קישור לחוברת שכתבתי

justme007

New member
../images/Emo63.gif קישור לחוברת שכתבתי

מי שרוצה להוריד, מוזמן. שמתי אותה על השרת שלי, אז אולי יקח קצת זמן להוריד. http://62.219.224.165/alz/justme007.doc
 

justme007

New member
../images/Emo24.gifגרשון - תודה

בזכות מה שכתבת לי הבוקר החלטתי לשים את זה בפורום יום טוב לכולם
 

ronnyw

New member
מרתק ומרגש.

כל הכבוד. רוצה להעביר (אחרי קבלת אישור) לילדי. אנא, אשרי.
 

justme007

New member
../images/Emo51.gif את יכולה להעביר למי שבא לך.

הפצתי את זה לכל העולם מבחינתי. אם זה יכול לעזור - אז אני מאוד אשמח.
 

ברית 10

New member
../images/Emo39.gif מקסים ומרגש.

הדברים כל כך נכונים ונוגעים ללב. אני מקווה שיעזרו לקרב את מי שמתרחק ויעזרו לפעול מתוך הבנה למצוקה של ההורה החולה ושל המטפלים בו. באמת ברגע שמקבלים, זורמים עם החולה ברוך ןלא מתווכחים על כלום, לא מחנכים, רק מביעים הערכה ואהבה, הכל הרבה יותר רגוע וקל לכל הצדדים. הקושי הוא בויתור על ההורה כפי שהיה. וגם הכאב.
 

ברית 10

New member
ועוד משהו

לצערי גם הילדים שלי מתרחקים מאמי שהיתה סבתא מאוד מסורה. מאוד קשה להם שינוי האישיות והדלות שלה. זה שהיא לא מתעניינת בהם בכלל. לי זה כואב ואני נקרעת בין הרצון להגן עליהם, להבין את הקושי, לבין האכזבה מהם. למעשה אני לא מבקשת מהם כמעט להיכנס אליה. אני שואלת אם היו אצל סבתא כאשר הם באים הביתה וכשהם אומרים שלא, אני לא מגיבה. הם מצפים שעוד תתעניין בהם, תקשיב להם. והיא לא יכולה לשוחח אלא לחזור על אותם דברים. צריך לספר לה, לחייך אליה, להחזיק לה את היד. אפילו לזמן קצר. וזה קשה להם מבחינה רגשית. אשמח לשמוע על התמודדות של כולכם עם התייחסות הנכדים. אצלי הם די בוגרים. הצעיר בן 17 וכל שאר הנכדים כבר אחרי גיל 20
 

justme007

New member
בוקר טוב ברית 10

לגבי שאלתך על הנכדים. מאוד מאכזב לשמוע שאצלכם נכדים ככ מבוגרים מתנהגים ככה, גיל 17 ומעלה זה כבר נכדים עם הבנה מינימלית, נכדים שכבר לא צריכים הורים שיסבירו להם. אצלנו רוב הנכדים שבאים לפה (כי להורים שלהם אין סידור אז הם מביאים אותם, או שהם באים רק בשישי לאכול ארוחת ערב) מדובר אצלנו על נכדים מאוד קטנים הנכד הכי קטן בן שנה והנכד הכי גדול בן 16 עוד מעט. (יש איזה 10 נכדים מ5 אחים שונים) מה שמעצבן זה שההורים שלהם לא מסבירים להם והם מתנהגים לסבתא שלהם ממש לא יפה. לדוגמא: סבתא מאוד אוהבת לשחק משחקי חברה. אז שאני משחקת איתם או מישהו מבוגר משחק איתם אז זה בסדר. אבל השבוע, אחיין שלי בן 5 היה אצלנו, ובנוסף בטיפול באמא הייתי צריכה להכין לו צ'יפס כי הוא לא אוכל משהו אחר, אז שמתי לאמא ולו לשחק "נחשים וסולמות" שזה משחק שעולים בסולם ויורדים שמכיש נחש. שחזרתי סבתא הייתה מעוצבנת וכמעט בכתה - מילד בן 5 ! ! ! כי הוא צחק עליה. שבאתי הוא צוחק ואומר: היא לא יודעת לשחק, והיא חוזרת כל הזמן על אותו הדבר. ואמא הסתכלה עליי וכמעט בכתה ואמרה: אני לא רוצה לשחק איתו יותר, אין לי כח. ממש התעצבנתי בפנים, אבל יש לי מלא סבלנות לילדים, אני הרי יודעת שהוא לא אשם ושגם היא לא אשמה. אז אמרתי: אמא זה בסדר גם הוא לא יודע לשחק, בואו נשחק כולם ביחד. ההורים שלהם, שהם אחים שלי - הם אלו שאני כועסת עליהם, כי לא מספיק שהם לא באים, גם הם לא מלמדים את הילדים שלהם מה יש לסבתא. יש לי אחיין אחד בן 14, ילד ממש מקסים, הסברתי לו פעם אחת את המצב של סבתא ומאז הוא ממש נחמד אליה, הוא בא איתנו פעם לים ורואים ממש שהוא אדיב אליה והיא לא בלחץ שהיא איתו. אמא מאוד אוהבת את כל הנכדים, אבל היום מי שהיא הכי נקשרת אליו הוא אחיין שלי בן שנה, כי הוא לא מבין והוא אוהב אותה איך שהוא, מחייך אליה, רץ אליה - אין לו מחסום. אז שאת אומרת לי שהאחיין הכי קטן אצלכם בן 17 - אני אומרת לך, תגבירי את המודעות שלהם כלפי סבתא, תקחי את החוברת שלי ותשכתבי את מה שכתבתי על אמא שלי ותשימי דוגמאות משלכם, רק ככה אולי זה יחדור אליהם.
 
