../images/Emo63.gif"הברלינאי האחרון" - יורם קניוק
לאחרונה סיימתי לקרוא את הספר. לא יכולתי שלא לצחוק וגם לא יכולתי שלא לבכות מהסגנון הייחודי של קניוק שמרשה לנו להציץ ב"שריטות" האישיות שלו ללא כחל וסרק ובסגנון ייחודי, בוטה ובלי שום "פוליטיקלי קורקט". לא יכולתי שלא לפחד ושלא להיבהל מהתחושה שמעביר קניוק - שאין הרבה הבדלים בין גמניה של היום לגרמניה של אז מבחינת תפיסתו של היהודי כ"זר האולטימטיבי"... למרות שהספר זכה גם לביקורות קשות בגרמניה - לדעתי, יש דברים שהגרמנים יכולים ללמוד על עצמם רק ממי שמכיר אותם יותר טוב מעצמם... בקיצור - ספר מומלץ
לאחרונה סיימתי לקרוא את הספר. לא יכולתי שלא לצחוק וגם לא יכולתי שלא לבכות מהסגנון הייחודי של קניוק שמרשה לנו להציץ ב"שריטות" האישיות שלו ללא כחל וסרק ובסגנון ייחודי, בוטה ובלי שום "פוליטיקלי קורקט". לא יכולתי שלא לפחד ושלא להיבהל מהתחושה שמעביר קניוק - שאין הרבה הבדלים בין גמניה של היום לגרמניה של אז מבחינת תפיסתו של היהודי כ"זר האולטימטיבי"... למרות שהספר זכה גם לביקורות קשות בגרמניה - לדעתי, יש דברים שהגרמנים יכולים ללמוד על עצמם רק ממי שמכיר אותם יותר טוב מעצמם... בקיצור - ספר מומלץ