../images/Emo63.gif ועידת ואנזה
ועידת ואנזה היתה התכנסות נציגים מכל משרדי הממשל הנאצי, שהתקיימה ב-20 בינואר 1942 ב"ווילה ואנזה" שברחוב Am Grossen Wannsee בברלין. בוועידת ואנזה התקבלה ההחלטה בדבר הפתרון הסופי - התוכנית להשמדת יהודי אירופה, שתוצאתה הן השואה. הרקע לוועידה השמדת יהודים ע"י הנאצים התבצעה כבר קודם לועידת ואנזה. עם פלישת גרמניה לברית המועצות התבצע רצח המוני של יהודים ע"י היחידות המיוחדות (איינזצגרופן) של משרד הבטחון הראשי של הרייך (RSHA) שבראשו עמד רינהרד היידריך. ב31 ביולי הגיש היידריך להרמן גרינג מסמך לחתימה. המסמך מינה את היידריך לאחראי על ביצוע הפתרון הסופי לבעיית כל יהודי אירופה. הרמן גרינג היה במקום השני בסולם הפיקוד של המפלגה הנאצית ומונה ע"י אדולף היטלר להיות אחראי לכל הפעילות האנטי יהודית. היידריך השתמש במסמך החתום בתכתובת עם שאר המשרדים בממשל הנאצי ללגטימציה של מעשי הרצח שבוצעו ע"י היחידות שבפיקודו, ולהדגשת תפקידו כאחראי על ביצוע הפתרון הסופי. עותק מהמסמך נשלח יחד עם ההזמנות לועידת ואנזה, ואחריה הם הופצו לכל הרמות הפיקודיות של ה-SS. ב29 בנובמבר 1941 שלח היידריך באמצעות מחלקה IV B 4 ב-SS, (המחלקה שבראשה עמד אדולף אייכמן ושטיפלה ביהודים) הזמנה לוועידה בנושא הפתרון הסופי לקבוצה של אישים מה-SS, המפלגה הנאצית והמשרדים השונים הקשורים בנושא. הועידה נקבעה תחילה ל-9 בדצמבר 1941 ואח"כ הוזזה ל-20 בינואר 1942. היידריך היה מעוניין באווירה שתקל עליו לקבל החלטות ולפיכך בחר בבית ההארחה שבווילה ואנזה. האורחים הוזמנו קודם לארוחת בוקר בשעה 9 כשהדיונים עצמם יחלו בשעה 12. הוועידה על פי הזמנתו של היידריך התכנסו ארבעה עשר נציגים בכירים מה-SS, המפלגה הנאצית, ומשרדי ממשלה שונים. הנושא היה "הפתרון הסופי (בגרמנית Endloesung) של הבעיה היהודית." היידריך רצה להשיג שתי מטרות בועידה: לקבל הכרה במעמדו כאחראי ראשי בנושא גירוש יהודי אירופה (קרי, השמדתם) ובנוסף לכלול את משרדי הממשלה והמפלגה בבצוע הרצח המתוכנן. המשתתפים הבטיחו את שיתוף הפעולה המלא של המשרדים והמחלקות בראשם עמדו. ובעשותם כך, הפכו את כל הנהגת המשטר לשותפה לפשע. המשתתפים דנו בנושאים מיוחדים בלבד. החשוב שבהם היה שאלת "בני התערובת" אנשים שלהם הורה נוצרי והורה יהודי או סב יהודי, כמו גם נישואי תערובת יהודי-נוצרי. האם גם אותם יש לכלול בגירוש. לא נתקבלה החלטה בנושא והוא נדחה לכינוסים עתידיים. אדולף אייכמן ערך את פרוטוקול הישיבה ועל פיו היידריך אמר למשתתפים כי על בסיס "אישור קודם" שניתן ע"י היטלר יש להתחיל מייד בגירוש כל יהודי אירופה למזרח אירופה. הפרוטוקול אינו מדבר בגלוי על השמדה אלא על "עבודת כפיה שבה יש לקוות ימותו הרוב" אבל רומז שאסור להשאיר בחיים את הנותרים משום שיהוו גרעין להתחדשות. בפרוטוקול מפרט אייכמן את ההערכה לגבי מספר היהודים באירופה ועל פיו יש 11 מיליון יהודים בתחום שעליו התכוונו הגרמנים להשתלט. הפרוטוקול שוכפל לכל המשתתפים, והם השמידו את העותקים שבידיהם לקראת סוף המלחמה. אף על פי כן נמצא עותק בארכיון משרד החוץ בשנת 1947 משום שנציגו היה כלוא בסוף המלחמה (ראה להלן). תוצאות הוועידה ב31 בינואר 1942 שלח אדולף אייכמן מכתבים דחופים לכל דרגי הפיקוד של המשטרה, המשטרה החשאית ושרות הביטחון (SD) ובהם הוראות להכין את גירוש יהודי גרמניה, אוסטריה והשטחים הכבושים בצ'כיה. אייכמן פירט בדקדקנות סוגי האנשים שיש לגרש ואלו מקרים נחשבים יוצאי דופן. עם ביצוע הוראות אלו המבוססות על הדיונים שהתנהלו בועידת ואנזה החל הגירוש השיטתי והשמדת העם של יהודי אירופה.
