אהבה וירטואלית

[ה מוזה]

../images/Emo63.gif אהבה וירטואלית ../images/Emo63.gif

מרתיחה מים לקפה..מציתה סגריה ..שירים ברקע ..עוד דקה ..היא תעלה לאוויר ותקליד אהבה ...כל אות יוצאת מליבה כל שורה מנשמתה .. היא קראה על זה פעם כתבה ..באיזה אתר שכוח אל .."אהבה וירטואלית "..כמה מגוחך חשבה אז לעצמה .. מה כבר אפשר לחוש מול מסך קר וקפוא ..היא צריכה עיניים ..לטבוע דרכם ולצלול לתוך הנשמה ..הרימה גבה ..והמשיכה במסעותיה הוירטואלים לאתרים שונים ומשונים ..... ובלילה ..חשוך ושקט ..החליטה לבדוק מהי כל המהומה הנקראת צאט .. לבשה דמות ..הרגישה במעין תיאטרון בובות ..ביישנית מטבעה ..לחצה על "הכנס " והביטה במסך נפעמת שורות ..מילים ..לבבות ופרחים ריקדו למולה ..הביטה בכינויים השונים , מנסה לנחש איזה איש נמצא אחרי כל מסיכה ..לאט לאט חשה בטוחה מספיק ..להגיד "היי"שקט וביישן ... וכך מצאה את עצמה ...ערב אחרי ערב ...נשאבת לעולם אחר לחלוטין ...בועת אשליות וקסמים ..הימים חלפו ..והיא שבתה את לב הכינויים ..כולם היו אחריה כרוכים ..והיא ,היא פשוט הסמיקה . מעבר למסך ..."לו רק היו יודעים איזו רכה וביישנית " לא היו מאמינים ..ואולי חלקם כן ...ראו אותה שקופה מתחת לכינוי ולמסיכה.. וכך היא ריחפה לה ..נוגעת לא נוגעת ..משאירה אחריה שובל ערפל .. היא הרי לא תיתן לאיש ..לגעת בדבר האמיתי ..יודעת לשים את הגבולות בין שם ...שם זה דימיוני זה קסם ...זה ...לא ייגע בה ..כך היא חשבה.. שבועות חלפו ..מפעם לפעם השהות שלה בעולם החדש שמצאה גדלה וגדלה והיא ..פשוט איבדה את תחושת הזמן ..בעולם החדש לזמן אין משמעות ..הוא פשוט חולף ביעף ..היא מוקסמת מקלידה את עצמה ,כל אות ושורה זו היא שם על המסך ....אבל ,היא לא תיתן לאיש לגעת במה שיש מתחת לכינוי .. כך היא חשבה ...ימים ולילות חולפים בחיוכים ,היא מוצאת את עצמה צוחקת בקול רם מול מסך ..ושניה אחכ תוהה עם עצמה " האם איבדת את השפיות יקרה ".? אבל ..היא תמיד עשתה את מה שנתן לה להרגיש טוב ..בלי לתת את הדעת לאיך זה נראה או מה יגידו הבריות ..הרי זה רק בכאילו ..זה אשליה ..כך היא חשבה . עד שערב אחד..שורה אחת בצבע אדום ..הפכה ..ללילות שלמים של הנאה צרופה של מסך מצאה את עצמה ...ממתינה לשעות הקסם האלו ..עם האביר הוירטואלי הפרטי שלה ..הוא מילא אותה ..תשומת לב ואהבה ..שיחה מצחיקה ושנונה ..השעות פרחו להן בלי שתשים לב .. זריחות רבות ..בחלונה ..לילות של שיחות ..ושוב זריחות ..חולפים להם שבועות ..והיא ...מוצאת את עצמה ..מפסידה פעימת לב בכל פעם שהכינוי המוכר מצטרף לרשימה ..והיא..שחשבה שבה זה לא ייגע ...הרי אלו הן רק מילים ושורות על המסך היא....הרגישה אהבה ..הפחיד אותה הרגש שהציף אותה ..אבל היא לא יכלה להתנתק לא מהמסך ..ולא מהאביר הפרטי שלה ..נסחפה לעולם שבו כל מילה ..יש לה את העוצמה להביא חיוך ואושר ..או להוריד דמעה ..והיא חוותה את שני הקצוות ..הלילות עימו והבקרים ..והזריחות ..חשבה שמצאה חבר טוב ..חבר קרוב ..מישהו שאיתו היא יכולה להרשות לעצמה ..קצת להוריד חומות ..הרגישה מרחפת בעולם של קסם .. עד הלילה ..שבו ישבה מול המסך ..שקועה עימו בשיחה ..ומשפט עולה למולה .. "אני אוהב אותך ".... המשך בקרוב ....

