פינת התרבות

A N I g M A

New member
../images/Emo63.gif פינת התרבות ../images/Emo63.gif

הפעם בפינת התרבות, שיר של itoosh2, שנקרא מעברים בור נפער באדמה, לתוכו אני נכנס בצעדים רכים. להיפרד מהעולם, לא ממהר בכל זאת נשארו בו כמה אנשים. בבור אין מחשבה, אין גשמיות, אין ציפייה, הרוח נושבת בו ונותנת תקווה להתחלה חדשה. והלב ליד מונח מרופד עלים דקים, מסתכל הוא על מופעי העצים הערומים, האבנים האטומות והפרחים התמימים וכבר זמן לידה עבר, גם ריס וכוכב נפלו וללב המשאלות לא נענו. אז עוטף לילה חשוך, לא מפחיד ועולה ירח זוהר אשר מאיר על הים הופך הצבע ליותר מרגיע לא שחור, לא כחול, לא אדום. מרחוק שומע אני צחוק של זקן, מתגלגל מחזיר את הלב עם גרגירים של לחם. אבל משהו אחר הלך לאיבוד, משהו אחר, אולי חסר. חשוב מאד שתגיבו, אם אתם רוצים שיגיבו לשירים שלכם. אם אתם רוצים לפרסם שיר בפינת התרבות, שלחו אלי מסר.
 

inbal287

New member
וואו.

אהבתי ממש. את הכל; הסגנון של זה והצורות כתיבה והמילים... זה פשוט זורם כך שקל ונוח לקרוא את זה ולהתחבר לזה. במיוחד אהבתי את הבית האחרון, הוא הכי חזק לטעמי.
 

itoosh2

New member
תודה../images/Emo9.gif

פעם ראשונה שאני מקבל תגובה מפורטת שאין לי מה לענות עליה... תודה
 

inbal287

New member
אין על מה../images/Emo8.gif

אני אשמח לקרוא עוד דברים שלך
.
 

mmmbam

New member
יפה מאוד!

אהבתי מאוד, אבל לא הבנתי כל כך את הכוונה. יש כוונה, או שהרעיון הוא פשוט לחבר מילים יפות כדי שאנשים יתהו לגביהן?... לא הבנתי את החלק של "לא שחור, לא כחול, לא אדום". תוכל לפרש לי אותו קצת?
 

itoosh2

New member
האמת שזה השיר שהכי מובן לעצמי...

נכתב בשעה כל כך מלאת השראה... וגם השיר שאחרים טוענים שהם הכי מבינים (אפילו המנהל שלי לשעבר) לגבי החלק של הצבעים... הוא בא אחרי שאני מדבר על צבע מרגיע יותר לים... כי אני לא סובל ים... מפחד אפשר להגיד... כשהוא כחול ורגיל, הוא מפחיד אותי... כשהוא שחור וחשוך, הוא לא מודע... כשהוא אדום... אמממ... זה רמז על הסיבה שיש לי פחד ממנו
אני לא אפרט וגם אשמח אם לא תנסו להכריח אותי לספר... תודה... שמח שאהבת
 

Beautiful Scar

New member
וואו ממש יפה ../images/Emo140.gif../images/Emo199.gif

מה הרגשת שכתבת את השיר? ואחרי שקראת אותו, הבנת על מה מדובר? מה המסר כאן? :)
 

itoosh2

New member
השיר נכתב...

(למיטב זכרוני
) אחרי לילה ממש משמעותי שהיה לי עם שתי ידידות שלי (שאחת מהן עכשיו חברה שלי) לילה שדיי סיקרנו מה עבר עלינו בשנה האחרונה... כמה השתננו... ולי הייתה שנה שבה השתנתי מקצה לקצה בצורה דרסטית... זה מתחיל מאותה תקופת דיכאון שהייתה לי שפשוט לא רציתי לחיות יותר... ופשוט התחפרתי בעצמי... אחר כך אנשים ידעו לקחת אותי ולהרים אותי ואז גם עברתי ביצפר שזה הנושא של הרוחניות בשיר כי עברתי לישיבה אחרת שעסקה באמנות והייתה יותר פתוחה בלהקשיב לספקות שלנו על הדת והכל... אחר כך מדובר על הלב, על אהבות ששינו לי את השנה והחיים והאישיות ועיצבו לי אותם והכל טס כמו לראות הכל דרך חלון של מכונית נוסעת ואתה יכול לראות את התיאור של הסביבה בצורה מאוד מהירה וחולפת... העניין של המשאלות (זמן לידה=יומהולדת, ריס, וכוכב נופל) היה יותר קשור לאותו ערב של הסיכום וגם למשאלות של איך רציתי לצאת מהשנה הזאת ואיך באמת יצאתי... ויצאתי שונה, אבל מרוצה... הבית האחרון הוא הסיכום של הסיכום... הזמן העכשווי, הרגוע יחסית, שמתמודד עם פחדים ישנים (ים למשל...) אני מקווה שהצלחת להבין משהו... זה שיר שנורא חשוב לי והרמה שלו בכמה רמות מעל הרמת כתיבה שלי אז שרק התחילה באותה תקופה להתפתח...
 
יפה../images/Emo13.gif

לא ממש הבנתי מה המסר, ועל מה זה מנסה לדבר, אבל הכתיבה יפה..
 
יפה, מעורר חשיבה

המילים מאוד מסקרנות וגורמות לתהיות (לגבי המשמעות שלהן בעיקר), טיפה הפריעו לי החרוזים שבאים מדי פעם , כי הכתיבה כולה נראית כאילו לקחת דף ועט ורשמת את מה שהיה לך בתוכך, אבל עם החרוזים זה פתאום נראה ערוך כזה, אבל יכול להיות שזה רק אני :/ בסה"כ ממש יפה, 'מעורר' כמו שאמרתי בכותרת..
 
למעלה