../images/Emo63.gif ספר חדש לטולקין - על המיתולוגיה הנורדית
גם בשנתו ה-85, כריסטופר טולקין ממשיך במחקרו הארוך (מחקר חייו תרתי משמע) על יצירתו של אביו, ומוציא החודש (בכריכה קשה בלבד עדיין), שתי יצירות של טולקין על המיתולוגיה הנורדית - 'The Legend of Sigurd and Gudrun' (האגדה על סיגורד וגודרון) http://www.amazon.com/Legend-Sigurd-Gudrun-J-R-R-Tolkien/dp/0547273428/ref=sr_1_1?ie=UTF8&s=books&qid=1242829276&sr=1-1 שכוללת בעצם שתי פואמות שלו משנות השלושים, The Lay of Gudrun ואחת נוספת, שהן עיבוד לכמה עלילות ידועות מתוך המיתולוגיה הזו. הן שהוזכרו בעבר ע"י הביוגרף שלו, אבל מעולם לא ראו אור (כמו כן גם פואמה ארוכה על הארתוריאדה - שלה כנראה נמשיך לחכות עוד, לאור שמועות על דחיית פירסומה). הפואמות האלה מספרות אגב כמעט בדיוק את סיפור האופרה הענקית (או מחזור-אופרות) של ואגנר, 'טבעת הניבלונגים', ומדגימות מה מקור הקירבה בינהם - שסביר לא היתה מהיכרותו של טולקין עם ואגנר, אלא עם המקורות הנורדיים (אם כי כל טענה כזו על קירבה תוכל עכשיו לראשונה להיבחן לפרטי-פרטיה). כל זה רלוונטי ללגנדאריום, כי כמה מהאלמנטים שבעלילות האלה דומים מאוד לאלמנטים בסיפור על טורין טוראמבאר (וילדי הורין). גם כאן דברים שעד כה ניתן היה רק לשער (טום שיפי ציין כמה מקבילות בספרו החשוב 'הדרך לארץ התיכונה', שכמה מהן ציטטתי במאמר במאמרי הפורום), ועכשיו אפשר לבחון לעומק לפי המדווח באתרים, כריסט' הוסיף פרשנויות רבות משלו והסברים - לא מבלי צורך, כי המיתולוגיה הנורדית היתה התמחותו בלימודיו באוקספורד בשנות החמישים, והוא אף תרגם את אחת הסאגות שעובדו ע"י אביו - התרגום היחידי שלו שפורסם. היה מעניין לצרף אותו לספר הזה, ואולי הוא ציטט מתוכו. למי ששואל את עצמו מה פשר הספר הזה פתאום, ומה עם חומרי הלגנדאריום שעדיין לא פורסמו (בעיקר גירסת פרוזה לסיפור ברן ולותיין, ועוד כמה דברים משרה"ט), והאם זה מבשר משהו לעתיד - אני חושב שהרבה אנשים שואלים את עצמם את השאלה, ללא מענה. אחד הדברים הנחמדים בהיותך אדון על עזבון ספרותי, ללא שותפים או ביקורת, הוא היכולת לעשות עם החומרים האלה כל מה שיעלה בדעתך, מתי שרק יעלה, ואיך שיעלה, מבלי לתת על כך דו"ח לאיש. אולי זה הגיל (שכידוע בא עם מנות משלו), או האובססיה. מכל מקום זה מה שיש כרגע, כל עוד כריסטופר הוא האדון.
גם בשנתו ה-85, כריסטופר טולקין ממשיך במחקרו הארוך (מחקר חייו תרתי משמע) על יצירתו של אביו, ומוציא החודש (בכריכה קשה בלבד עדיין), שתי יצירות של טולקין על המיתולוגיה הנורדית - 'The Legend of Sigurd and Gudrun' (האגדה על סיגורד וגודרון) http://www.amazon.com/Legend-Sigurd-Gudrun-J-R-R-Tolkien/dp/0547273428/ref=sr_1_1?ie=UTF8&s=books&qid=1242829276&sr=1-1 שכוללת בעצם שתי פואמות שלו משנות השלושים, The Lay of Gudrun ואחת נוספת, שהן עיבוד לכמה עלילות ידועות מתוך המיתולוגיה הזו. הן שהוזכרו בעבר ע"י הביוגרף שלו, אבל מעולם לא ראו אור (כמו כן גם פואמה ארוכה על הארתוריאדה - שלה כנראה נמשיך לחכות עוד, לאור שמועות על דחיית פירסומה). הפואמות האלה מספרות אגב כמעט בדיוק את סיפור האופרה הענקית (או מחזור-אופרות) של ואגנר, 'טבעת הניבלונגים', ומדגימות מה מקור הקירבה בינהם - שסביר לא היתה מהיכרותו של טולקין עם ואגנר, אלא עם המקורות הנורדיים (אם כי כל טענה כזו על קירבה תוכל עכשיו לראשונה להיבחן לפרטי-פרטיה). כל זה רלוונטי ללגנדאריום, כי כמה מהאלמנטים שבעלילות האלה דומים מאוד לאלמנטים בסיפור על טורין טוראמבאר (וילדי הורין). גם כאן דברים שעד כה ניתן היה רק לשער (טום שיפי ציין כמה מקבילות בספרו החשוב 'הדרך לארץ התיכונה', שכמה מהן ציטטתי במאמר במאמרי הפורום), ועכשיו אפשר לבחון לעומק לפי המדווח באתרים, כריסט' הוסיף פרשנויות רבות משלו והסברים - לא מבלי צורך, כי המיתולוגיה הנורדית היתה התמחותו בלימודיו באוקספורד בשנות החמישים, והוא אף תרגם את אחת הסאגות שעובדו ע"י אביו - התרגום היחידי שלו שפורסם. היה מעניין לצרף אותו לספר הזה, ואולי הוא ציטט מתוכו. למי ששואל את עצמו מה פשר הספר הזה פתאום, ומה עם חומרי הלגנדאריום שעדיין לא פורסמו (בעיקר גירסת פרוזה לסיפור ברן ולותיין, ועוד כמה דברים משרה"ט), והאם זה מבשר משהו לעתיד - אני חושב שהרבה אנשים שואלים את עצמם את השאלה, ללא מענה. אחד הדברים הנחמדים בהיותך אדון על עזבון ספרותי, ללא שותפים או ביקורת, הוא היכולת לעשות עם החומרים האלה כל מה שיעלה בדעתך, מתי שרק יעלה, ואיך שיעלה, מבלי לתת על כך דו"ח לאיש. אולי זה הגיל (שכידוע בא עם מנות משלו), או האובססיה. מכל מקום זה מה שיש כרגע, כל עוד כריסטופר הוא האדון.