../images/Emo63.gif ילדת הגשם ../images/Emo63.gif
לוחש הוא את שמה בחשיכה..היא רועדת בתוכה..פרפרים עפים בבטנה לא...היא כבר לא ילדה ..טעמה את פרי האהבה ובכל זאת משהו לא מוכר ניצת בה ..בכל פעם שהוא לוחש את שמה הוא ..מעיר בה רגש נרדם .. הוא הרוח מתחת לכנפה והיא עבורו פינה של שלווה ..קרקע מוצקה והלילות מתארכים לבקרים ..ובקרים הופכים ללילות .. שיחות נמשכות ..נגיעות רכות של נשמות מתחברות סיפור שצבוע בצבעי וורוד.. מין אגדה של חולמי חלומות איש מהם לא פילל ..איש מהם לא חלם .. על בוקר חורפי ..אחד ..קר וגשום ככל בוקר אחר שיהיה בו משהו שונה .. הלילה הקודם..ליל אהבה השאיר אותם חבוקים יחדיו .. ברקים האירו בשמי הליל .. רעמים החרידו את הדממה .. היא אליו נצמדה ..כמו מחפשת הגנה ...מאז ומתמיד פחדה היא מספות וברקים ..והוא ללא מילה אותה עטף בשתי ידיו .נרדמה בין זרועותיו הגשם המטיר ממטרי ברכה ...באותה ישנה על כתפו הוא חשב .. כמה אוהבת היא את הגשם הראשון ..כמו ילדה קטנה ציפתה לו בכיליון ..ועם טיפות גשם ראשונות בחלון ..היתה רצה החוצה בשאטה אדירה ..חיוך נסוך על פניו בעודו מדמיין אותה שם .. פורשת ידיה אל על ..מרימה ראשה ..כמו מחבקת את היורה שהגיע רק עבורה .. מין ילדת חורף ..ילדה אישה ..שקמלה בחמסין ונעורה בבוא הגשמים.. בעודו שקוע במחשבותיו ..הלך הלילה ודעך ..קרני שמש ראשונות הסתננו פנימה מבעד לתריסים מאירים את פניה שהיו כה עדינים ..בליבו הוא ידע שבין זרועותיו מצוי לו אוצר .. היא הזיזה מעט את ראשה ..הוא נישק את מצחה ..לוחש באוזנה את שמה .. פניה רדומות ...אך לשמע הלחישה ..חיוך עולה על פיה .. היא מתעוררת קלות ...ובאפה עולה ריח מוכר..מסובבת פניה אליו ..ובעיניה הוא רואה טיפות של אור מנשקת אותו על פיו ...הוא עוצם את עיניו מתמסר לחוויה ..לרגע ..לדקה ..לשניה היא מתיישבת מולו ...כילדה שובבה ..חיוך מאוזן לאוזן על פניה נמרח מביטה בחלון ...לוחשת לו ..גשם ראשון ירד .... והוא כבר יודע ..שהנה עוד מעט ..תצא לגינה ..להריח רגבי אדמה רטובים .. לחוש טיפות גשם זולגות על הפנים ...הוא אהב את הילדה שבה ..זו שהתלהבה מכל דבר קטן כאילו היה זה הפלא הגדול בעולם עבורו היא היתה משב רוח רענן ...עבורו היא היתה הגשם הראשון . היא הביטה בעיניו ..ולא היה צורך במילים נוספות . קמה ..לאיטה ..מניחה על עצמה חולצה לבנה שגדולה עליה לפחות במידה .. יחפה ..נעה לעבר הדלת ..ומשהו גרם לה להסתובב לעברו ...הביטה בו .. ונישקה אותו נשיקה שאותה הפריחה אליו באוויר ויצאה ..להתייחד עם גשמי היורה . הוא שכב לו זמן מה ..משחזר בראשו את ליל האתמול ..ונדמה היה לו שאתמול היא נטמעה בתוכו..תשוקה אדירה אותם סחפה ..חיוך עלה על שפתיו .. הוא החל קם..מוטב כך חשב אכין לילדונת תה חם ..מפנטז הוא איך ישבו להם כמו בכל שנה ... במרפסת..הוא עם הקפה החם והיא עם כוס תה צמחים בידה ..ברכיה מקופלות ..ובשתיקה יחוו רגעי חורף ראשונים שריקת הקומקום העירה אותו מחלומותיו בהקיץ ..גיחך לעצמו ..היא לא השתכנעה להחליף את הקומקום הישן בחשמלי שקט וחדש.."דברים טובים לא זורקים" כך אמרה .. הכין שתי כוסות ..הפעיל רדיו קטן שהיה במטבח .. צלילים שקטים באוויר.. הוא חש כיצד השלווה מתפשטת בכל אבריו .. השתרע על הכורסא במרפסת עד שתחזור ..מריקוד הגשם .. הוא לא זוכר ..איך נרדם לו על הכורסא ..אולי השלווה הביאה איתה מנוחה .. אבל את הדקה שבא התעורר הוא לעולם לא ישכח ....... צרחה חזקה פילחה את הדממה אחריה קול חבטה שום קול לא נשמע את הבוקר הזה הוא לא ישכח לעולם .....כי בכל גשם ראשון הוא ..מכין שתי כוסות ..אחת של קפה ..אחת של תה צמחים כשטיפות זולגות על פניו ..חלקן של הגשם חלקן דמעותיו.. יושב לו והטיפות מרטיבות את הדף..כותב הוא אליה מכתב שלעולם לא תקרא.. ילדת הגשם ... נשמתה בין מלאכים מרחפת ואולי.. היא בוכה בשמים וכל טיפה שזולגת ...היא דמעה שלה שאותו מלטפת.
