../images/Emo63.gif מכתב בכנף יונה ../images/Emo63.gif
לעת ערב כשרוח קרירה מנשבת ילדה קטנה שיחקה לה בגינת ביתה מדמיינת איך היא עפה כציפור לאיי אגדה בדימיונה האנשים שם מאושרים ,כל הזמן מחויכים והטוב מהכל שם לכל ילד יש גם אבא .... דמעה זלגה על לחיה הסמוקה רק צליל המילה עורר בה תוגה שקטה .. מין ילדה חולמנית שלא מראה את הכאב שבפנים בבית ספר לימדו היום בשיעור ... שילדים באים מאהבה ,שזרע פוגש ביצית במין מסע של אוהבים מתחברים הקטנטנים ויוצרים חיים חדשים . לא הבינה הילדה ... אז איך בכלל היא באה לעולם אם לא היה זרעון שאהב את הביצית של אמא ,מעולם לא הכירה ... את האיש שהביאה לעולם ..חשבה שאצל כל הילדים זה כך ופתאום היום בכיתה ... נפשה בסערה .. הייתכן שאי שם יש לי אבא אוהב ? רצה הקטנה לביתה כולה סמוקה חסרת נשימה ,אמא ..אמא היא קוראת בקולי קולות ..מפתח הדלת יוצאת אישה צעירה ...תווי פניה עדינים ..עיניה צלולות כגלי הים מחייכת היא לקראת הקטנה ... ליבה מתמלא אהבה נדירה .. הפלא הקטן אשר רץ שם על השביל למולה ...שווה את כל מסיכת הייסורים שעברה ..שווה את כל המבטים שספגה .... כן , אפילו שווה את הנידוי שנידתה אותה משפחתה ...לרגע ..... זכרונות מציפים אותה .. החלטה שהביאה את חייה לשביל שונה לחלוטין . אך היא לא תוותר על השביל הזה .... בעבור ..שום דבר שבעולם .. כל כך רצתה .. את הפלא הקטן ששם מתרוצץ לו על השביל ..עבורה היא מוכנה לוותר על נשימתה .....עבורה היא ויתרה על משפחתה .. קול עדין ושקט .... הוציא אותה מהרהוריה ..הורידה מבטה מטה ופגשה זוג עיניים קטנטנות צלולות כחולות כמעמקי הים ....זוג עיניים שכעת תלה בה מבט שואל.....והקול ...הדקיק שואל שנית ..... "אמא , ילדים באים מאהבה ".? האישה הצעירה ...קפאה על מקומה ..נשימתה נעתקה הן ציפתה לרגע הזה שבו תשאל השאלה .. שיננה במוחה אינספור פעמים את התשובה ,אז למה ..כעת שום הגה מפיה לא יוצא ? הביטה האם בבתה ..ושתקה ליבה כמו קפא בקרבה ... נשמה נשימה עמוקה ..התיישבה על מדרגות הכניסה ..אספה את בתה לחיקה . הביטה לתוך עיניה התמימות ..... וידעה ..שלא תוכל לשבור את ליבה לעולם לא תוכל לומר לה .... שלא באה ממעשה אהבה ..שלא תדע לעולם אהבת אב ..שהביצית והזרעון שהביאו אותה לעולם לא נפגשו במסע של אהבה ..... אלא במבחנה ..במקום קפוא וקר האהבה היחידה שהביאה אותה לעולם .... היא אהבתה של האם לחבק עולל ..הכמיהה לממש את מהותה כאישה ....להיות אמא ..החלטה שלא היתה מקובלת ..על סביבתה הקרובה ומשפחתה . אך היא .. שראתה את החול אוזל בשעון החול...ואביר על הסוס מבושש מלהגיע ...החליטה ..להיום אם ויהי מה .. באותה נשימה החליטה ביושבה שם על המדרגה כשפרי בטנה חבוק בזרועותיה ....