חתימה טובה וצום קל
- פותח הנושא נירה לב
- פורסם בתאריך
גמר חתימה טובה לכולם וסליחה...
שלום לכולם אני מרגישה שאני צריכה להתנצל שלא יוצא לי לבוא לכאן, אני מאוד עסוקה עם אמא, עם פרוייקט, עם בוס חדש, החלפתי גם מחשב... עם דירה... מקווה שהכל יסתדר זה הזמן לומר סליחה לכל החולי האלצהיימר על כל הפעמים שאיבדנו את הסבלנות והורדנו מכבודם - סליחה ! אפילו עם אחותי הגדולה השלמתי, היא הבינה שאני כועסת עליה והבטיחה לי לבוא לעזור פה יותר. שיהיה גמר חתימה טובה לכולם.
שלום לכולם אני מרגישה שאני צריכה להתנצל שלא יוצא לי לבוא לכאן, אני מאוד עסוקה עם אמא, עם פרוייקט, עם בוס חדש, החלפתי גם מחשב... עם דירה... מקווה שהכל יסתדר זה הזמן לומר סליחה לכל החולי האלצהיימר על כל הפעמים שאיבדנו את הסבלנות והורדנו מכבודם - סליחה ! אפילו עם אחותי הגדולה השלמתי, היא הבינה שאני כועסת עליה והבטיחה לי לבוא לעזור פה יותר. שיהיה גמר חתימה טובה לכולם.
../images/Emo63.gif חתימה טובה וצום קל ../images/Emo52.gif
כמידי שנה אנו מבקשים סליחה איש מרעהו ,המייחד אותנו בבקשת הסליחה שלנו מהחולים הוא נושא הסבלנות שלנו והאיפוק אשר אנחנו חייבים לגלות עם כל הקושי כלפי יקירנו ובכלל כלפי אדם וחברו. מי יתן ונדע להשכיל לשמור על כלל זה ואם פגענו ביקינו החולים הרי שאנו מבקשים בזאת את סליחתם. גמר חתימה טובה לכולם וצום קל לצמים גרשון
כמידי שנה אנו מבקשים סליחה איש מרעהו ,המייחד אותנו בבקשת הסליחה שלנו מהחולים הוא נושא הסבלנות שלנו והאיפוק אשר אנחנו חייבים לגלות עם כל הקושי כלפי יקירנו ובכלל כלפי אדם וחברו. מי יתן ונדע להשכיל לשמור על כלל זה ואם פגענו ביקינו החולים הרי שאנו מבקשים בזאת את סליחתם. גמר חתימה טובה לכולם וצום קל לצמים גרשון
גמר חתימה טובה
לכל החברים , גמר חתימה טובה ושנה טובה. סליחה אני מבקשת מבעלי אם מדי פעם סבלנותי פוקעת , למרות כל המאמצים. לכל חברי הפורום , הלואי שתהיה לנו שנה הרבה יותר טובה , בה נצליח למלא את כל המטלות שלנו , נטפל בצורה הכי טובה ביקירינו וגם לא נשכח לטפל בעצמנו. שבוע טוב , צום מועיל , טובה
לכל החברים , גמר חתימה טובה ושנה טובה. סליחה אני מבקשת מבעלי אם מדי פעם סבלנותי פוקעת , למרות כל המאמצים. לכל חברי הפורום , הלואי שתהיה לנו שנה הרבה יותר טובה , בה נצליח למלא את כל המטלות שלנו , נטפל בצורה הכי טובה ביקירינו וגם לא נשכח לטפל בעצמנו. שבוע טוב , צום מועיל , טובה
תסלחי לי אמא
