המלצת השבוע

[מורן א]

../images/Emo63.gifהמלצת השבוע

אל תנשקי את הצפרדע סיפורים פמיניסטיים לילדים והורים עורכת: מירי ברוך הוצאה: משכל (ידיעות אחרונות, ספרי חמד) אייר: מישל קישקה בספר: -10 סיפורים -ביקורת פמיניסטית על תפקידי המינים במעשיות המסורתיות/ציפי שמעיה -ספרות פמיניסטית לילדים/מירי ברוך -רשימה ביבליוגרפית הגיבורה הצעירה שבמעשיות המסורתיות (נסיכה, לרוב) היא סבילה, חסרת אונים, כנועה, ולא פעם משמשת חפץ בשביל נסיך אמיץ ונועז; על פי רוב היא מקבלת חיזוקים על הפגנת התנהגות צייתנית וכנועה. יופי הוא הערך העליון בשביל נשים במעשייה, והאושר שלהן תלוי תמיד בגברים ובנישואים: הם אלה שיצילו, יעזרו ויביאו אותן אל הממלכה המובטחת. המעשיות הפמיניסטיות המובאות בספר זה ואחרות, משתמשות באותם מרכיבים כמו המעשיות המסורתיות, אך מדברות "בקול אחר", והמסר שלהן שונה לחלוטין. יש עדיין נסיכה (אך היא אינה חייבת להיות יפה...) ויש גם נסיך (שאינו תמיד כ"כ אמיץ או יפה תואר), ושניהם אינם חייבים להתאים לתפיסות סקסיסטיות סטראוטיפיות. יוצרי הספרות הפמיניסטית אינם נאיביים. הם אינם מאמינים שניתן לשנות את הסדר החברתי באמצעות מעשיות בלבד, אך אין ספק שאם יסופרו סיפורים כאלה לילדים, החל בגילים נמוכים ביותר, ניתן להניח שתפיסת העולם הסטראוטיפית של תפקידי המינים תתערער. יקום דור חדש של ילדים שבהתבגרותם יהיו שפויים יותר, ושיוויוניים יותר. (מתוך המסה המסיימת את הספר) ספר שמופנה לילדים והורים, אך הוא משעשע מאוד ומהנה. מומלץ.

 

[מורן א]

../images/Emo187.gifכיפה אדומה (מתוך הספר)

"כדוגמא לפרודיה פמיניסטית, ניתן להתבונן בתרגומה המבריק של נימה קרסו ל כיפה אדומה של רואלד דאהל מתוך Revolting Rhymes" כיפה אדומה/רואלד דאהל בוקר אחד התחשק לזאב איזה משהו טוב, והוא היה קצת רעב. ולכן הוא הלך ודפק על דלתה של סבתא שגרה לבד בבקתה. סבתא פתחה - הוי! זוועה ואימה! שיניים חדות ולשון אדומה! "אפשר ל'כנס?" כך זאביק שאל. וסבתא תקעה בו מבט מבוהל. אוי, שכחתי שלא פותחים דלת לזר. וזהו, יותר לא הספיקה לומר. אבל סבתא, היתה די כחושה ונמוכה, וזאביק ילל: "זאת לא ארוחה. סבתא בכלל לא שיפרה ת'מצב הבטן נדבקת לי תכף לגב." סביב למטבח התרוצץ ויבב: "אנ'רוצה עוד מנה! אני כל-כך רעב! יש לי צורך דחוף בילדה טעימה. היי! אולי אחכה לכיפה אדומה? היא תכף תופיע. עכשיו היא ביער, אבל עוד דקה היא תגיע לשער." מהר הזאב, התעטר במעיל, נעל נעלים, סרק בצד שביל, חבש לראש כובע, ישב בכורסא וחיכה. כיפה אדומה נכנסה, עצרה, הסתכלה ואחר-כך אמרה: "סבתא, סליחה שאני מעירה: "למה יש לך אוזניים גדולות כמו סירה?" "כדי לשמוע היטב, נכדתי הקטנה!" כך במתק לשון הזאב ענה. "ויש לך עיניים כמו שני פנסים!" "כן", חייך הזאב ושיפשף בריסים. "לראות אותך ככה הרבה יותר קל- נדמה לי שגם...העלית במשקל!" לקלק הזאב את שפתיו בלשון ותיכנן איך יקח את הביס הראשון. אחרי סבתא צמוקה בטעם של קש, כיפונת תהיה כמו תפוח בדבש! אז אמרה הילדונת ברוב תימהון: "סבתא, איזה מעיל של פרוה! שיגעון!" "לא!" קרא הזאב, "זה הרגע לשאול: סבתא, למה יש לך כזה פה גדול? אבל לא משנה מה תאמרי, כך או כך, עוד רגע או שנים אבלע גם אותך!" כיפה אדומה אז משכה בכתפים, זקפה את הגב, פיסקה ת'רגלים, הכניסה ת'יד אל הכיס מאחור והוציאה אקדח אוטומטי שחור, כיונה וירתה בו שלוש יריות, ומיד הוא הפך לזאב מת מאוד. אחרי חודש בערך פגשתי אותה מטיילת ביער מול פתח ביתה. אבל בלי שיכמיה אדומה, ילדותית, וגם בלי כיפה אדומה ושטתית שינוי מהמם של ממש חל בגברת- עכשיו התעטפה הפרווה נהדרת. "שלום," היא אמרה לי, "האם שמת כבר לב למעילי המקסים מפרוות הזאב?"