 

[ה מוזה]

המשך ....

נשימתה נעתקה ..הרגישה רק רצון ..לברוח ,פשוט לא להיות קיימת ..לחיצה אחת והיא איננה שם על המסך ....הלב פועם כמטורף ..היא אינה מוצאת מנוחה ..מציתה סגריה שמה מוזיקה ...מנסה למצוא רגיעה ..מנסה לשכנע את עצמה " לא ,זה לא קורה באמת ..את לא תתני לעצמך להסחף .."...לא סיימה את המחשבה הזו ....ומצאה את עצמה מול המסך מחפשת את שמו ברשימה ,ליבה הולם כמטורף ..פוחדת שמא ..מאוחר מדי ..אך הנה הוא שם ..שולח לה פרח ,מחווה של אהבה ..השיחה ..ממשיכה במקום שנקטעה ..כביכול אותו משפט כלל לא נאמר ..הימים הפכו לחודשים ..והיא ..ראתה על המסך עשרות פעמים את השורה "אני אוהב אותך " ..ולא יכלה ..ולו פעם אחת להקליד את האותיות על המסך .."אני אוהבת אותך" מעולם מעולם לא כתבה זאת לו ....אבל הלב ידע ..היא נשבתה בקסמיו ..לאט לאט הוא קנה את אמונה ..והיא שתיבת פנדורה לא קטנה ..נגררת איתה כבר שנים ..העניקה לו ..אהבה ללא תנאי מעבר למסך ...נתנה לו לגעת במקומות הכי עמוקים בנשמתה ..ועדיין לא כתבה לו ולו פעם אחת את שלושת המילים .."אני אוהבת אותך "..מעולם לא כתבה לו .. הקשר הספק מוזר ספק אמיתי הזה ..העמיק ..והיא היתה מאושרת ממילה קטנה ..ובוכה דמעות רטובות מול המסך משורה קטנה ..ומחייכת כילדה ..מול שורה מצחיקה ..והימים זרמו להם ..והלילות חלפו .. כן, היו לילות ..של דמעות ..כאלו אמיתיות שבאמת מרטיבות את הלחי ..והיא שם לא מאמינה אני ..אני בוכה ממילה על מסך ?? הלב שלי נקרע בכאב משורה על דף וירטואלי "?? כן - ...היא חוותה את כל הרגשות .... וערב אחד ...מתוך קונדסות ..שובבה שכמותה ..היא החליפה כינוי ..ושוב לחיצה והיא בעולם ...של מילים אייקונים ולבבות ....לפתע מולה על המסך ..הכינוי הכל כך מוכר ..האביר שלה ....זה שאיתו בכתה וצחקה ..שולח לחלל המסך ....לעלמת חן וירטואלית .. חסרת פנים ..ושם ...הוא מקליד את המשפט ...."אני אוהב אותך ".... והיא ...בכינוי האחר ..יושבת מול המסך ....ולא מאמינה למראה עיניה .. הוא שאותה אוהב ....משחרר מילים ושורות ...כמו היו חסרות ערך .. באותו הלילה ....