נהגי מוניות
דווקא הרעיון מצא חן בעיני. לא היה ברור לי אם זה שהם מסיעים אותם או בגלל שנהגי מוניות מסתובבים הרבה ובכל השעות אולי הם יוכלו לדווח על נערים על סף פשיעה, סמים, זנות, ללא בית וכיוצא בזה. קשה לי להאמין שבסדנא של יומיים יש להם כישורים לטפל בבעיות כאלו. לגבי נסיעה במוניות - אצלנו בבית יש עם זה בעיה. לפעמים זו הדרך העדיפה לנסוע. אז ככה: מזמינים מחברה מוכרת. מודיעים לאמא מאיזה חברה. מודיעים לאמא כאשר עולים על המונית. אם זמן ההגעה מתמשך- אמא מתקשרת לילד/ה. אם אין תשובה או הם עונים במילת קוד - יש בעיה. אמא מתקשרת למשטרה ולחברה(הם יודעים את מי שלחו) אם אין אפשרות להזמין: עולים למונית עם פלאפון כבר מקושר לאמא. אומרים לה:אני עולה עכשו למונית במקוםכך וכך. מספר המונית כך וכך. שייך לתחנת(אם כתוב) כך. ההמשך אותו דבר, רק אמא דואגת יותר. דרך אגב, גם כאשר הם נוסעים למקומות באוטובוסים לבד או הולכים ברגל לבד(בלילה גם עם חבר) - טלפונים להודיע איפה עולים ומתי ואיפה יורדים ומתי או איפה נמצאים ומתי יוצאים לכיוון הבית. כך שאם יש בעיה - יש יותר סיכוי לעלות עליה מהר ולהזעיק עזרה.