דווקא יש לך ימים טובים. את יותר פעילה. את יותר אוכלת. את מצליחה להתבטא ולומר מה מפריע לך " קר לי... לא נוח לי בכסא הזה... אני רוצה למיטה ... תפסיקי לדחוף לי בכוח אוכל!"... את מגיבה אליי ומחייכת ומחבקת ונותנת נשיקה ואומרת שגם את אוהבת אותי עד השמיים וחזרה, ואתמול אפילו בירכת איתי על הדלקת נר שבת. והאור האמיתי זהר בעיניך, ובירכת את נתנאל, האור שלי, בשבת שלום וגרמת לי לבכות מהתרגשות. אבל, האם את תצליחי לסלוח לי? האם את מסוגלת להבין מה פירוש סליחה? אמאלה שלי, האישה הכי נדיבה עלי אדמות והסלחנית מטבעה, האישה עם הנפש הגדולה והתום בתינוקי שאין בה ומעולם לא היה בך, רגשות כמו זדון ורוע, שתמיד ביקשה מחילה גם כשלא ממש היה לה על מה.... אמאלה האם תסלחי לי? על כל הפעמים שהייתי חסרת סבלנות, ועל הפעמים שהייתי עצבנית מסיבות אנוכיות כמו כישלון בראיון עבודה... עזיבתו של החבר שלי, זה שחיבבת מאוד ואין לך מושג לאן הוא נעלם... ועל הכישלונות של הפועל חיפה. עצבים שגרמו לי לפעמים להיות פחות קשובה לצרכיך. תסלחי לי שלפעמים צעקתי, גם אם זה היה לטובתך. תסלחי לי אם ההחלטה הרפואית שלא להתקין לך פג גרמה לך אולי סבל תסלחי לי אמאלה יקרה על מקרה שאירע במאי, שבוע לפני שאושפזת ומצבך הדרדר. שוב היתה לך בריחה של צרכיך ושוב נגעת בזה וגרמת לי להתפרץ. ואת הפלת עצמך על הריצפה ולא נתת לי לטפל בך ואז אני התפרצתי ואמרתי לך דברים איומים. שמיד שיצאו ממני התחרטתי ובכיתי וביקשתי מחילה. ואת בכית. ואחר כך כשישנת נקייה במיטתך עמדתי לידך מאזינה לנשימתך ובכיתי בחשכה, שונאת את עצמי. וכשאושפזת בבית חולים במצב קשה הייתי בטוחה שאלוהים מעניש אותי ולוקח אותך בגלל הדבר האיום שאמרתי לך, משהו שאני לא מסוגלת יותר לחזור ולומר. אבל אותן מילים בוערות בליבי ושורפות בי כאש הגיהנום. הרי אם אכנס אליך עכשיו ותראי דמעותיי תשלחי יד לנגב אותן ואם אבקש סליחה ומחילה תפקחי עינייך בתמהון כי הטוב של האלצהיימר שהיא מוחקת כל דבר שהיה, גם את הטוב וגם את הרע. ואת לא תביני מה אני רוצה ממך, רק באופן טבעי תשלחי ידיך לחבק אותי אליך כמה את חסרה לי אמאלה יקרה, איך היינו מבקשות אחת מהשניה מחילה וצמות ביחד והולכות לשמוע את השופר ואת תפילת הנעילה, ואחרי השופר היית תמיד מנשקת אותי ומברכת אותי שבשנה הבאה אני אהיה בבית שלי עם בעלי. איך היינו יושבות לשולחן, וטעם הלקח המיוחד שהיית מכינה במיוחד לכיפור. גן עדן. אם אלוהים היה טועם ממנו היה וודאי סולח לי. והיית מתעקשת להכין לי קפה. נס חלש על חלב כמו שהכנת לי בילדותי, שאשתה אחרי הצום. אמאלה האם תסלחי לי? האם אי פעם אסלח לעצמי?