הדמעות שטפו כל אות במקלדת שלה והלב כאב ....כאילו מישהו קרוב מת או אבד ...היה לה קשה עם עוצמת הרגשות ....שהיכו בה ללא רחמים .....משפט אחד שעורר בה את כל השדים הרדומים ..הכאב צרב צלקת בליבה ... ברגע של כאב ..התיישבה מול המסך מצאה את האביר שלה ..הפעם בכינוי שלה ..והמילים קלחו החוצה ..מהלב ליד ..משם למקלדת ולמסך היא הקלידה את הלב שלה ....מילים קשות , מילים כואבות , מילים של פגיעה ועלבון .. נאמר שם הכל ... היא לחצה על האיקס הקטן בקצה המסך .. בכתה ....לה שבוע ימים ...כעסה על עצמה איך נתנה לו לגעת בדבר האמיתי איך התפתתה להאמין ....שיש מעבר למילים שהיא רואה על המסך .. הבטיחה לעצמה ....אחרי שהכאב ..חלף - מעתה ערפל כבד נפש חיה מהעבר השני של המסך לעולם לא תכנס ללב . המשיכה .....בפיזור מסך הערפל ....פיזרה קסמים לכל עבר .... ונשארה חידה ...תעלומה .... היא לא תיתן לעצמה להרגיש שוב את הכאב הזה ..חושבת לעצמה " את נורמלית לבכות ככה ולכאוב כאב קורע לב עבור מישהו שאת פניו מעולם לא ראית , את קולו מעולם שמעת ?" תשארי מהעבר השני של המסך ושם גם תשאירי את הלב .. את ההבטחה ..היא לא קיימה .... כן ... היא שוב פתחה את הלב ..לכינוי אחר .. ידיד נאמן ..שיחות נפש ..שוב ושוב הזכירה לעצמה ..את הלב תשאירי כאן בצד הזה של המסך..ובאמת ..לתקופה ארוכה כך היה ..הכינוי החדש הפך לחבר טוב ..לילות של הנאה נטולת כאבי לב ופעימות מוטרפות ...ביקורים באתרים שונים .."לונה פארק " כך נהגה לכנות את המסעות הוירטואלים שלהם ..למקומות ואתרים מרתקים ..לילות ,זריחות , שקיעות חודשים חולפים ..הפעם הכינוי מקבל קול ..כן , הרגישה בטוחה להעביר את הידידות הטהורה למימד נוסף ..לא חששה לא בנתה חומות .. הרי הוא רק ידיד זה הכל ..מין נשמות תאומות חשבה ..הפעם הלב לא יכאב , היא לא תאפשר לו להכנס לה ללב ...היא הרי כבר הבינה וחוותה על בשרה ...אהבה מעבר למסך ..כואבת באותה המידה כמו זו במציאות ...היא מעניקה אושר וחיוך כמו זו במציאות והיא שוברת את הלב לרסיסים בדיוק כמו זו במציאות .... המשך יבוא ..

