צום תשעה באב

../images/Emo222.gifהלכות תשעה באב (סיכום 1)

בס"ד הלכות תשעה באב: הלכות תשעה באב – נלקט מתוך ספר ההלכות לספרדים "ילקוט יוסף" (חלק מההלכות גם נלקחו מקיצורי שולחן ערוך וגם מהגהותיו של הרב מורדכי אליהו שליט"א) כתבתי את הדברים שלפי דעתי רלוונטי לעלות אותם על הכתב. כתבתי את מה שידוע לי ומה שמובן לי- אם יש טעויות אשמח אם תתקנו אותי. אין בהבאת הדברים משום פסיקה אלא משום הדרכה. 1.כללי:
תשעה באב אסור באכילה ושתיה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל. ולילו כיומו לכל דבר. בתשעה באב צריכים להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום שלפניו(כמו יום כיפור), ולא לדוגמא כצום י"ז בתמוז שצמים רק מעלות השחר. ובין השמשות שלו אסור כיום הכיפורים.
אחרי כעשרים רגעים משקיעת החמה (בערך) מותר לאכול במוצאי תשעה באב, ואין צריך להחמיר להמתין לזמן רבנו תם, שאין מחמירים בזה אלא באיסורי תורה.
לזמני הצום ניתן להיכנס לקישור הבא: http://www.yeshiva.org.il/calendar לבחור עיר ותאריך ולקבל את זמני הצום לפי העיר שבחרתם. 2.רחיצה:
רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן,ואפילו להושיט אצבעו במים אסור.ואינו אסור רק רחיצה של תענוג אבל שלא לתענוג-מותר. לכן בשחרית נוטל רק אצבעותיו(שזהו עיקר הרחציה בשחרית, מפני שרוח רעה שורה על האצבעות) ולאחר שניגבם קצת ועדיין לחות קצת, מעבירם על גבי עיניו. ואם היה לכלוך על גבי עיניו ודרכו לרחצם במים,רוחץ ומעבירו ואינו חושש.
מי שהיו ידיו מלוכלכות בטיט וכדומה- מותר לרחוץ במקום הלכלוך. וכן כשעשה צרכיו- מותר לרחוץ ידיו קצת כדרכו תמיד.
נשים המבשלות ומדיחות הירקות במים, אף על פי שידיהם נוגעות במים אין לחוש על זה כלל.
סיכה אינה אסורה אלא של תענוג- לצורך רפואה מותר לסוך. 3.נעילת סנדל:
נעילת הסנדל אינה אסורה אלא של עור, אבל של בגד ועץ וגומי, מותר, שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף,ואפילו לובש גרבים ונועל עליהם נעלי עור אסור. 4.לימוד תורה:
דברי תורה משמחים את הלב,שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ולכן אסור ב-9 באב ללמוד תורה כי אם בדברים שמעציבים את ליבו.
ביום 9 באב אסור לקרות בתורה נביאים וכתובים. וכן אסור לשנות בו במשנה ומדרש וגמרא בהלכות ובאגדות.אבל קוראים באיוב ובדברים הרעים שבירמיה,ומדלג פסוקי נחמה שביניהם. וכן מותר ללמוד פירוש על איכה (ומדרש "איכה") ופירוש על איוב,וידלג עניני שמחה שבהם. וכן מותר ללמוד בספרי מוסר המעוררים לתשובה.
עצם חיוב לימוד התורה שייך גם ב-9 באב, ולכן חייב כל אחד לקבוע זמן ללמוד ביום זה כפי כוחו.
אין לקרוא תהילים ב-9 באב,והמיקל בזה יש לו על מה לסמוך, אבל יש להחמיר שלא לקראם ב-9 באב אפילו אם הוא רגיל בהם כול יום. 5.תפילה:
יחיד המתענה עם הציבור ב9 באב, אומר "עננו" בשומע תפילה בכל התפילות בערבית שחרית ומנחה,וכן המנהג פשוט בכל קהילות ספרד. לגבי מנהג אשכנז- זה שונה.
לגבי אמירת "נחם" בתפילת שמונה עשרה –אינני יודע מתי אומרים. 6.ישיבה:
לא ישב בלילה וביום לפני חצות (אבל אחרי חצות היום מותר) על הארץ ממש אלא על שמיכה או שטיח וכדומה. ולא ישב על דבר שגבוה טפח או יותר (שמונה ס"מ)-הבנתי שיש שיטה אחרת שאומרת שמותר לשבת על מושב שנמוך מ-3 טפחים, כלומר כ-24 ס"מ.
כדי לברר מה זמן "חצות היום" יש להיכנס להיכנס לאתר ישיבה או אתר חב"ד ולבחור את התאריך של 9 באב והעיר שנמצאים בו וזה יתן את זמן חצות היום לגבי אותו תאריך שחיפשנו אתר חב"ד http://www.chabad.org.il/Time/Index.asp?CategoryID=176 אתר "ישיבה" http://www.yeshiva.org.il/calendar/
יש לאדם להצטער בענין משכבו בלילה. לישון מותר על המיטה רגיל, רק צריך לעשות איזה שינוי, שיהיה צער בשינה, כגון: מי שרגיל לישון עם 2 כרים יוריד כר אחד. מי שרגיל לישון עם כר אחד יישן בלי כר. ויש מי שמצער עצמו כך שירד מהמיטה וישן על מזרון. זה אינדיבידואלי - כל אחד צריך להוסיף איזה צער על הרגלי השכיבה שלו.
תודה לכול מי שעזר לי בכתיבה של קטע זה.
 