לוחש הוא את שמה בחשיכה..היא רועדת בתוכה..פרפרים עפים בבטנה לא...היא כבר לא ילדה ..טעמה את פרי האהבה ובכל זאת משהו לא מוכר ניצת בה ..בכל פעם שהוא לוחש את שמה הוא ..מעיר בה רגש נרדם .. הוא הרוח מתחת לכנפה והיא עבורו פינה של שלווה ..קרקע מוצקה והלילות מתארכים לבקרים ..ובקרים הופכים ללילות .. שיחות נמשכות ..נגיעות רכות של נשמות מתחברות סיפור שצבוע בצבעי וורוד.. מין אגדה של חולמי חלומות איש מהם לא פילל ..איש מהם לא חלם .. על בוקר חורפי ..אחד ..קר וגשום ככל בוקר אחר שיהיה בו משהו שונה .. הלילה הקודם..ליל אהבה השאיר אותם חבוקים יחדיו .. ברקים האירו בשמי הליל .. רעמים החרידו את הדממה .. היא אליו נצמדה ..כמו מחפשת הגנה ...מאז ומתמיד פחדה היא מספות וברקים ..והוא ללא מילה אותה עטף בשתי ידיו .נרדמה בין זרועותיו הגשם המטיר ממטרי ברכה ...באותה ישנה על כתפו הוא חשב .. כמה אוהבת היא את הגשם הראשון ..כמו ילדה קטנה ציפתה לו בכיליון ..ועם טיפות גשם ראשונות בחלון ..היתה רצה החוצה בשאטה אדירה ..חיוך נסוך על פניו בעודו מדמיין אותה שם .. פורשת ידיה אל על ..מרימה ראשה ..כמו מחבקת את היורה שהגיע רק עבורה .. מין ילדת חורף ..ילדה אישה ..שקמלה בחמסין ונעורה בבוא הגשמים.. בעודו שקוע במחשבותיו ..הלך הלילה ודעך ..קרני שמש ראשונות הסתננו פנימה מבעד לתריסים מאירים את פניה שהיו כה עדינים ..בליבו הוא ידע שבין זרועותיו מצוי לו אוצר .. היא הזיזה מעט את ראשה ..הוא נישק את מצחה ..לוחש באוזנה את שמה .. פניה רדומות ...אך לשמע הלחישה ..חיוך עולה על פיה .. היא מתעוררת קלות ...ובאפה עולה ריח מוכר..מסובבת פניה אליו ..ובעיניה הוא רואה טיפות של אור מנשקת אותו על פיו ...הוא עוצם את עיניו מתמסר לחוויה ..לרגע ..לדקה ..לשניה היא מתיישבת מולו ...כילדה שובבה ..חיוך מאוזן לאוזן על פניה נמרח מביטה בחלון ...לוחשת לו ..גשם ראשון ירד .... והוא כבר יודע ..שהנה עוד מעט ..תצא לגינה ..להריח רגבי אדמה רטובים .. לחוש טיפות גשם זולגות על הפנים ...הוא אהב את הילדה שבה ..זו שהתלהבה מכל דבר קטן כאילו היה זה הפלא הגדול בעולם עבורו היא היתה משב רוח רענן ...עבורו היא היתה הגשם הראשון . היא הביטה בעיניו ..ולא היה צורך במילים נוספות . קמה ..לאיטה ..מניחה על עצמה חולצה לבנה שגדולה עליה לפחות במידה .. יחפה ..נעה לעבר הדלת ..ומשהו גרם לה להסתובב לעברו ...הביטה בו .. ונישקה אותו נשיקה שאותה הפריחה אליו באוויר ויצאה ..להתייחד עם גשמי היורה . הוא שכב לו זמן מה ..משחזר בראשו את ליל האתמול ..ונדמה היה לו שאתמול היא נטמעה בתוכו..תשוקה אדירה אותם סחפה ..חיוך עלה על שפתיו .. הוא החל קם..מוטב כך חשב אכין לילדונת תה חם ..מפנטז הוא איך ישבו להם כמו בכל שנה ... במרפסת..הוא עם הקפה החם והיא עם כוס תה צמחים בידה ..ברכיה מקופלות ..ובשתיקה יחוו רגעי חורף ראשונים שריקת הקומקום העירה אותו מחלומותיו בהקיץ ..גיחך לעצמו ..היא לא השתכנעה להחליף את הקומקום הישן בחשמלי שקט וחדש.."דברים טובים לא זורקים" כך אמרה .. הכין שתי כוסות ..הפעיל רדיו קטן שהיה במטבח .. צלילים שקטים באוויר.. הוא חש כיצד השלווה מתפשטת בכל אבריו .. השתרע על הכורסא במרפסת עד שתחזור ..מריקוד הגשם .. הוא לא זוכר ..איך נרדם לו על הכורסא ..אולי השלווה הביאה איתה מנוחה .. אבל את הדקה שבא התעורר הוא לעולם לא ישכח ....... צרחה חזקה פילחה את הדממה אחריה קול חבטה שום קול לא נשמע את הבוקר הזה הוא לא ישכח לעולם .....כי בכל גשם ראשון הוא ..מכין שתי כוסות ..אחת של קפה ..אחת של תה צמחים כשטיפות זולגות על פניו ..חלקן של הגשם חלקן דמעותיו.. יושב לו והטיפות מרטיבות את הדף..כותב הוא אליה מכתב שלעולם לא תקרא.. ילדת הגשם ... נשמתה בין מלאכים מרחפת ואולי.. היא בוכה בשמים וכל טיפה שזולגת ...היא דמעה שלה שאותו מלטפת.