 

[ה מוזה]

../images/Emo63.gifאהבה וירטואלית - המשך

מילים ..נכתבו על דף נייר וירטואלי ..עשרות אלפי מילים ..אולי מיליוני אותיות ..ובין השורות ..היא כתבה ..את עצמה ..מעולם לא ידעה לא לתת את כולה ..החודשים חולפים ..והיא מאושרת שמצאה חבר נאמן ..ומעניקה ללא גבולות או תנאי .. מילים של תקווה ..של הבנה ..של הקשבה ..ובעצם בין המילים את עצמה .. ילדת חלומות .. וילד חלומות ..כך אהבה לכנות את הקשר הזה ..פיטר פן וטינקרבל ..והוא ...נתן לה להיות שובבה ..פרועה ..חסרת מעצורים ..בעצם כל מי שהיא ..שקטה ..בישנית ..ישירה ..שולפת מילים כחנית ..חברות וידידות מול מסך ..ובלילה שקט ..אחד מיני רבים שבו ישבה מול המסך ..מקלידה שורות ..משוחחת עימו דרך מקלדת .. שניה לפני פרידה ..לפני הלילה טוב ..אייקון בודד אליה נשלח .. נשיקה ...הביטה מבוהלת המסך ..הכינוי ידיד הנפש שלה נעלם והיא נותרה בוהה באותה נשיקה .. מפוחדת עד עמקי נשמתה ....כי היא ידעה ..שמפה אין דרך חזרה .. והיא רק רצתה ..חבר נאמן ..ידיד , וזכרון כואב מציף אותה ..הפעם ההיא שכאבה כל כך ..כי שם לא רק ליבה התרסק ...היא גם איבדה חבר ..אומנם וירטואלי אבל חבר ..מחליטה היא בליבה "תתעלמי ..זו נשיקה על הלחי ..סתם אייקון חסר משמעות "..שעת לילה מאוחרת ..היא מכבה את המחשב שהפך לחלק חשוב בחייה ..כי שם היא מצאה מכעין מפלט .. יום חדש ..והיא מחוייכת כשהניק מוכר עולה מולה ..ושוב "לונה פארק"..וחיוכים ..מין כייף אישי שלהם ..הרבה שעות של קסם ..ושוב פעם היא רואה מולה ..את אותו האייקון הכל כך מפחיד .. והבינה ....הוא מאוהב בה . הלב קפא באותה השניה ....היא הבטיחה לעצמה ..להשאיר את הלב בצד הזה של המסך , היא רוצה לשמור את החברות ..היא לא רוצה אהבה מול מסך ..היא יודעת כבר שהמחיר יהיה ..החברות שלהם אבל כרגיל ..בדיוק כמו במציאות היא לא שומעת לקול ההגיון ..היא הולכת עם הלב והרגש ..והלב שלה עוטף אותו באהבה ..הוא מחזר נלהב ..מרעיף תשומת לב כל דקה ודקה ..היא נשבית מחדש בקסם האהבה שמעבר למסך ..כן , היא זו שקראה פעם מאמר על אהבה וירטואלית וגיחכה לעצמה .."אנשים לא שפויים " היא ...אוהבת דמות ללא פנים .. אך גם הפעם ..שכרון החושים לא נמשך מעבר למספר חודשים ..הכאב חיכה לה שם מעבר לפינה ..מעבר למסך ..ואם היא חשבה שהפעם היא מחוסנת דמעות אמיתיות ...כמה שהיא טעתה ..היא לא צפתה את המכה , היא צפתה את הכאב העז שיגרום לה לחוש כאילו יד נעלמת תולשת לה את הלב .... הוא ..האביר ללא הסוס ..אהב אחרת באותו הזמן שהקליד לה מילים מתוקות מלאות אהבה ..היא לא האמינה ..שוב פעם זה מתרחש ..הפעם הזו היא כאבה כאב כפול .. והחליטה לברוח לה ,כן היא כבר מתורגלת בבריחות מהמסך ..כמה זה קל , לחיצה קטנה והכל נעלם.. רק הכאב בלב נשאר ...והוא אמיתי .

 

[ה מוזה]

../images/Emo63.gif אהבה וירטואלית ....