דווקא יש לך ימים טובים. את יותר פעילה. את יותר אוכלת. את מצליחה להתבטא ולומר מה מפריע לך " קר לי... לא נוח לי בכסא הזה... אני רוצה למיטה ... תפסיקי לדחוף לי בכוח אוכל!"... את מגיבה אליי ומחייכת ומחבקת ונותנת נשיקה ואומרת שגם את אוהבת אותי עד השמיים וחזרה, ואתמול אפילו בירכת איתי על הדלקת נר שבת. והאור האמיתי זהר בעיניך, ובירכת את נתנאל, האור שלי, בשבת שלום וגרמת לי לבכות מהתרגשות. אבל, האם את תצליחי לסלוח לי? האם את מסוגלת להבין מה פירוש סליחה? אמאלה שלי, האישה הכי נדיבה עלי אדמות והסלחנית מטבעה, האישה עם הנפש הגדולה והתום בתינוקי שאין בה ומעולם לא היה בך, רגשות כמו זדון ורוע, שתמיד ביקשה מחילה גם כשלא ממש היה לה על מה.... אמאלה האם תסלחי לי? על כל הפעמים שהייתי חסרת סבלנות, ועל הפעמים שהייתי עצבנית מסיבות אנוכיות כמו כישלון בראיון עבודה... עזיבתו של החבר שלי, זה שחיבבת מאוד ואין לך מושג לאן הוא נעלם... ועל הכישלונות של הפועל חיפה. עצבים שגרמו לי לפעמים להיות פחות קשובה לצרכיך. תסלחי לי שלפעמים צעקתי, גם אם זה היה לטובתך. תסלחי לי אם ההחלטה הרפואית שלא להתקין לך פג גרמה לך אולי סבל תסלחי לי אמאלה יקרה על מקרה שאירע במאי, שבוע לפני שאושפזת ומצבך הדרדר. שוב היתה לך בריחה של צרכיך ושוב נגעת בזה וגרמת לי להתפרץ. ואת הפלת עצמך על הריצפה ולא נתת לי לטפל בך ואז אני התפרצתי ואמרתי לך דברים איומים. שמיד שיצאו ממני התחרטתי ובכיתי וביקשתי מחילה. ואת בכית. ואחר כך כשישנת נקייה במיטתך עמדתי לידך מאזינה לנשימתך ובכיתי בחשכה, שונאת את עצמי. וכשאושפזת בבית חולים במצב קשה הייתי בטוחה שאלוהים מעניש אותי ולוקח אותך בגלל הדבר האיום שאמרתי לך, משהו שאני לא מסוגלת יותר לחזור ולומר. אבל אותן מילים בוערות בליבי ושורפות בי כאש הגיהנום. הרי אם אכנס אליך עכשיו ותראי דמעותיי תשלחי יד לנגב אותן ואם אבקש סליחה ומחילה תפקחי עינייך בתמהון כי הטוב של האלצהיימר שהיא מוחקת כל דבר שהיה, גם את הטוב וגם את הרע. ואת לא תביני מה אני רוצה ממך, רק באופן טבעי תשלחי ידיך לחבק אותי אליך כמה את חסרה לי אמאלה יקרה, איך היינו מבקשות אחת מהשניה מחילה וצמות ביחד והולכות לשמוע את השופר ואת תפילת הנעילה, ואחרי השופר היית תמיד מנשקת אותי ומברכת אותי שבשנה הבאה אני אהיה בבית שלי עם בעלי. איך היינו יושבות לשולחן, וטעם הלקח המיוחד שהיית מכינה במיוחד לכיפור. גן עדן. אם אלוהים היה טועם ממנו היה וודאי סולח לי. והיית מתעקשת להכין לי קפה. נס חלש על חלב כמו שהכנת לי בילדותי, שאשתה אחרי הצום. אמאלה האם תסלחי לי? האם אי פעם אסלח לעצמי?
