../images/Emo63.gif רומל - עלייתו ונפילתו של טקטיקן מבריק
הספר: רומל - עלייתו ונפילתו של טקטיקן מבריק, מאת צ'רלס מסנג'ר. הוצאת מודן, 2010. תרגום לעברית של אריה חשביה. הספר כתוב בנטיה ברורה להיסטוריה צבאית, לא מפתיע כשמדובר בספר ביוגרפי על מי שהתפרסם בזכות היותו איש צבא. מי שמחפש חומר רקע בדבר המשטר הנאצי, תהליכי הנאציפיקציה בגרמניה וכד', לא ימצא בספר הזה את מבוקשו. הספר מתייחס מספר פעמים לשאלת תפיסתם של אנשי הצבא הבכירים את המשטר הנאצי, אך נראה שהתשובה לשאלה זו היא: אנשי הצבא רואים במלחמה כמקצוע שלהם. הם אומנם נשבעו אמונים להיטלר ולא למדינה, אך עדיין רואים עצמם א-פוליטיים, ופועלים למען העם הגרמני ולא כנגד עם אחר. הספר מציג את חייו של רומל, החל מימיו הראשונים כקצין צעיר במלחמת העולם הראשונה, ובעיקר בימי גדולתו בלחימה בגזרת אפריקה. כדי להוסיף את הפן האישי יותר, יש השענות גדולה על מכתביו ללוסי אישתו, ציטוטים מיומנו או ציטוטים של אחרים כפי שתיארו את הפגישות איתו. (יש מנהיגים שכותבים היום מכתבים אישיים או יומנים אישיים? היום כבר אין את ההתרשמות העקיפה, לטוב ולרע. את המציאות אנחנו בונים על פי שידורי הטלוויזיה שמאפשרים פרשנות גדולה יותר מעדויות של גוף ראשון, שני או אפילו שלישי - כשמישהו מספר מה רומל סיפר על היטלר. וזה נראה שבעידן המודרני, אם אין תיעוד אורקולי, או לפחות קולי - קשה לבנות מזה סיפור חדשותי. המקבילה היחידה לטעמי, אלה בלוגים למינהם וגם שם הייחוד הוא האפשרות להגיב בזמן אמת לכותבים, כך שהבלוג - אישי ככל שיהיה, הוא יותר נאום מאשר יומן אישי). ונחזור לספר: הכתיבה נראית כפונה למי שעוסק בהיסטוריה צבאית. המחבר מתייחס מספר פעמים לפעולות צבאיות מודרניות, כמו המערכה בעירק ב1991 ו2003, ומציג את הפעולות של רומל ככאלה ששימשו השראה למצביאים במערכות ההן. עם זאת, גם ללא רקע צבאי אפשר ללמוד מהספר על היחסים בין גרמניה ואיטליה, על הדרך בה ראו האנשים בשטח את המלחמה ולראות פן אישי יותר של הלחימה. בנוגע לרומל עצמו - אולי שתי שאלות מרכזיות: הראשונה - האם הוא היה איש צבא מבריק, או כפי שטענו גם קצינים בכירים גרמנים, הוא ניצל הצלחות שנבעו ממזלו הטוב וכולן היו בזירה שולית. בזירת אירופה, כך נטען, הוא לא היה מתגלה ככל כך מוצלח. השאלה השניה - האם הוא היה מה שמכונה לאחר המלחמה "גרמני טוב" (כזה שהתנגד להיטלר)? מצד אחד הוא התעלם מהזוועות של המשטר הנאצי, מצד שני הוא האמין בהפסקת המלחמה והשגת שלום ויש מי שטוען שהוא אף היה מעורב בקשר ה20 ביוני (מבצע ואלקירי) להפלת היטלר. התשובות לשאלות לא ברורות מאליהן. מצד אחד, עבור הגרמנים הוא כבר שימש כסמל לגבורה ולכן היטלר העדיף לתת לו את האפשרות להתאבד, וכך להסתיר את הרצון של איש הצבא המהולל בהפסקת המלחמה ו/או בהפלת הפיהרר. מבחינת בנות הברית - יש מי שרואה בו חלק מקושרי הקשר, אבל המחבר בספר טוען שגדולתו כמצביא מבריק והגון כלפי אוייביו, מגמדת את מעורבותו במשטר הנאצי. קביעה מאוד בעייתית לטעמי. מה השורה התחתונה של הספר? גדולתו של רומל היא ב"אומץ לב ונכונות להוביל מלפנים", על כל השאר הדעות חלוקות.