היא בוכה ..דמעות שוב מרטיבות את המקלדת .. ובלילה שאותו היא לא תשכח .. לחייה ..ללא כל התראה מראש ..כשהיא עדיין חווה את הכאב ואת הרצון להתנתק ולברוח מהמסך שהביא לה דמעות ..ביחד עם הרבה רגעי קסם ..באותו הלילה ..היא ראתה הודעה נשלחת אליה .. כינוי שעד כה ..היה ככל כינוי אחר על המסך רוצה איתה לדבר ..היא לא יודעת מה מניע אותה ללחוץ שם על הלחצן של "אישור " כנראה ..שהלב ..שורות ראשונות על המסך מולה ..מתפתחת לה שיחה ללא קול או לחישה ..רק אותיות על דף לבן ..היא מרגישה בטוחה לראות בו חבר ..והוא משמש לה משענת וכתף באותם לילות שכאבה כל כך חברות וירטואלית ואהבה שהסתיימה ..לפתע מבעד לדמעות הוא מצליח להעלות על שפתיה חיוך ..כן, כן היא יושבת לה מול המסך ומחייכת ..משב רוח רענן , קלילות .זה מה שהיא רוצה ..הפעם היא נחושה בדעתה - המסך לא עובר לצד הזה ואני לא אתן לאיש לפזר את הערפל .. והוא ..נותן לה שירים ..שירים שנוגעים לה בנשמה ..מעלה לה חיוכים..ועם הזמן הדמעות יבשו ..חלקן נותרו על הכתף הוירטואלית שלו ..והלב החל לחייך ..לאט ובחשש ..עדיין זוכר את הכאב של הניסיונות הקודמים ....מול המסך ..לילות חולפים ..ימים עוברים והיא מפזרת אט אט את מסך הערפל החומות הוירטואליות ..נושרות ..והיא שוב חשה את הקרבה הבלתי נתפסת הזו , כבלים וחוטים ..מחברים נשמות ולבבות ..בלתי ניתן להאמין היא חושבת בליבה ..ויהיו אלו שיאמרו בוודאי .."את לא נורמלית זה רק מסך "..אבל ..היא מעולם לא שמעה מה אחרים אומרים רק ללב החולם שלה והפעם ..היא לא רק פיזרה את מסך הערפל ..היא נתנה את כולה ..את כל נשמתה ... הוא נגע במילים ..במקומות הכי כמוסים ..מקומות שאיש לא היה בהם ..לאיש לא הותר להכנס לא במציאות ולא מול מסך ...והוא לימד אותה ..לימד אותה קסם שהיא לא חוותה מעולם ..לאט ..ובצעדים חוששים ..האמון שאבד לה ..להאמין למילים ..נבנה מחדש , הוא לימד אותה להאמין .. גם להאמין בעצמה ...והוא אולי דמות מעבר למסך ..או קול מעבר לאפרכסת הטלפון ..אבל הוא היחידי ששמע אותה בוכה ...והוא היחידי ששמע אותה בלילה ..בשקט ובשתיקה ..והיא ריחפה לצידו במילים על המסך ..ובין השורות ....היא התאהבה באיש שמעבר למילים ..והפעם הזו - הפעם היחידה שבה היא הקלידה על דף הנייר הוירטואלי את המילים " אני אוהבת אותך "...לכל מילה היא התכוונה מהלב ..כי היא מעולם לא למדה לכתוב מילים שלא יוצאות משם ...והוא היחיד ששמע אותה לוחשת .. "אני אוהבת אותך"......והיא ראתה בו ידיד נאמן ..חשה שיכולה ללא תנאי לבטוח בו ..ואכן ...בבטחון מלא ...היא חשפה מולו ..את האושר , את השמחה , את השלווה ואת הכאב , הפחד , השדים הישנים ..את הכל ..לא השאירה לה טיפת ערפל שעליה תגן ..לא חשה שזקוקה לחומת מגן .. לא בקשה כלום ..רק לאהוב כמו שהיא יודעת ..מכל הלב אפילו אם זה רק דרך מסך ..היא עדיין רוצה ..כי היא מין ילדת חלומות מוזרה ..שלא למדה להפסיק לחלום ..וכל ילדה זקוקה להרגיש שהיא הכי מיוחדת בעולם ..שהיא קסם שהיא אהובה ומיוחדת , שרוצים להיות איתה , כל ילדה זקוקה לתשומת לב ולזמן מועט של קסם ..אפילו שזה רק במילים על מסך .. המילים על המסך ..... הם הלב והנשמה שלה. והיא שוב בוכה ..דמעות אמיתיות וחמות ..הפעם איש לא ישמע אותה בוכה ..

