לפרשת השבוע

../images/Emo63.gifלפרשת השבוע../images/Emo63.gif

פרשת תזריע, דיני טהרת הבית היהודי. גזירה לא מהשמיים. "וביום שהמיני ימול בשר ערלתו:" (ויקרא יב,ג) במדרש תנחומא בפרשתנו(אות ה) נאמר: "מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא, אזו מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם? - אמר לו: של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס: הרי השמים והארץ, יכול אדם לעשות כיוצא בהם?! - אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם. אמר לו: למה אתם מולין? - אמר לו: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכן הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקב"ה. הביא לו רבי עקיבא שבלים וגלוסקאות(ככרות לחם). אמר לו: אלו - מעשה הקב"ה, ואלו - מעשה ידי אדם. אמר לו: אין אילו נאים יותר מן השבלים?! - אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אימו?! - אמר לו רבי עקיבא: ולמה שוררו אינו יוצא עמו, והוא תלוי בבטנו ואמו חותכתו?! - ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקב"ה את המצוות לישראל אלא לצרף אותם בהם, ולכך אמר דוד (עיין שמואל ב כב,לא; משלי ל,ה): 'כל אמרת ד' צרופה'". - על מה בעצם התווכח רבי עקיבא עם טורנוסרופוס, ומה רצה רבי עקיבא ללמד כאן? - יש לומר שרבי עקיבא בא ללמד אותנו, שדביקות בהקב"ה פרושה לפעול עם אל, ולקיים מצוותיו של הקב"ה. כי אם הכל מוכן ללא כל טירחה - לא יהיה חיבור שלם בין נותן הכל לבין עמו. רבי עקיבא, שמייצג את שיטת עם ישראל, סובר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" (מכות כג,ב), עסק המצוות והתורה יוצרים חיבור וצירוף לקב"ה בניגוד לאומות העוברות, שאמונתם מופשטת, ללא חובת מעשים בפועל. טורנוסרופוס הרשע מטיף לרבי עקיבא: קבלו עליכם את עול שלטוננו, הרי המליכו אותנו עליכם מן השמים - מעשי הקב"ה נאים יותר! עונה לו רבי עקיבא, זה נכון שהכל מן השמים, אך בצאת הולד מחובר לאימו על ידי שוררו(טבור) אמו חותכתו! - האמא חייבת לחתוך את החיבור שהבורא יצר לולד כשהוא במעי אמו. וכך מסביר רבי עקיבא בצורת משל, שיצאנו לחירות בקבלת התורה ועול מלכות שמים, והקב"ה מצווה אותנו להיות בני חורין. ואם כך - צריכים אנו לעשות הכל כדי לשבור עול הגויים מעל צוארנו, וכל עול המעכב אותנו מלהיות שלמים. בויכוח זה רבי עקיבא מסביר, שאדם חייב לפעול כמיטב יכולתו כדי לשנות את המציאות, ואסור לו לומר על כל דבר "גזירה מן השמיים". אך ורק אדם בעל נפש של עבד, מקבל הכל כגזרות שלא ניתן לשנותם. בן חורין אמיתי - משתדל לבטל את כל הגיזרות עד היכן שידו מגעת, ודיו! קיבץ ליקט והאיר: הרב יעקב שמעון שליט"א. מתוך - אתר נחלת צבי.
 
../images/Emo63.gif ובנוסף......./images/Emo63.gif

מתוך אתר - דברי תורה. ויקרא יב. ב. אשה כי תזריע וילדה זכר וכו' יש להבין בפרשתינו כמה דברים : א. שאלות כלליות: מה מקומה של מצות מילה בפרשה שעיקר עניינה דיני טומאה וטהרה, ובפרט דיני טומאת יולדת. מה מטרת הפתיחה ה"ביולוגית" אשה כי תזריע. ב. שאלות פרטיות: מדוע אין התורה מסתפקת בקביעת ההלכה שהיולדת זכר תטמא שבעת ימים, מדוע התורה מדמה את טומאת היולדת לטומאת נידה. יתר על כן, דיני נידה מוזכרים רק בסוף פרשת מצורע, מדוע התורה מדמה טומאת יולדת להלכה שעדיין אינה ידועה לנו. ושאלה אחרת: מה משמעות וו החיבור במילים: וביום השמיני ימול בשר ערלתו. והנ"ל שהתורה פותחת במסר ביולוגי אישה כי תזריע להדגיש שמצד אחד עם ישראל כפוף לחוקי הטבע אבל מצד השני יש לעם ישראל תפקיד בעולם לקיים מצות ה': דיני טומאה וטהרה ודיני ברית מילה. ההפני' "המיותרת" לדיני נידה באה במטרה להשוות את דיני מילה לדיני נידה. אילו היה כתוב "ביום השמיני" הייתי לומד ניגוד בין דיני נידה ובין מילה כשם שמצאנו ניגוד בין "ביום השמיני עצרת" ובין ימי חג הסוכות. וו החיבור ב"וביום" לעומת זאת בא להשוות ולדמות נידה למילה. דיני הנידה באים לסמל את שליטת האדם על הטבע. אף שיחסי אישות הם רצויים והם מצווה אבל יש זמנים שיחסים אלו אסורים, ללמדך שהאדם ישלוט על הטבע ועל יצריו ולא שהטבע ישלוט עליו. השוואת מצוות מילה למצות נידה מלמדת שמצד אחד אבר הברית הוא מכשיר במסגרת חוקי הטבע לקיום מצוות אבל אות הברית בא להזהיר אותנו לא להשתמש באבר הברית ללא מעצורים אלא עלינו לשלוט על הטבע. מצוות נידה ומילה משתלבות במגמה הכללית של הפרשה: אנו כפופים לחוקי הטבע אבל עלינו לשלוט על הטבע. הרב ד"ר אליקים וייסברג שליט"א
 
למעלה