../images/Emo63.gifמתוך: מסרים מעבר לזמן- על כעס
כעס. אחד הרגשות היותר מקשים את חיינו. כמה אנרגיה גוזל מאיתנו רגש זה. מי מאתנו לא מכיר את התחושה? את הדם המשתולל בתוכנו, הבטן מתהפכת ומחשבות הרסניות מלוות.... בספרו של ד"ר בריאן ווייס: Messages from the Masters(מסרים מעבר לזמן) - ישנו פרק העוסק בכעס. תרגמתי את החלקים שנראו לי רלוונטיים. קראו ושתפו - ספרו מקרה בו כעסתם נורא... ולאן זה התגלגל... ואיך ניתן להגיב אחרת- לאור מה שכותב בריאן וויס. מקווה שתיהנו, שתפיקו תועלת אישית ו.... שתרגעו
************************************ להשתחרר מהכעס (תרגום מתוך: מסרים מעבר לזמן/ ד"ר בריאן וייס) שורש הכעס נמצא בשיפוטיות. אנחנו מצפים מהאחר לכמה סטנדרטים אותם דמיינו, בחרנו והתאמנו אליהם. ייתכן שהם (האחרים) כלל אינם יודעים על הסטנדרטים האלה אבל זה לא משנה לנו. כל-כך הרבה פעמים אנשים כועסים עלינו משום שלא ענינו על ציפיותיהם מאיתנו. ייתכן שהציפיות האלה אינן מציאותיות כך שאין כל אפשרות שנתאים אליהן. פצעי ילדות הנוצרים ע"י ציפיות בלתי הגיוניות של הורים הם קשים לריפוי. עליך להכיר בכך שההורה שגה באשליותיו, והכרה זו לא יכולה להתרחש אך ורק בראש או בהגיון. הלב והבטן גם הם צריכים להכיר בכך. שאל את עצמך בעדינות שאלות אלו וללא שיפוט או ביקורתיות בחן אלו מחשבות, רגשות ותמונות מגיעות אל המודעות שלך. באיזה אופן היו הוריך בלתי הגיוניים בדרישותיהם וציפיותיהם ממך? האם היית לפעמים מעין כלי משחק של רעיונותיהם המסולפים? האם הם השתמשו בך על מנת להרשים אחרים, כגון: חברים, מכרים או הוריהם? דאגת יתר לגבי דעותיהם של אחרים הינה אחד הסימנים לכך שנוצלת למטרות כאלה. בדר"כ זה לא צריך להיות חשוב כל-כך מה אחרים חושבים עליך, אם אתה עושה את הדבר הנכון, מחפש את האמת שלך ופועל בדרך שיש בה חמלה. שחרר את התלות הזאת והיה חופשי. אשמה היא צורה של כעס-עצמי, כעס שמופנה פנימה. איכשהו אתה מאכזב את עצמך, אינך חי עפ"י הציפיות של האידיאל העצמי שלך. כעס הינו מכשיר הגנה של האגו. הגנה מפני פחד, פחד מלהיות נבוך או מושפל, פחד מלהיות קורבן ללעג, או מפני אובדן אמון או אובדן של משהו אחר, כגון אובדן דרכך. נדמה לנו שהכעס מגן עלינו כנגד אחרים שעלולים לפגוע בנו, שכועסים עלינו באותה המידה. כעס הינו רגש מרושע וחסר תועלת. הוא מתמוסס ע"י הבנה וע"י אהבה. כאשר מושגת הבנה לגבי רגש שלילי, כאשר שורשיו מוארים, האנרגיה שמאחורי רגש זה מתפוגגת ואפילו נעלמת. כאשר אתם מרגישים כועסים, התגובה הבריאה לכך היא ללמוד מה גרם לכעס, לתקן את המצב – במידה וזה אפשרי ואז לשחרר את הכעס. כולנו מחוברים זה לזו. כולנו אותו הדבר. כולנו חותרים באותה הסירה. לעיתים קרובות ישנו צער מתחת לכעס שלנו, כאילו הכעס הוא כיסוי המגן על פגיעוּת או יאוש שלנו. האם שמת לב לכך שאנשים מאוהבים כועסים הרבה פחות? הם נראים כאילו מתפקדים בקצב שונה לחלוטין, ולכעס אין מקום בקצב הזה, או לצער. הקצב של האהבה הינו מסוג שונה ואנרגיות של כעס או יאוש אינן מהדהדות עם אהבה. כאשר אנחנו כועסים אנחנו מייצרים בגופנו כימיקלים מזיקים שמשפיעים על הקיבה שלנו, לחץ הדם, כלי הדם של הלב ושל הראש, בלוטות להפרשה פנימית, מערכת החיסון שלנו וכן הלאה. בנוסף לכך, כעס עומד בדרכה של פעולה אפקטיבית. אם נוכל לבודד את גורם הכעס ולרפא את נסיבות המקרה נהיה במצב הרבה יותר טוב. אבל בדר"כ אנחנו מתעקשים להאחז בכעס למרות התוצאות הגופניות והרגשיות שלו. כעס מעודד אותנו להשליך את הפחדים שלנו על "האחר". כעס מביא לאלימות, מלחמות וכאב-לב עצום. כעס הורס אותנו מפנים החוצה כמו גם מבחוץ פנימה. הבנה ואהבה מרפאים כעס.
כעס. אחד הרגשות היותר מקשים את חיינו. כמה אנרגיה גוזל מאיתנו רגש זה. מי מאתנו לא מכיר את התחושה? את הדם המשתולל בתוכנו, הבטן מתהפכת ומחשבות הרסניות מלוות.... בספרו של ד"ר בריאן ווייס: Messages from the Masters(מסרים מעבר לזמן) - ישנו פרק העוסק בכעס. תרגמתי את החלקים שנראו לי רלוונטיים. קראו ושתפו - ספרו מקרה בו כעסתם נורא... ולאן זה התגלגל... ואיך ניתן להגיב אחרת- לאור מה שכותב בריאן וויס. מקווה שתיהנו, שתפיקו תועלת אישית ו.... שתרגעו
