בוקר טוב ברית 10
לגבי שאלתך על הנכדים. מאוד מאכזב לשמוע שאצלכם נכדים ככ מבוגרים מתנהגים ככה, גיל 17 ומעלה זה כבר נכדים עם הבנה מינימלית, נכדים שכבר לא צריכים הורים שיסבירו להם. אצלנו רוב הנכדים שבאים לפה (כי להורים שלהם אין סידור אז הם מביאים אותם, או שהם באים רק בשישי לאכול ארוחת ערב) מדובר אצלנו על נכדים מאוד קטנים הנכד הכי קטן בן שנה והנכד הכי גדול בן 16 עוד מעט. (יש איזה 10 נכדים מ5 אחים שונים) מה שמעצבן זה שההורים שלהם לא מסבירים להם והם מתנהגים לסבתא שלהם ממש לא יפה. לדוגמא: סבתא מאוד אוהבת לשחק משחקי חברה. אז שאני משחקת איתם או מישהו מבוגר משחק איתם אז זה בסדר. אבל השבוע, אחיין שלי בן 5 היה אצלנו, ובנוסף בטיפול באמא הייתי צריכה להכין לו צ'יפס כי הוא לא אוכל משהו אחר, אז שמתי לאמא ולו לשחק "נחשים וסולמות" שזה משחק שעולים בסולם ויורדים שמכיש נחש. שחזרתי סבתא הייתה מעוצבנת וכמעט בכתה - מילד בן 5 ! ! ! כי הוא צחק עליה. שבאתי הוא צוחק ואומר: היא לא יודעת לשחק, והיא חוזרת כל הזמן על אותו הדבר. ואמא הסתכלה עליי וכמעט בכתה ואמרה: אני לא רוצה לשחק איתו יותר, אין לי כח. ממש התעצבנתי בפנים, אבל יש לי מלא סבלנות לילדים, אני הרי יודעת שהוא לא אשם ושגם היא לא אשמה. אז אמרתי: אמא זה בסדר גם הוא לא יודע לשחק, בואו נשחק כולם ביחד. ההורים שלהם, שהם אחים שלי - הם אלו שאני כועסת עליהם, כי לא מספיק שהם לא באים, גם הם לא מלמדים את הילדים שלהם מה יש לסבתא. יש לי אחיין אחד בן 14, ילד ממש מקסים, הסברתי לו פעם אחת את המצב של סבתא ומאז הוא ממש נחמד אליה, הוא בא איתנו פעם לים ורואים ממש שהוא אדיב אליה והיא לא בלחץ שהיא איתו. אמא מאוד אוהבת את כל הנכדים, אבל היום מי שהיא הכי נקשרת אליו הוא אחיין שלי בן שנה, כי הוא לא מבין והוא אוהב אותה איך שהוא, מחייך אליה, רץ אליה - אין לו מחסום. אז שאת אומרת לי שהאחיין הכי קטן אצלכם בן 17 - אני אומרת לך, תגבירי את המודעות שלהם כלפי סבתא, תקחי את החוברת שלי ותשכתבי את מה שכתבתי על אמא שלי ותשימי דוגמאות משלכם, רק ככה אולי זה יחדור אליהם.