../images/Emo222.gifהלכות תשעה באב (סיכום 1)
בס"ד הלכות תשעה באב:
הלכות תשעה באב – נלקט מתוך ספר ההלכות לספרדים "ילקוט יוסף" (חלק מההלכות גם נלקחו מקיצורי שולחן ערוך וגם מהגהותיו של הרב מורדכי אליהו שליט"א) כתבתי את הדברים שלפי דעתי רלוונטי לעלות אותם על הכתב. כתבתי את מה שידוע לי ומה שמובן לי- אם יש טעויות אשמח אם תתקנו אותי. אין בהבאת הדברים משום פסיקה אלא משום הדרכה. 1.כללי:
תשעה באב אסור באכילה ושתיה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל. ולילו כיומו לכל דבר. בתשעה באב צריכים להפסיק לאכול ולשתות מבעוד יום שלפניו(כמו יום כיפור), ולא לדוגמא כצום י"ז בתמוז שצמים רק מעלות השחר. ובין השמשות שלו אסור כיום הכיפורים.
אחרי כעשרים רגעים משקיעת החמה (בערך) מותר לאכול במוצאי תשעה באב, ואין צריך להחמיר להמתין לזמן רבנו תם, שאין מחמירים בזה אלא באיסורי תורה.
לזמני הצום ניתן להיכנס לקישור הבא:
http://www.yeshiva.org.il/calendar לבחור עיר ותאריך ולקבל את זמני הצום לפי העיר שבחרתם. 2.רחיצה:
רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן,ואפילו להושיט אצבעו במים אסור.ואינו אסור רק רחיצה של תענוג אבל שלא לתענוג-מותר. לכן בשחרית נוטל רק אצבעותיו(שזהו עיקר הרחציה בשחרית, מפני שרוח רעה שורה על האצבעות) ולאחר שניגבם קצת ועדיין לחות קצת, מעבירם על גבי עיניו. ואם היה לכלוך על גבי עיניו ודרכו לרחצם במים,רוחץ ומעבירו ואינו חושש.
מי שהיו ידיו מלוכלכות בטיט וכדומה- מותר לרחוץ במקום הלכלוך. וכן כשעשה צרכיו- מותר לרחוץ ידיו קצת כדרכו תמיד.
נשים המבשלות ומדיחות הירקות במים, אף על פי שידיהם נוגעות במים אין לחוש על זה כלל.
סיכה אינה אסורה אלא של תענוג- לצורך רפואה מותר לסוך. 3.נעילת סנדל:
נעילת הסנדל אינה אסורה אלא של עור, אבל של בגד ועץ וגומי, מותר, שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף,ואפילו לובש גרבים ונועל עליהם נעלי עור אסור. 4.לימוד תורה:
דברי תורה משמחים את הלב,שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ולכן אסור ב-9 באב ללמוד תורה כי אם בדברים שמעציבים את ליבו.
ביום 9 באב אסור לקרות בתורה נביאים וכתובים. וכן אסור לשנות בו במשנה ומדרש וגמרא בהלכות ובאגדות.אבל קוראים באיוב ובדברים הרעים שבירמיה,ומדלג פסוקי נחמה שביניהם. וכן מותר ללמוד פירוש על איכה (ומדרש "איכה") ופירוש על איוב,וידלג עניני שמחה שבהם. וכן מותר ללמוד בספרי מוסר המעוררים לתשובה.
עצם חיוב לימוד התורה שייך גם ב-9 באב, ולכן חייב כל אחד לקבוע זמן ללמוד ביום זה כפי כוחו.
אין לקרוא תהילים ב-9 באב,והמיקל בזה יש לו על מה לסמוך, אבל יש להחמיר שלא לקראם ב-9 באב אפילו אם הוא רגיל בהם כול יום. 5.תפילה:
יחיד המתענה עם הציבור ב9 באב, אומר
"עננו" בשומע תפילה בכל התפילות בערבית שחרית ומנחה,וכן המנהג פשוט בכל קהילות ספרד. לגבי מנהג אשכנז- זה שונה.
לגבי אמירת
"נחם" בתפילת שמונה עשרה –אינני יודע מתי אומרים. 6.ישיבה:
לא ישב בלילה וביום לפני חצות (אבל אחרי חצות היום מותר) על הארץ ממש אלא על שמיכה או שטיח וכדומה. ולא ישב על דבר שגבוה טפח או יותר (שמונה ס"מ)-הבנתי שיש שיטה אחרת שאומרת שמותר לשבת על מושב שנמוך מ-3 טפחים, כלומר כ-24 ס"מ.
כדי לברר מה זמן "חצות היום" יש להיכנס להיכנס לאתר ישיבה או אתר חב"ד ולבחור את התאריך של 9 באב והעיר שנמצאים בו וזה יתן את זמן חצות היום לגבי אותו תאריך שחיפשנו אתר חב"ד
http://www.chabad.org.il/Time/Index.asp?CategoryID=176 אתר "ישיבה"
http://www.yeshiva.org.il/calendar/
יש לאדם להצטער בענין משכבו בלילה. לישון מותר על המיטה רגיל, רק צריך לעשות איזה שינוי, שיהיה צער בשינה, כגון: מי שרגיל לישון עם 2 כרים יוריד כר אחד. מי שרגיל לישון עם כר אחד יישן בלי כר. ויש מי שמצער עצמו כך שירד מהמיטה וישן על מזרון. זה אינדיבידואלי - כל אחד צריך להוסיף איזה צער על הרגלי השכיבה שלו.
תודה לכול מי שעזר לי בכתיבה של קטע זה.