 

[לייף]

סיפור יפה

אך היא מתבלבלת בין "חבר" ל"ידיד" עולם מושגים אחר יש לה. חבל שהיא לא נותנת לעצמה אהבה אמיתית מחוץ לכותלי האינטרנט. חבל שהיא אינה מודעת לכך שמגיע לה גם לקבל באותה מידה שהיא נותנת. -אהבה דרך המסך אינה חלום- שוב בעיה במושגים שלה.. - זה אמיתי עם רגש ובכי וצחוק והכל עובר דרך הסרעפת -הכוונות אם יש כאלה אמיתיות גם הם. וכשיש אהבה משיכה או כוונות, היא אמורה לחוש בהם. היא מתפשרת, היא לא יודעת שהיא יכולה אחרת.

 

[ShiN S]

"בין ייאוש לתקווה... לאהבה.."

אחרי שכתבתי לך תגובה, נמחק לי הכל.

שונאת כשזה קורה. בכל מקרה,רציתי לומר שהסיפור מאוד מאוד יפה, כתוב בצורה מרגשת. בקשר לאם הוא אמיתי או לא- אין לי ספק. גם אם המצב הנתון לא כזה, הסיפור הזה מתחבר לכל כך הרבה אנשים מאחורי המסך שחוו כל שורה ממה שתיארת. שהתאהבו בדימיונות, ששקעו בחלומות. אני אחת מהן. עד כמה שהעולם הזה וירטואלי, קר, מרוחק, הוא כל כך כאן, נגיש וקרוב אלינו, גורם לנו לרצות לפתוח את ליבנו, למסך, כי המציאות זה כל כך קשה. ואז כשמבינים שהנה, מישהו מקשיב, מישהו מבין אותנו, אנחנו מפתחים יותר מידי ציפיות, מדמיינים יותר, מתרגשים, מאמינים באדם שמעבר למסך. הולכים בעקבות הרגש, שמכניס אור ואהבה לחיים האפורים שלנו, אבל שוכחים איפשהו שיש לנו גם שכל, שצריכים להשתמש בו גם, ראש שידע להבחין בין הטפל לעיקר, בין מי שמשקר לנו, לזה הדובר אמת. אותו ראש, שיעזור לנו להבחין בין טוב לרע. בסיפור הזה, על אותה ילדה-נערה-אישה, שמבקשת אהבה בלי קול, התרגשתי איתך. שמחתי איתך, וכאבתי.

 

[suger babe]

נמאס כבר

לשמוע כבר על זאבי האינטרנט האלה וקורבנותיהם תהיו חכמות ואל תתפתו למטורפים האלה בעור וירטואלי ההופך אותם לאבירים על סוס לבן הכרתי אחד כזה שפגע בי ובעוד כמה אחרות בכל רחבי המדינה ובצורה חמורה הרבה יותר אני מכירה את ההתרגשות ואת הכאב אבל זה יכול להיות גרוע יותר האמיני לי

 

[King of pain]

מציאות מדומה ...

