נאמן למקורות
New member
../images/Emo63.gifלפרשת השבוע../images/Emo63.gif
מאת הרב יוסף קורקוס - ירושלים. נאמר בפרשה : "אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם" (ויקרא כו,ג). פירש רש"י: "יכול זה קיום המצוות? כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו והרי קיום המצוות אמור, מה אני מקיים – "אם בחקתי תלכו"? – שתהיו עמלים בתורה. ומעשה באברך אחד שהיה קובל לפני ה"חפץ חיים" : רבי, זה שנים הרבה שהנני מתיגע בתורה ועדיין לא באתי עד תכליתה לראות סימן ברכה, להבין דף גמרא עם המפרשים כהלכה – ואם כן מה יהיה בסופי? אברך! – משיב לו ה"חפץ חיים" – כלום ציוה לנו הקדוש ברוך הוא להיות למדנים, גאונים? לא נצטוונו רק ו"הגית בו יומם ולילה" – "שתהיו עמלים בתורה". נעמול בה בין אם נהיה או לא נהיה חריפים ובקיאים. ולא עוד אלא מי נקרא "למדן"? לא מי שיודע ללמוד אלא מי שיושב ועוסק בתורה, כשם שאינו נקרא גנב אלא זה שגונב בפועל ולא מי שבקיא בהלכות גניבה. ועל פירושו של רש"י לפסוק: "אם בחוקותי תלכו" – "שתהיו עמלים בתורה" הוסיף בעל ה"חפץ חיים" והסביר – עיקר ההליכה בחוקות התורה הוא העמל. ועליו נצטווינו. ובזה אפשר לפרש את המאמר במסכת ברכות (דף כח) שאנו אומרים אותו בסיום כל מסכת: "אנו עמלים והם עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר" – ולכאורה צריך ביאור: כלום ראית מימיך חייט תופר בגד או סנדלר עושה מנעלים ואינם מקבלים שכר? כלום אפשר הדבר שאדם עמל ויגע בעסק או במלאכת חברו ולא יבוא על שכרו? אלא הענין כך הוא: בנוהג שבעולם, מי ששכר לו פועל לתפור לו בגד או מנעלים, והפועל יעמול בזיעת אפו כל היום וכל הלילה ולא יגמור לתפור את הבגד או המנעלים, כלום יקבל שכרו? הלא לשוטה יחשב אם יבקש שכר, כי הרי בעל הבית אל הבגד עיניו נשואות, ואם לא השלים מלאכתו אף אם יעמול שבוע שלם לא ישלם לו, כי לא עבור העמל הוא מקבל שכר אלא על המעשה (התוצרת), ועמל בלי מעשה אין בו תועלת... אך לא כן הדבר בלימוד התורה. אנו נצטוונו לעמול ולהתיגע בתורה, כפירוש חז"ל בפסוקנו: "אם בחוקותי תלכו" – "שתהיו עמלים בתורה" , והלומד מקבל שכר על העמל, ואף אם לימודו לא עלה בידו... וזוהי כוונת המאמר "אנו עמלים ומקבלים שכר" – אפילו על העמל לבדו, בעוד ש"הם עמלים ואינם מקבלים שכר" – אלא על המלאכה בלבד.... שבת שלום.
מאת הרב יוסף קורקוס - ירושלים. נאמר בפרשה : "אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם" (ויקרא כו,ג). פירש רש"י: "יכול זה קיום המצוות? כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו והרי קיום המצוות אמור, מה אני מקיים – "אם בחקתי תלכו"? – שתהיו עמלים בתורה. ומעשה באברך אחד שהיה קובל לפני ה"חפץ חיים" : רבי, זה שנים הרבה שהנני מתיגע בתורה ועדיין לא באתי עד תכליתה לראות סימן ברכה, להבין דף גמרא עם המפרשים כהלכה – ואם כן מה יהיה בסופי? אברך! – משיב לו ה"חפץ חיים" – כלום ציוה לנו הקדוש ברוך הוא להיות למדנים, גאונים? לא נצטוונו רק ו"הגית בו יומם ולילה" – "שתהיו עמלים בתורה". נעמול בה בין אם נהיה או לא נהיה חריפים ובקיאים. ולא עוד אלא מי נקרא "למדן"? לא מי שיודע ללמוד אלא מי שיושב ועוסק בתורה, כשם שאינו נקרא גנב אלא זה שגונב בפועל ולא מי שבקיא בהלכות גניבה. ועל פירושו של רש"י לפסוק: "אם בחוקותי תלכו" – "שתהיו עמלים בתורה" הוסיף בעל ה"חפץ חיים" והסביר – עיקר ההליכה בחוקות התורה הוא העמל. ועליו נצטווינו. ובזה אפשר לפרש את המאמר במסכת ברכות (דף כח) שאנו אומרים אותו בסיום כל מסכת: "אנו עמלים והם עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר" – ולכאורה צריך ביאור: כלום ראית מימיך חייט תופר בגד או סנדלר עושה מנעלים ואינם מקבלים שכר? כלום אפשר הדבר שאדם עמל ויגע בעסק או במלאכת חברו ולא יבוא על שכרו? אלא הענין כך הוא: בנוהג שבעולם, מי ששכר לו פועל לתפור לו בגד או מנעלים, והפועל יעמול בזיעת אפו כל היום וכל הלילה ולא יגמור לתפור את הבגד או המנעלים, כלום יקבל שכרו? הלא לשוטה יחשב אם יבקש שכר, כי הרי בעל הבית אל הבגד עיניו נשואות, ואם לא השלים מלאכתו אף אם יעמול שבוע שלם לא ישלם לו, כי לא עבור העמל הוא מקבל שכר אלא על המעשה (התוצרת), ועמל בלי מעשה אין בו תועלת... אך לא כן הדבר בלימוד התורה. אנו נצטוונו לעמול ולהתיגע בתורה, כפירוש חז"ל בפסוקנו: "אם בחוקותי תלכו" – "שתהיו עמלים בתורה" , והלומד מקבל שכר על העמל, ואף אם לימודו לא עלה בידו... וזוהי כוונת המאמר "אנו עמלים ומקבלים שכר" – אפילו על העמל לבדו, בעוד ש"הם עמלים ואינם מקבלים שכר" – אלא על המלאכה בלבד.... שבת שלום.