ענתי , אחרי מה שכתבת , היא סלחה
כל כך מרגש לקרוא מה שכתבת ענתי , אם הדמעות היו מגיעות אלי בקלות , הן כבר היו זולגות. ענתי , אל תשפטי את עצמך כל כך קשה , מסתבר שההתעקשות שלך היתה צודקת והינה אמא ללא פג ואוכלת , מדברת ומגיבה נפלא. מה שאומר שאת בדרך הנכונה וכל מה שאמרת בסערת הרגשות ובתסכול , נשכח , כי הכל בא מאהבה. נאחל לך שהמצב רק ימשיך להיות כך ואמא תוכל להעניק לך כמה שיותר אהבה , כמו שאת מעניקה לה. שיהיה לכן שבוע טוב וגמר חתימה טובה, חיבוקים לשתיכן , טובה
כל כך מרגש לקרוא מה שכתבת ענתי , אם הדמעות היו מגיעות אלי בקלות , הן כבר היו זולגות. ענתי , אל תשפטי את עצמך כל כך קשה , מסתבר שההתעקשות שלך היתה צודקת והינה אמא ללא פג ואוכלת , מדברת ומגיבה נפלא. מה שאומר שאת בדרך הנכונה וכל מה שאמרת בסערת הרגשות ובתסכול , נשכח , כי הכל בא מאהבה. נאחל לך שהמצב רק ימשיך להיות כך ואמא תוכל להעניק לך כמה שיותר אהבה , כמו שאת מעניקה לה. שיהיה לכן שבוע טוב וגמר חתימה טובה, חיבוקים לשתיכן , טובה
ענתי... קראתי את מה שכתבת...
זה כ"כ ריגש אותי.. דמעות זלגו מעיניי.... אפילו עכשיו, הן ממשיכות לזלוג..... אני בטוחה שאמך סלחה לך. וגם עם כל התפרצויותייך הלא מכוונות, התעקשותך על כל טיפה של שתייה, על כל פירור של אוכל, ולו הקטן ביותר, היתה שווה. התעקשותך, טיפולך המסור באמא, מלחמה על כל דבר קטן [גם אם זה היה כרוך בהתפרצויות לא מכוונות], הם אלו שמצליחים לשמור על מצבה של אמך, יציב. אני בטוחה, שאפילו שאמך אינה מודעת למצבה, היא מודה לך על טיפולך המסור, סולחת לך, ויודעת שלא היתה לך ואין לך שום כוונה רעה, או כל רצון להרע לה. גם אני רוצה לבקש סליחה מסבתי. על זה שלא הערכתי מספיק, ורק אחרי המחלה, כשמצבה התדרדר, הבנתי כמה היא חסרה לי, ובכלל הבישולים שלה והכל [כאילו המחלה באה ללמד אותי לקח], והתחלתי להעריך דברים.... סליחה על שלפעמים היתה מרביצה לי ומקללת אותי, ואני, כמו מטומטמת, ישר הייתי חייבת להגיב לה. מהעלבון, הכאב והכעס שנוצרו בתוכי באותו הרגע, במקום לעצור שנייה ולחשוב.... אני זוכרת ת'ימי כיפור בהם היא היתה מבשלת מרק לארוחה מפסקת, ואופה עוגיות מלוחות לאחר הצום.. ועכשיו, מאז מחלתה, אני מרגישה מאין ריקנות. נוצר אצלי חלל ריק בלב, היא חסרה לי.... אני מתגעגעת.. לפעמים עולה בי השאלה למה זההגיע לה? היא מעולם לא עשתה רע לאפ'חד.. אני לפעמין מדמיינצ שקורה נס, והנה היא חוזרת ומבשלת לי את מטעמיה האהובים... אבל יודעת שזה לא יקרה.. ואני לא מבקשת כלום.. רק רוצה שהיא תחזור..... וזה כ"כ עצוב........ כ"כ כואב....... רק הדמעות.... הדמעות.... אשר באות פתאום ללא שום הזמנה מיוחדת, ואת עיניי מציפות, ללא שום יכולת של עצירה............ פשוט באות, ורק זולגות........ רק זולגות.......