גם הוא , בשלב מסויים במרומי גילו המתקדם , הגיע למסקנה המצערת , אם כי בלתי נמנעת לדעתו , שבצ´אט , כמו גם בחיים , אהבות סופן להישבר , דמיונות סופם להיגמר , וחלומות סופם להתעורר . נוח היה לו , אם כן , להמשיך גם בצ´אט לחיות בחלומותיו ולדמיין את המציאות , ומכיוון שכך - נזהר בעקביות עיקשת לא לנווט קשריו הורטואליים אל קרקע מוצקה מידי , או אל בסיס קבוע כלשהו . ממילא כבר הורגל בזהירות זו גם בחייו האמיתיים ובשמו האמיתי , לאחר שהמציאות הרומנטית טפחה על פניו בחוסר התחשבות משווע חזור וטפוח , כך שכבר היה מאומן היטב במיני פלירטוטים שאינם מובילים למקום כלשהו , ובנסיגות פחדניות רגע לפני התאהבות . כמובן , שכשם ששמר באובססיביות בלתי נלאית לשים את ההגיון והשכל הישר כחיץ בין המסך לבין נפשו , כך גם נזהר עד מאוד שלא לפגוע , חלילה , באף אחת מהנשמות הטובות , אותן יצא לו להכיר במהלך שיטוטיו . וכשם שלא תמיד עלה הדבר בידו , ולמגינת מצפונו השתלטן פגע לעתים , מבלי שהתכוון לכך , ביקרות שלא עשו לו רע , כך גם לא תמיד השכיל לסגת בזמן , ומצא עצמו מתאהב בדמות ורטואלית , שכינויה , כך היה נדמה לו , היה נוצץ לו יותר מפעם לפעם , בהופיעו ברשימת הנוכחים , וגורם בכך לליבו להתמלא עד להתפקע באותם רגשות ממש , מהם כל כך השתדל להימנע . ועל מנת שלא לצאת נפגע שוב , ואף גרוע מכך - שלא לפגוע שוב , ביכר להשאיר את השירים שהקדיש לה במימד המלים בלבד , ולא לקדמם לכדי מנגינות של ממש . נוח היה לו , פחדן שכמותו , להיות סתם ידיד מאוהב , ולא אוהב מאוכזב , ואפילו הטעם המריר קמעה של הרגשת ההפסד וההחמצה , התמוסס לו איכשהו בתוך הרגשת הביטחון לכאורה וחוסר הפגיעות שהפגין כלפי עצמו . האם ניצח או הפסיד ? האם הפגין חוכמה או טיפשות ? זאת לא יידע , כנראה - מאז ומתמיד היה נוטה להירדם לפני סוף הסיפור , ולחלום לעצמו את ההמשך . ובסכמו לעצמו כך את העניין בהשלמה מחוייכת , הירשה לעצמו להקדיש לה עוד שיר , בעודו מזמזם לעצמו את המנגינה : How many sorrows do you try to hide In a world of illusion , that`s covering your mind I`ll show you something good Oh , I`ll show you something good When you open your mind , you`ll discover the sign That there`s something you`re longing to find The miracle of love will take away your pain When the miracle of love comes your way again Cruel is the night , that covers up your fears Tender is the one , that wipes away your tears There must be a bitter breeze to make you sting so viciously They say the greatest coward can hurt the most ferociously But I`ll show you something good Oh , I`ll show you something good If you open your heart , you can make a new start When your crumbling world falls The miracle of love will take away your pain When the miracle of love comes your way again ( Stewart / Lennox )

ועם כל אהבתו זו , הוא בטוח , מן הסתם , שגם בחייה שלה , כמו גם בחייו שלו , יופיעו במוקדם או במאוחר אותו קוסם / אותה קוסמת , שיצליחו לשלוף מעמקי כובעם את קסם האהבה - הן זו דרכו של עולם ... וטוב לו לדעת שכך ...

 

[ה מוזה]

איש השקיעות ..

אני בטוחה שהיא התרגשה .. שירים נוגעים יותר ממילה .. ואין לי ספק שיש לך מקום מיוחד אצלה בלב .. ואולי ..פעם היא תאמין שיגיע קוסם עם אבקת קסמים שיצליח להעיר אותה מהקיפאון העכשווי .. משאירה לך ..את מלאכת השירה ואודה לך בדרך שלי ..עם תמונה . תודה ...קינג

 

[לורני]

מה שנקרא: כגודל הציפיות -

כך גודל האכזבות . יש לקחת הכל הכל הכל הכל בע"מ . אפשר לצפות, ולהשלות עצמינו , זה מרגש אבל עם יד על הדופק ... חיה ותן לחיות ו... העיקר החיוך שבלב .