לברית 10

יש לי בעייה דומה לשלך, ההבדל שבעלי חולה, יש לי שלוש בנות, נשואות אמהות לילדים, האחת טוענת שאינה יכולה לראות בהדרדרות אביה, ממעטת לראותו, כנ"ל מתנהגים ילדיה, בגיל העשרה כולם. הם מוכנים לפגוש אותי בחוץ,בבית קפה. השנייה באה , מלטפת, מתעניינת, כנ"ל ילדיה, גם בגיל בעשקה,כנראה קשור לחינוך, להזדהות עם התנהגות ההורים, השלישית באה שלוש פעמים בשבוע ולה בת צעירה מאד בת 6, הנכדה מגיעה ואומרת שלום סבא, מלטפת אותו, שואלת אותי איך הוא היום? יותר טוב? הוא במצב קשה אינו מגיב, אוכל ומרבית הזמן ישן, ובכל זאת יש לה רגש אליו כלאמה. אי ן מה לעשות כל אחד מתנהג כפי משהוא מבין, אמרו לי שאני צריכה להבין זאת, גם לי קשה עם זה...תתגברי ותקבלי את המצב ללא הערות, זה מה יש....
 
קראתי ,הפנמתי, תודה

לבת היקרה שלום! קראתי בעיון רב את הכתוב.(שלוב התמונות והצלומים העשירו וגיוונו, אהבתי.) זה עזר לי לרדת לעומקן של בעיות ביחסי עם בן זוגי ולשנות התנהגות. הנגיעה שלך ביחסי בני המשפחה המורחבת נתן לי רעיונות כיצד להפעיל בצורה בונה את ילדי ובני משפחתם. תודה לך מכל הלב. מחזקת אותך לעמוד איתן במשימה הקשה.
 

justme007

New member
שינוי התנהגות בהחלט עוזר ../images/Emo24.gif

תודה. והמשימה היא של כולנו, כי כולנו משפחת D (דימינציה), אז אני מקווה שיהיה לכם את הכח הפנימי ואת ההבנה להיות מאוד סובלניים ואוהבים כלפי החולה - זה מאוד עוזר לכולם - אני רואה איך זה עוזר למשפחה שלנו.
 

אירילה

New member
justme0007 , את מוזמנת בשמחה להצטרף

לצוות ההסברה של הפורום שפועל ביחד עם הועד המנהל של עמותת אלצהיימר. אשמח עוד יותר באם תביעי את הסכמתך לכך. תודה ויום טוב גרשון
 

justme007

New member
אצטרף בעתיד בהחלט

גרשון שלום בשלב זה אני מקדישה את כל הזמן שיש לי לאמא ואבא (אני עובדת בחו"ל די הרבה) - כל עוד אמא עדיין מתפקדת ועדיין מכירה אותי אז באמת שאני מעדיפה להקדיש לה את מירב זמני. בעתיד אני בהחלט מתכוונת לעזור כמה שיותר ולהצטרף לצוות ההסברה כדי להגביר את המודעות עד אז, אני נכנסת המון לפורום ומנסה לעזור כפי יכולתי. תודה על ההזמנה
 

zs1957

New member
קראת י את החוברת

את מספרת את סיפורך האישי, שהוא למעשה קיים בהרבה משפחות שהילדים צריכים לטפל בהורים ותמיד אחד עושה הכל והשאר פאסיביים. מליצה לכל בילדים המטפלים בהוריהם לקרא את החוברת. ישר כוח על כתיבתך הנפלאה. זהבה שחם
 
למעלה