זה כ"כ ריגש אותי.. דמעות זלגו מעיניי.... אפילו עכשיו, הן ממשיכות לזלוג..... אני בטוחה שאמך סלחה לך. וגם עם כל התפרצויותייך הלא מכוונות, התעקשותך על כל טיפה של שתייה, על כל פירור של אוכל, ולו הקטן ביותר, היתה שווה. התעקשותך, טיפולך המסור באמא, מלחמה על כל דבר קטן [גם אם זה היה כרוך בהתפרצויות לא מכוונות], הם אלו שמצליחים לשמור על מצבה של אמך, יציב. אני בטוחה, שאפילו שאמך אינה מודעת למצבה, היא מודה לך על טיפולך המסור, סולחת לך, ויודעת שלא היתה לך ואין לך שום כוונה רעה, או כל רצון להרע לה. גם אני רוצה לבקש סליחה מסבתי. על זה שלא הערכתי מספיק, ורק אחרי המחלה, כשמצבה התדרדר, הבנתי כמה היא חסרה לי, ובכלל הבישולים שלה והכל [כאילו המחלה באה ללמד אותי לקח], והתחלתי להעריך דברים.... סליחה על שלפעמים היתה מרביצה לי ומקללת אותי, ואני, כמו מטומטמת, ישר הייתי חייבת להגיב לה. מהעלבון, הכאב והכעס שנוצרו בתוכי באותו הרגע, במקום לעצור שנייה ולחשוב.... אני זוכרת ת'ימי כיפור בהם היא היתה מבשלת מרק לארוחה מפסקת, ואופה עוגיות מלוחות לאחר הצום.. ועכשיו, מאז מחלתה, אני מרגישה מאין ריקנות. נוצר אצלי חלל ריק בלב, היא חסרה לי.... אני מתגעגעת.. לפעמים עולה בי השאלה למה זההגיע לה? היא מעולם לא עשתה רע לאפ'חד.. אני לפעמין מדמיינצ שקורה נס, והנה היא חוזרת ומבשלת לי את מטעמיה האהובים... אבל יודעת שזה לא יקרה.. ואני לא מבקשת כלום.. רק רוצה שהיא תחזור..... וזה כ"כ עצוב........ כ"כ כואב....... רק הדמעות.... הדמעות.... אשר באות פתאום ללא שום הזמנה מיוחדת, ואת עיניי מציפות, ללא שום יכולת של עצירה............ פשוט באות, ורק זולגות........ רק זולגות.......
../images/Emo24.gifענתי יקרה,
אל תיסרי את עצמך, אמך היקרה לא יכלה לאחל לעצמה בת טובה יותר ממך. ואם היה לך פרץ רגשות , אל תאשימי אתעצמךאת סך הכל בן אדם, מסירותך ללא גבול לאמא היקרה שלך היא נר לרגלי אנשי הפורום ששואבים ממילותייך ומכושר הביטוי המופלא שלך, הרבה כח ועמידה איתנה בחוויות הלא קלות של המחלה המזעזעת הזו. ענתי את מיוחדת במינה, תמשיכי להיות חזקה ובת טובה. ואני מאחלת לך רק טוב וחתימה טובה נירה
אל תיסרי את עצמך, אמך היקרה לא יכלה לאחל לעצמה בת טובה יותר ממך. ואם היה לך פרץ רגשות , אל תאשימי אתעצמךאת סך הכל בן אדם, מסירותך ללא גבול לאמא היקרה שלך היא נר לרגלי אנשי הפורום ששואבים ממילותייך ומכושר הביטוי המופלא שלך, הרבה כח ועמידה איתנה בחוויות הלא קלות של המחלה המזעזעת הזו. ענתי את מיוחדת במינה, תמשיכי להיות חזקה ובת טובה. ואני מאחלת לך רק טוב וחתימה טובה נירה
תודה לכולכם חיזקתם אותי מאוד |חיבוק
ניסיתי הבוקר לבקש ממנה סליחה ומחילה אבל היא לא הבינה מה אני רוצה מחייה. אבל על השאלה אם היא רוצה לאכול היא ענתה ברצון. היא, חייה את הרגע. כאן ועכשיו. ואולי זה לטובה. אני יודעת שלולאי האלצהיימר היא לא היתה עושה דברים שהוציאו אותי משיווי משקלי ושלעולם לא היית מעלה על דל שפתותיי את מה שאמרתי. כל כך קל לסלוח לזולת וכל כך קשה לשלוח לעצמי.