שהיא לעולם לא תדע .. שאיננה פרי אהבתם של גבר ואישה רוח קרירה ...החלה מנשבת פורעת את תלתלי הזהב של ילדתה .. האם..מחייכת מול עיני התכלת שעדיין נועצות בה מבט .. ועונה .....מבלי להניד עפעף "ילדת אהבה שלי ...ילדים באים לעולם עטופים באהבה אביך ילדתי ... נעלם לפני שנים אין איש היודע היכן הוא נמצא ..אך בטוחה אני שבכל לילה הוא שר לך שיר ערש ומנשק בליבו אותך " דמעה ...אז זלגה על הלחי הוורודה ..והאם אספה את בתה הקטנה בין זרועותיה חיבקה אותה כרוצה להגן עליה מכל העולם . עלה האור ..מבין התריסים ..תלתלי זהב נצצו על הכרית ..זוג עיניים כחול נפקח לו לאיטו ..על אדן החלון .. יונה לבנה ..נחה לה מחפשת פינה שקטה הביטה השובבה ...עם תלתלי הזהב ביונה ובמוחה עלה רעיון .... היא תכתוב לאביה מכתב ....תצמיד אותה לכנף היונה הן יונים עפות למחוזות רחוקים אולי אי שם ....היא תנחת על עדן חלון ...תביא בכנפיה מכתב של ילדה קטנה ..שכל כך רוצה שיהיה לה אבא כמו לכולם . " אבא שלי האוהב .. רציתי לשלוח לך מתנה של הלב כזו שלא תתקלקל ..או תאבד בדרך ..מין מתנה שכזו מיוחדת אבל היונה כה קטנה ..לא אוכל לשלוח לך מתנה .. אשלח לך .. מילים ..אשלח לך אהבה ..אבא אני אוהבת אותך מתי כבר תחזור ..ותראה את בתך הקטנה הן מעולם לא נתת לי נשיקה ".... המכתב ..הודבק לכנף היונה ...ובעת שקיעת החמה היונה עפה לחפש מקום חם שלחה הילדה נשיקה באוויר ..מקווה שהיונה תמצא את אבא שלה אי שם .. חלפו הימים ....חלפו שבועות אף חודשים הילדה ..פסקה להאמין שאי פעם ... אביה יתן לה חיבוקים ..רק בחלומות ,שם בפינת המשחקים המשיכה לחלום אגדות על איים קסומים..... ובאותו היום ...בו שיחקה כהרגלה בגינה ..לפתע נעצרה בחריקת בלמים מכונית ..לא מוכרת וזרה .....דלת נפתחה ..איש בעל שערות שיבה נעמד מולה הביטה בו הילדה ..פניו היו קרות ..אך עיניו היו צלולות וכחולות כמו הים אחרי סערה .."אמא אמא קראה הילדה" דלת הבית נפתחה ....האם יצאה מבוהלת חשבה פן משהו קרה הרימה מבטה וקפאה . הן אביה עומד שם על השביל למולה ....אותו האב שנידה אותה לפני שנים על החלטתה להוליד ילדה מחוץ למסגרת נישואים ..ניגשה לעברם רועדת קלות חיבקה את ילדתה ..כרוצה להסתירה .. אך האב ..כרע על ברכיו נגע קלות בסנטרה של הילדה ..הזיז מלחייה תלתל זהב מרדן ...חייך ודמעות בעיניו מי אתה ? שאלה אותו בתמימות ילדותית ..האיש ..ענה:" אני סבא שלך .." אתמול לפנות ערב ביושבי לי בגן .. על ספסל, יונה לבנה נחתה על השביל למולי דבר מה היה מוצמד לכנפה .... בזהירות קרבתי ללבנת הכנף .... הסרתי את המכתב שהודבק לכנפה .. הכתובת נרשמה בסוף המכתב ... הביט האב לבתו כשואל "הסלחת"? חייכו למולו שני זוגות עיניים כחולות אחד של בתו .. ואחד של נכדתו .