 

[מורן א]

../images/Emo105.gif נסיך צפרדע (מתוך הספר)

נסיך צפרדע כתב מחדש: שמואל סגל יום אחד טיילו שתי נערות צעירות ליד ברכת מים. לפתע, שמעו קול קורא: "הצילו! הצילו!" התקרבו וראו צפרדע. "הצילו!" חזר וזעק הצפרדע. "אני נסיך! מכשפה איומה הפכה אותי לצפרדע. נשקו אותי ואשוב להיות נסיך!" אחת הנערות התקרבה לצפרדע, גחנה ולקחה אותו בידה. לאחר הרהור קל הכניסה את הצפרדע לכיס. "למה אינך מנשקת אותו?" שאלה חברתה, "הוא יכול לחזור ולהיות נסיך." "מה אעשה עם נסיך?" השיבה הנערה בשאלה. "אך את יודעת כמה כסף אוכל להרוויח מצפרדע מדבר?"

 

[f r a n]

../images/Emo51.gifרבה, מורן ושבת שלום!

תודה מורן על המלצתך, נהנתי לקרוא את הדוגמאות שצרפת, אי ספק שיש ערך מוסף לסיפורים הללו. לדעתי, מאוד מתאים למבוגרים, שגדלו על הסיפורים הארכאיים וקלישאות העבר. תודה רבה.

 

[sharonie 28]

ובאותו עיניין..

ספר שעוסק אף הוא בקריאה חדשה של אגדות ילדים. לא מנקודת מבט פמיניסטית בלבד אלא מנקודת מבט של PC. הספר " סיפורי ערש- פוליטקלי קורקט או אגדות ילדים בלשון סגי-נאור " של ג'יימס פין גארנר, בהוצאת מודן. אותן מעשיות ואגדות סקסיסטיות, מפלות, צדקניות ומלאות בדעות קדומות, הופכות לסיפורים משעשעים, ברוח PC עדכנית - לפעמים עד לכדי הגזמה, כל דעה קדומה זוכה להתייחסות ותיקון. מעניין כניסיון, ובהחלט משמח לראות היום כתיבה אחרת, חושבת יותר, מותאמת יותר לאיך שהיינו רוצים לראות את המקום שבו אנחנו חיים.ובעיקר כזו שמראה שאפשר לספר לילדים גם אחרת. אותי אישית זה מגרה לכתוב את האגדות האלו לפי ראיית העולם שלי - למשל סינדרלה והנסיכה שמחפשת אותה. דוגמא קטנה ( מקווה שמותר, ואיני מפרה זכויות יוצרים..). מתוך כיפה אדומה ( פתחתי באקראי ). "בדרך אל מעון הסבתא, פנה אל כיפה אדומה זאב, ושאל אותה מה היא נושאת בסלה. היא ענתה "מעט חטיפי בריאות עבור סבתא שלי, אשר מסוגלת בהחלט לטפל בעצמה, ככל מבוגר בשל ומפותח בשיאו". ענה הזאב:" יודעת את, מותק, מאוד לא בטיחותי לנערה צעירה ללכת בגפה דרך היער הזה." הגיבה כיפה אדומה:" אני מוצאת את הערתך הסקסיסטית פוגעת באופן קיצוני, אך אתעלם מכך בהתחשב בעובדה שמעמדך המסורתי הוא של מי שחי בשולי החברה, וכתוצאה מכך פיתחת לך את השקפת העולם הראויה שלך. ועתה אם תואיל לסלוח לי, עליי להמשיך בדרכי." כיפה אדומה המשיכה ללכת במסלול הראשי, אך, מפני שמעמדו של הזאב כדחוי מן החברה שיחרר את מוחו מהיצמדות מתרפסת למחשבה שיטתית לינארית מערבית, הוא הכיר דרכים מהירות יותר אל משכנה של הסבתא. הוא פרץ אל תוך הבית ואכל את הסבתא. דרך פעולה מקובלת לחלוטין לגבי אוכל בשר מטבע בריאתו. ואז ללא מעצורים ועכבות הנובעות מדעות קדומות קשוחות לגבי מה שמוגדר כזיכרי או ניקבי, הוא עטה על עצמו את כתונת הלילה של הסבתא, וזחל לו אל תוך המיטה." וכך זה ממשיך...

 

[מורן א]

../images/Emo51.gif, ספר מצויין.