פינת "מה למדתי השבוע?"

[2קשת]

../images/Emo63.gif פינת "מה למדתי השבוע?"

חוזרת ובגדול. הכל הולך - תובנות, שיטות, אינפורמציה שימושית וגם סתם טריויה מעניינת. החתולה שלנו פיתחה תוקפנות בזמן האחרון, במיוחד כלפי. השבוע חיבקתי אותה הרבה, דיברתי אליה וליטפתי אותה, ולמדתי שפשוט חסרה לה אהבה, כי התוקפנות חלפה כלא היתה.

 

[Tנקר בל]

איזה כיף שהפינה חזרה

למדתי (שוב) כמה חשוב להיות עם אצבע על הדופק ולסמוך קודם כל על עצמנו. זה דבר שהפנמתי אותו באובדן, ומאז אני לא ללכת בעיניים עצומות, אפילו לא אחרי הרופא שלי, שאני באמת סומכת עליו. לבדוק מידע ולהצליב. היום לצערי, למדתי את זה שוב בדרך הקשה. הבן שלי היה נראה לי מגיל צעיר מתקשה בתנועה. אני לא יודעת בדיוק איך להגדיר את זה - הכוונה להתאמה של התנועות. הוא מצליח לעשות כל דבר, אבל יותר לאט. הקפיצות שלו נראות מסורבלות וכו'. אחרי שביוזמתי ובלחץ שהפעלתי הגעתי לפיזיותרפיה מהקופה, הפיזיותרפיסטית אמרה לי שהוא בסדר גמור, למרות שעשינו אצלה כמה טיפולים. היא נראתה לי לא ממש מקיענית, והפסקתי ללכת. עכשיו כשהוא עבר לגן אחר, הגננת מייד בתחילת השנה אמרה לי שהיא חושבת שהוא מתקשה במוטוריקה. גם היא אומרת שהיכולות שלו גבוהות מהממוצע והתוצאות טובות מהממוצע, אבל כמוני, היא חושבת שיש איזה שהוא סרבול. כל כך התעצבנתי. ככל שטיפול מתרחש בשלב מוקדם יותר - כך הוא יותר יעיל. אם הייתי הולכת בשנה שעברה, הטיפולים היו ללא תשלום. היום הם כרוכים בהשתתפות עצמית לא קטנה. אבל לפחות שוב למדתי- ללכת תמיד רק עם התחושות שלי! לא לסמוך על שום רופא או פארא רופא, אם אני לא מרגישה שהוא צודק.

 

[תולו]

למדתי ש...

למדתי שהגוף שלי הוא לא מה שהיה לפני ההריון ההוא, ואני צריכה ללמוד הכל מחדש, כי כמו שזה נראה - הגוף החליט לעשות מה שהוא רוצה ושאני אתאים את עצמי. ובמסגרת לימודית זו - למדתי שלא להיכנס להיסטריה מכל תחושה שהיא ולא לרוץ לבית חולים, כי את זה אני צריכה להשאיר לכשאהיה שוב בהריון. עוד למדתי כי לשכת התעסוקה במדינת ישראל היא המקום הכי הזוי בעולם כנראה, או שמא הם חיים בעולם משלהם ואיך זה שכל החיים אמרו לנו לרוץ ולעשות תואר ועכשיו אני צריכה לנסוע שעה בשביל לחתום בלשכת האקדמאים כשיש לי סניף של הלשכה הרגילה 5 דקות מהבית... שנה טובה ומתוקה לכולנו.