לעת ערב כשרוח קרירה מנשבת ילדה קטנה שיחקה לה בגינת ביתה מדמיינת איך היא עפה כציפור לאיי אגדה בדימיונה האנשים שם מאושרים ,כל הזמן מחויכים והטוב מהכל שם לכל ילד יש גם אבא .... דמעה זלגה על לחיה הסמוקה רק צליל המילה עורר בה תוגה שקטה .. מין ילדה חולמנית שלא מראה את הכאב שבפנים בבית ספר לימדו היום בשיעור ... שילדים באים מאהבה ,שזרע פוגש ביצית במין מסע של אוהבים מתחברים הקטנטנים ויוצרים חיים חדשים . לא הבינה הילדה ... אז איך בכלל היא באה לעולם אם לא היה זרעון שאהב את הביצית של אמא ,מעולם לא הכירה ... את האיש שהביאה לעולם ..חשבה שאצל כל הילדים זה כך ופתאום היום בכיתה ... נפשה בסערה .. הייתכן שאי שם יש לי אבא אוהב ? רצה הקטנה לביתה כולה סמוקה חסרת נשימה ,אמא ..אמא היא קוראת בקולי קולות ..מפתח הדלת יוצאת אישה צעירה ...תווי פניה עדינים ..עיניה צלולות כגלי הים מחייכת היא לקראת הקטנה ... ליבה מתמלא אהבה נדירה .. הפלא הקטן אשר רץ שם על השביל למולה ...שווה את כל מסיכת הייסורים שעברה ..שווה את כל המבטים שספגה .... כן , אפילו שווה את הנידוי שנידתה אותה משפחתה ...לרגע ..... זכרונות מציפים אותה .. החלטה שהביאה את חייה לשביל שונה לחלוטין . אך היא לא תוותר על השביל הזה .... בעבור ..שום דבר שבעולם .. כל כך רצתה .. את הפלא הקטן ששם מתרוצץ לו על השביל ..עבורה היא מוכנה לוותר על נשימתה .....עבורה היא ויתרה על משפחתה .. קול עדין ושקט .... הוציא אותה מהרהוריה ..הורידה מבטה מטה ופגשה זוג עיניים קטנטנות צלולות כחולות כמעמקי הים ....זוג עיניים שכעת תלה בה מבט שואל.....והקול ...הדקיק שואל שנית ..... "אמא , ילדים באים מאהבה ".? האישה הצעירה ...קפאה על מקומה ..נשימתה נעתקה הן ציפתה לרגע הזה שבו תשאל השאלה .. שיננה במוחה אינספור פעמים את התשובה ,אז למה ..כעת שום הגה מפיה לא יוצא ? הביטה האם בבתה ..ושתקה ליבה כמו קפא בקרבה ... נשמה נשימה עמוקה ..התיישבה על מדרגות הכניסה ..אספה את בתה לחיקה . הביטה לתוך עיניה התמימות ..... וידעה ..שלא תוכל לשבור את ליבה לעולם לא תוכל לומר לה .... שלא באה ממעשה אהבה ..שלא תדע לעולם אהבת אב ..שהביצית והזרעון שהביאו אותה לעולם לא נפגשו במסע של אהבה ..... אלא במבחנה ..במקום קפוא וקר האהבה היחידה שהביאה אותה לעולם .... היא אהבתה של האם לחבק עולל ..הכמיהה לממש את מהותה כאישה ....להיות אמא ..החלטה שלא היתה מקובלת ..על סביבתה הקרובה ומשפחתה . אך היא .. שראתה את החול אוזל בשעון החול...ואביר על הסוס מבושש מלהגיע ...החליטה ..להיום אם ויהי מה .. באותה נשימה החליטה ביושבה שם על המדרגה כשפרי בטנה חבוק בזרועותיה ....