ועידת ואנזה היתה התכנסות נציגים מכל משרדי הממשל הנאצי, שהתקיימה ב-20 בינואר 1942 ב"ווילה ואנזה" שברחוב Am Grossen Wannsee בברלין. בוועידת ואנזה התקבלה ההחלטה בדבר הפתרון הסופי - התוכנית להשמדת יהודי אירופה, שתוצאתה הן השואה. הרקע לוועידה השמדת יהודים ע"י הנאצים התבצעה כבר קודם לועידת ואנזה. עם פלישת גרמניה לברית המועצות התבצע רצח המוני של יהודים ע"י היחידות המיוחדות (איינזצגרופן) של משרד הבטחון הראשי של הרייך (RSHA) שבראשו עמד רינהרד היידריך. ב31 ביולי הגיש היידריך להרמן גרינג מסמך לחתימה. המסמך מינה את היידריך לאחראי על ביצוע הפתרון הסופי לבעיית כל יהודי אירופה. הרמן גרינג היה במקום השני בסולם הפיקוד של המפלגה הנאצית ומונה ע"י אדולף היטלר להיות אחראי לכל הפעילות האנטי יהודית. היידריך השתמש במסמך החתום בתכתובת עם שאר המשרדים בממשל הנאצי ללגטימציה של מעשי הרצח שבוצעו ע"י היחידות שבפיקודו, ולהדגשת תפקידו כאחראי על ביצוע הפתרון הסופי. עותק מהמסמך נשלח יחד עם ההזמנות לועידת ואנזה, ואחריה הם הופצו לכל הרמות הפיקודיות של ה-SS. ב29 בנובמבר 1941 שלח היידריך באמצעות מחלקה IV B 4 ב-SS, (המחלקה שבראשה עמד אדולף אייכמן ושטיפלה ביהודים) הזמנה לוועידה בנושא הפתרון הסופי לקבוצה של אישים מה-SS, המפלגה הנאצית והמשרדים השונים הקשורים בנושא. הועידה נקבעה תחילה ל-9 בדצמבר 1941 ואח"כ הוזזה ל-20 בינואר 1942. היידריך היה מעוניין באווירה שתקל עליו לקבל החלטות ולפיכך בחר בבית ההארחה שבווילה ואנזה. האורחים הוזמנו קודם לארוחת בוקר בשעה 9 כשהדיונים עצמם יחלו בשעה 12. הוועידה על פי הזמנתו של היידריך התכנסו ארבעה עשר נציגים בכירים מה-SS, המפלגה הנאצית, ומשרדי ממשלה שונים. הנושא היה "הפתרון הסופי (בגרמנית Endloesung) של הבעיה היהודית." היידריך רצה להשיג שתי מטרות בועידה: לקבל הכרה במעמדו כאחראי ראשי בנושא גירוש יהודי אירופה (קרי, השמדתם) ובנוסף לכלול את משרדי הממשלה והמפלגה בבצוע הרצח המתוכנן. המשתתפים הבטיחו את שיתוף הפעולה המלא של המשרדים והמחלקות בראשם עמדו. ובעשותם כך, הפכו את כל הנהגת המשטר לשותפה לפשע. המשתתפים דנו בנושאים מיוחדים בלבד. החשוב שבהם היה שאלת "בני התערובת" אנשים שלהם הורה נוצרי והורה יהודי או סב יהודי, כמו גם נישואי תערובת יהודי-נוצרי. האם גם אותם יש לכלול בגירוש. לא נתקבלה החלטה בנושא והוא נדחה לכינוסים עתידיים. אדולף אייכמן ערך את פרוטוקול הישיבה ועל פיו היידריך אמר למשתתפים כי על בסיס "אישור קודם" שניתן ע"י היטלר יש להתחיל מייד בגירוש כל יהודי אירופה למזרח אירופה. הפרוטוקול אינו מדבר בגלוי על השמדה אלא על "עבודת כפיה שבה יש לקוות ימותו הרוב" אבל רומז שאסור להשאיר בחיים את הנותרים משום שיהוו גרעין להתחדשות. בפרוטוקול מפרט אייכמן את ההערכה לגבי מספר היהודים באירופה ועל פיו יש 11 מיליון יהודים בתחום שעליו התכוונו הגרמנים להשתלט. הפרוטוקול שוכפל לכל המשתתפים, והם השמידו את העותקים שבידיהם לקראת סוף המלחמה. אף על פי כן נמצא עותק בארכיון משרד החוץ בשנת 1947 משום שנציגו היה כלוא בסוף המלחמה (ראה להלן). תוצאות הוועידה ב31 בינואר 1942 שלח אדולף אייכמן מכתבים דחופים לכל דרגי הפיקוד של המשטרה, המשטרה החשאית ושרות הביטחון (SD) ובהם הוראות להכין את גירוש יהודי גרמניה, אוסטריה והשטחים הכבושים בצ'כיה. אייכמן פירט בדקדקנות סוגי האנשים שיש לגרש ואלו מקרים נחשבים יוצאי דופן. עם ביצוע הוראות אלו המבוססות על הדיונים שהתנהלו בועידת ואנזה החל הגירוש השיטתי והשמדת העם של יהודי אירופה.