ניסיתי הבוקר לבקש ממנה סליחה ומחילה אבל היא לא הבינה מה אני רוצה מחייה. אבל על השאלה אם היא רוצה לאכול היא ענתה ברצון. היא, חייה את הרגע. כאן ועכשיו. ואולי זה לטובה. אני יודעת שלולאי האלצהיימר היא לא היתה עושה דברים שהוציאו אותי משיווי משקלי ושלעולם לא היית מעלה על דל שפתותיי את מה שאמרתי. כל כך קל לסלוח לזולת וכל כך קשה לשלוח לעצמי.
עם הזמן...
גם אני הבנתי זאת. הבנתי שכל התרפצויותיה כלפיי הן לא מרצון. אלא שזה האלצהיימר. ואם היתה מבינה לא היתה מעלה על דעתה לפגוע בי אי פעם. היום גם בקרתי את סבתי. היא שכבה על הספה מכוסה בשמיכה והיתה קצת רגוזה. אח"כ כשבאתי להיפרד ממנה שאלה לשלומי, ואם אחזור, ואם כן, אז מתי..... איחלתי לה גמר חתימה טובה, והיא חייכה אליי את חיוכה העדין והביישני....
גם אני הבנתי זאת. הבנתי שכל התרפצויותיה כלפיי הן לא מרצון. אלא שזה האלצהיימר. ואם היתה מבינה לא היתה מעלה על דעתה לפגוע בי אי פעם. היום גם בקרתי את סבתי. היא שכבה על הספה מכוסה בשמיכה והיתה קצת רגוזה. אח"כ כשבאתי להיפרד ממנה שאלה לשלומי, ואם אחזור, ואם כן, אז מתי..... איחלתי לה גמר חתימה טובה, והיא חייכה אליי את חיוכה העדין והביישני....
סליחה וחתימה טובה
לגרשון ולכל חברי הפורום היקרים, סליחה אם פגעתי במי מכם בלי כוונה בדברי, בדעותי ובדברים שכתבתי... סליחה מבעלי היקר על הפעמים שהייתי לא סבלנית ולא קשובה. סליחה גם מכל בני משפחתי היקרים, מחברי, ידידי ומכרי אם פגעתי בהם בלי כוונה כמובן, סליחה אם גיליתי חוסר הבנה, או חוסר איפוק, או חוסר סבלנות... גמר חתימה טובה לכולם... צום קל.
לגרשון ולכל חברי הפורום היקרים, סליחה אם פגעתי במי מכם בלי כוונה בדברי, בדעותי ובדברים שכתבתי... סליחה מבעלי היקר על הפעמים שהייתי לא סבלנית ולא קשובה. סליחה גם מכל בני משפחתי היקרים, מחברי, ידידי ומכרי אם פגעתי בהם בלי כוונה כמובן, סליחה אם גיליתי חוסר הבנה, או חוסר איפוק, או חוסר סבלנות... גמר חתימה טובה לכולם... צום קל.
גמר חתימה טובה וצום קל לכום!!
אני מבקשת מסבתי סליחה אם אי פעם סבלנותי פקעה וזה גרם לי להתרפץ עליה שלא במכוון. ול- justme היקרה, אינך צריכה להצטער. לכל אחד מאתנו יש חיים מעבר לפורום. נכון, יש כאלו שיוצא להם לכתוב הרבה בפורום ויש כאלו שפחות. כל אחד לפי זמנו הפנוי. ולכן, אני חושבת שאינך צריכה להצטער. גמר חתימה טובה לכולם וצום קל!
אני מבקשת מסבתי סליחה אם אי פעם סבלנותי פקעה וזה גרם לי להתרפץ עליה שלא במכוון. ול- justme היקרה, אינך צריכה להצטער. לכל אחד מאתנו יש חיים מעבר לפורום. נכון, יש כאלו שיוצא להם לכתוב הרבה בפורום ויש כאלו שפחות. כל אחד לפי זמנו הפנוי. ולכן, אני חושבת שאינך צריכה להצטער. גמר חתימה טובה לכולם וצום קל!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.