שהיא לעולם לא תדע .. שאיננה פרי אהבתם של גבר ואישה רוח קרירה ...החלה מנשבת פורעת את תלתלי הזהב של ילדתה .. האם..מחייכת מול עיני התכלת שעדיין נועצות בה מבט .. ועונה .....מבלי להניד עפעף "ילדת אהבה שלי ...ילדים באים לעולם עטופים באהבה אביך ילדתי ... נעלם לפני שנים אין איש היודע היכן הוא נמצא ..אך בטוחה אני שבכל לילה הוא שר לך שיר ערש ומנשק בליבו אותך " דמעה ...אז זלגה על הלחי הוורודה ..והאם אספה את בתה הקטנה בין זרועותיה חיבקה אותה כרוצה להגן עליה מכל העולם . עלה האור ..מבין התריסים ..תלתלי זהב נצצו על הכרית ..זוג עיניים כחול נפקח לו לאיטו ..על אדן החלון .. יונה לבנה ..נחה לה מחפשת פינה שקטה הביטה השובבה ...עם תלתלי הזהב ביונה ובמוחה עלה רעיון .... היא תכתוב לאביה מכתב ....תצמיד אותה לכנף היונה הן יונים עפות למחוזות רחוקים אולי אי שם ....היא תנחת על עדן חלון ...תביא בכנפיה מכתב של ילדה קטנה ..שכל כך רוצה שיהיה לה אבא כמו לכולם . " אבא שלי האוהב .. רציתי לשלוח לך מתנה של הלב כזו שלא תתקלקל ..או תאבד בדרך ..מין מתנה שכזו מיוחדת אבל היונה כה קטנה ..לא אוכל לשלוח לך מתנה .. אשלח לך .. מילים ..אשלח לך אהבה ..אבא אני אוהבת אותך מתי כבר תחזור ..ותראה את בתך הקטנה הן מעולם לא נתת לי נשיקה ".... המכתב ..הודבק לכנף היונה ...ובעת שקיעת החמה היונה עפה לחפש מקום חם שלחה הילדה נשיקה באוויר ..מקווה שהיונה תמצא את אבא שלה אי שם .. חלפו הימים ....חלפו שבועות אף חודשים הילדה ..פסקה להאמין שאי פעם ... אביה יתן לה חיבוקים ..רק בחלומות ,שם בפינת המשחקים המשיכה לחלום אגדות על איים קסומים..... ובאותו היום ...בו שיחקה כהרגלה בגינה ..לפתע נעצרה בחריקת בלמים מכונית ..לא מוכרת וזרה .....דלת נפתחה ..איש בעל שערות שיבה נעמד מולה הביטה בו הילדה ..פניו היו קרות ..אך עיניו היו צלולות וכחולות כמו הים אחרי סערה .."אמא אמא קראה הילדה" דלת הבית נפתחה ....האם יצאה מבוהלת חשבה פן משהו קרה הרימה מבטה וקפאה . הן אביה עומד שם על השביל למולה ....אותו האב שנידה אותה לפני שנים על החלטתה להוליד ילדה מחוץ למסגרת נישואים ..ניגשה לעברם רועדת קלות חיבקה את ילדתה ..כרוצה להסתירה .. אך האב ..כרע על ברכיו נגע קלות בסנטרה של הילדה ..הזיז מלחייה תלתל זהב מרדן ...חייך ודמעות בעיניו מי אתה ? שאלה אותו בתמימות ילדותית ..האיש ..ענה:" אני סבא שלך .." אתמול לפנות ערב ביושבי לי בגן .. על ספסל, יונה לבנה נחתה על השביל למולי דבר מה היה מוצמד לכנפה .... בזהירות קרבתי ללבנת הכנף .... הסרתי את המכתב שהודבק לכנפה .. הכתובת נרשמה בסוף המכתב ... הביט האב לבתו כשואל "הסלחת"? חייכו למולו שני זוגות עיניים כחולות אחד של בתו .. ואחד של נכדתו .