אהבת חינם שבת שלום הצער הוא כה עמוק כול השנה על שנאת חינם שאין צורך להיות פאקיר עד שיקום ויעשה מעשה בתשעה באב לאהבת חינם ושלום בית שתהא כול השנה שנת שמחה בגיל ורעדה ירחץ גופו ילבש לבן יסוך ראשו בשמן ישטוף ממנו והלאה כול שאריות של שנאת חינם ילך לבית הכנסת ויעמוד לפני בוראו זך נקי ויודה לקדוש ברוך הוא כי טוב לעולם חסדו על שהוציא זעמו על בניין אבן ולא על עמו ישראל יבקש רחמים בכול נפשו ומאודו לתקון דרכיו ויקיים את ואהבת את השם אלהיך בכול נפשך לבבך מאודך ובכך יקיים ואהבת לרעך כמוך וירבה שלום "הללויה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה בונה ירושלים יהוה נדחי ישראל יכנס הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם " באהבת חינם יבנה המקדש
 
ההנך אדם? אה כן ובאם הנו חושב על ילדיו ועתידם יקרא את מגילת איכה באופן שהשם ישאלו איכה ? יאמר אדם הנני ויאמר השם הנך אדם " השמירה על השלמות היא כאשר בכול עת אדם יכול לומר הנני כלומר מחובר לבוראו לנשמתו לגופו סוד העניות הנה עושר "(ראה מתחתית ישראל יפתחו שערי שמים ) משמעות המלה הנני הנה שאדם הווה מצוי בהוויתו ולא רק בחוויתו לכן השם שניתן למשה "אהיה אשר אהיה" והבטחה לארץ זבת חלב ודבש אדם החי מתוך הוויתו וחיבורו לבוראו כמוהו כתינוק היונק חלב וכמוהו כמזון לנשמה מן-צפיחית דבש דין מתוק לכן לא נאמר רק חלב שלא די בהוויה ללא הכרה המן -דבש הנו מזון של הוויה עם הכרת הטוב זבת חלב ודבש ללמדנו שזוהי הוויה טהורה כשל תינוק עם הכרה של בוגר שאלמלא כן הנו מבוגר ילדותי כלומר לחם ביזיון הנני אם כך משמעותו חלב ודבש דבש תמרים שהנו כתמר דבש דבורים צוף פרחים -קדוש החומר רפח ניצוצות המלה חרב כאשר היא במובן החרב המתהפכת מסמלת חרב-בחר כלומר את הבחירת שיש לאדםלעובדה חלב ודבש או קוץ ודרדר/בזעת אפך לשמרה ארץ רחבה -חרב-רחב או ארץ אוכלת יושביה /מקיאה יושביה אינו עובדה ואינו שומרה חרב=חרבן עובדה ושומרה חרב=רחב על פי האופן שבחר ארץ רחבה זבת חלב ודבש
 
מי הנכנס בגלות ביכינו את חורבן בית המקדש והגלות ישבנו ובכינו תוך כיסופים לשוב לארצנו שבנו לארצנו ואנו עם ריבון היכול להקים את בית המקדש תוך שאנו זוכרים את אשר גורם לגלות שלא נבוא לידי כך ישראל אדמת קודש היא אין הגלות מקומה באדמה זו דור המדבר לא נכנס לארץ ישראל לדור הגלות חסד מיוחד יכולים ללמוד מדור המדבר ומכך ולהחליט האם הנם אלה שנכנסים לארץ ישראל אם לאו כך או כך אנו הילדים נכנסנו יהוה נדחי ישראל יכנס הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם ומורשת קהילת יעקוב נכס צאן ברזל בברכה אלה
 
'בין הספירות', כמדומני...-??

מי שיודע...אשמח להחכים פה... - למה אסור, או שמא נהוג, שלא לטבול בים ובבריכה בימים שלפני צום חורבן הבית..תשעה באב - ולמה נמנעים מחגיגות מה עוד נהוג ולמה?!
 
בעניין בריכה וים

בעניין בריכה מדובר במנהג המבוסס על דברי רבותינו כי ימים אלו מי"ז בתמוז ועד ט' באב בחזקת סכנה, ולכן יש הרואים בים ובריכה כמקומות שהם בחזקת סכנה ולכן ראוי להימנע מהזה בימים אלה
 
אגב זה קשור גם לעץ הספירות....

לא סתם התבלבלתי הרמבם , עליו השלום כתב בספרו על השמיטה והיובל... וכן בהתייחסותו של הרבא"ד לספר.. יש מניה של הקשר בין שמיטה ויובל לבין חורבן בית ראשון ושני....אההם (טעות פרויידיאנית)
 
'בין המייצרים'

והסיבה שנוהגים בכל המנהגים היא שהם סימני אבלות של העם.. אין צורך לענות לשאלתי..היה מאוחר בלילה קראתי לבד...נזכרתי
 
למעלה