 

[לורני]

ולי קרה ההפך :

הייתי בקשר וירטואלי - מדהים, מקסים , כייף שלא יתואר - אבל היו לי גבולות שלא עברתי אותם - תמיד זכרתי שיש מולי מסך בלבד ! והנה זה אירע - הבחור התאהב - התאהב נואשות , מה שלא עשיתי , ניסיתי להסביר בעדינות בבהירות - אגב - והכי חשוב - שנינו נשואים ... פשוט הבחור נ ש ב ר - איך תגיבו ...? אינו מוכן לשוחח עימי היום - מלבד ברכת "ערב טוב" . ומאז אני לא מאריכה שיחות יותר מידי - ברגע שאני רואה קשר שיהיה לי קשה להסביר אותו אח"כ - אני מפסיקה אותו מיד . חיה ותן לחיות ו... העיקר החיוך שבלב .

 

[יחפה עם כתר של זהב]

קסם הצאט...

קראתי את השם שנתת לסיפור שלך וכבר הרגשתי צביטה בלב. נזכרת בסיפור האישי שלי, שכואב וצובט בלב ..אפילו עכשיו כל כך הרבה זמן אחרי שהוא שכח. אולי זאת הנאיביות שבי, שלא יודעת להפריד בין הדמות בצאט לאיש שמעבר למסך אולי אלה האמת והיושר שלי שמביאים אותי לצאט כמו שאני- בלי הצגות ונסיון להפוך למי שאני לא. הנסיך הוירטואלי שלי סחף אותי מעל הקרקע הייתי מאושרת.נקודה. המילים שלו, הקול שלו...החיוכים שלו אליי, האהבה הזאת שהרגשתי שאני עטופה בה.. הוא אמר שאני "האשה של חייו", אמר שלא משנה מה יקרה, לנצח יהיה לי מקום של כבוד בלב שלו, כל זה ועוד הוא אמר אבל...הוא כנראה שכח. אני מאמינה שהתכוון לזה...באותו רגע. זה כנראה נראה היה לו נכון להגיד את מה שאמר.. אבל אני לא יכולה לסלוח לו על שאמר "לנצח"..גרם לי להאמין גרם לי לפתוח את הלב כמו שאף פעם בחיי לא עשיתי...והלך. בלי מילת פרידה, בלי הסבר או התנצלות פשוט קם ועזב. חברות אמרו שאני משוגעת...ש"כולה צאט" ולא לקחתי את זה בפרופורציות הנכונות.. אז הנהנתי להן ואמרתי שנכון, וזהו...זה עבר לי. אני יותר לא עצובה, ואני מחייכת ועליזה. רק בלילה בלילה, מאוחר.. כשאף אחד לא רואה, כשאף אחד לא יודע רק אז אני מרשה לעצמי לבכות על האיש ההוא שלי שה"לנצח" שלו היה כל כך קצר... אני לא מרשה לעצמי להיקשר למישהו בצאט, הפצעים אצלי עדיין שותתים דם ואני לא מרשה לאף אחד להתקרב. אולי אני טועה, אבל מחיר האכזבה גבוה לי מדיי מעדיפה להתרחק. יצא לי קצת מבולבל מה שכתבתי.. אולי כי הסיפור כל כך הסעיר אותי, כל כך נגע לי בלב במקומות שאני לא מראה לאיש. רק רציתי לומר שאהבה וירטואלית... זה להיות "בלי" ולהרגיש "עם".. זה כמו אמיתי...לא באמת. מאחלת לילדה ההיא מהסיפור שלך למצוא אהבה אמיתית שיכולה להיות גם בצאט אבל חייבת אחיזה במציאות. חייבת. ולי...אני רוצה גם לאחל לעצמי.. אני מאחלת לעצמי שיום אחד אני אשכח שאולי פעם, כשאני אשב לבדי בשעה הזאת שכולם ישנים אני אסתכל לתוך הנשמה שלי פנימה ואגיד לעצמי בחיוך: זהו, עבר לי.