". טוב, היא תמיד הייתה מושפעת מאימא. יש אנשים שלא מחבבים אותי על רקע אישי, הם קוראים לי "נטר". רק שם משפחה, כמו בצבא. הם מוספים לזה טון "מזלזל" כדי שאני הבין בדיוק כמה שהם מעריכים אותי. לאחרונה הם מתרבים כמו שפנים. יש אנשים שלא מחבבים אותי סתם כך, בלי סיבה – הם קוראים לי "קוקסינל" או "הומו" נתקלתי בזה הרבה לאחרונה. אבל יש גם את אלה שמאד מחבבים אותי סתם כך, בגלל התוכנית רדיו והטלוויזיה – הם קוראים לי "אביב נטר". בשם המלא. כמו "בנימן זאב הרצל". גם בזה נתקלתי הרבה. ויש את החבר שלי. הוא קורא לי "אביביישין", למרות שזאת לא המצאה שלו, זה פשוט מתחבר יפה מאד. אבל מה שנראה הכי מתבקש, הכי בנאלי, "אביבי". רק אדם אחד קרא לי "אביבי". ועכשיו ה"אביבי" הזה הפך להיות סתם עוד אחד מרבים, "נטר". להתגעגע ל"אביבי" זה כמו להתגעגע לאדם שמת. או אדם מיוחד שהפך לסתם עוד מישהו. "נטר". נכתב ב 15/9/02