הספר: רומל - עלייתו ונפילתו של טקטיקן מבריק, מאת צ'רלס מסנג'ר. הוצאת מודן, 2010. תרגום לעברית של אריה חשביה. הספר כתוב בנטיה ברורה להיסטוריה צבאית, לא מפתיע כשמדובר בספר ביוגרפי על מי שהתפרסם בזכות היותו איש צבא. מי שמחפש חומר רקע בדבר המשטר הנאצי, תהליכי הנאציפיקציה בגרמניה וכד', לא ימצא בספר הזה את מבוקשו. הספר מתייחס מספר פעמים לשאלת תפיסתם של אנשי הצבא הבכירים את המשטר הנאצי, אך נראה שהתשובה לשאלה זו היא: אנשי הצבא רואים במלחמה כמקצוע שלהם. הם אומנם נשבעו אמונים להיטלר ולא למדינה, אך עדיין רואים עצמם א-פוליטיים, ופועלים למען העם הגרמני ולא כנגד עם אחר. הספר מציג את חייו של רומל, החל מימיו הראשונים כקצין צעיר במלחמת העולם הראשונה, ובעיקר בימי גדולתו בלחימה בגזרת אפריקה. כדי להוסיף את הפן האישי יותר, יש השענות גדולה על מכתביו ללוסי אישתו, ציטוטים מיומנו או ציטוטים של אחרים כפי שתיארו את הפגישות איתו. (יש מנהיגים שכותבים היום מכתבים אישיים או יומנים אישיים? היום כבר אין את ההתרשמות העקיפה, לטוב ולרע. את המציאות אנחנו בונים על פי שידורי הטלוויזיה שמאפשרים פרשנות גדולה יותר מעדויות של גוף ראשון, שני או אפילו שלישי - כשמישהו מספר מה רומל סיפר על היטלר. וזה נראה שבעידן המודרני, אם אין תיעוד אורקולי, או לפחות קולי - קשה לבנות מזה סיפור חדשותי. המקבילה היחידה לטעמי, אלה בלוגים למינהם וגם שם הייחוד הוא האפשרות להגיב בזמן אמת לכותבים, כך שהבלוג - אישי ככל שיהיה, הוא יותר נאום מאשר יומן אישי). ונחזור לספר: הכתיבה נראית כפונה למי שעוסק בהיסטוריה צבאית. המחבר מתייחס מספר פעמים לפעולות צבאיות מודרניות, כמו המערכה בעירק ב1991 ו2003, ומציג את הפעולות של רומל ככאלה ששימשו השראה למצביאים במערכות ההן. עם זאת, גם ללא רקע צבאי אפשר ללמוד מהספר על היחסים בין גרמניה ואיטליה, על הדרך בה ראו האנשים בשטח את המלחמה ולראות פן אישי יותר של הלחימה. בנוגע לרומל עצמו - אולי שתי שאלות מרכזיות: הראשונה - האם הוא היה איש צבא מבריק, או כפי שטענו גם קצינים בכירים גרמנים, הוא ניצל הצלחות שנבעו ממזלו הטוב וכולן היו בזירה שולית. בזירת אירופה, כך נטען, הוא לא היה מתגלה ככל כך מוצלח. השאלה השניה - האם הוא היה מה שמכונה לאחר המלחמה "גרמני טוב" (כזה שהתנגד להיטלר)? מצד אחד הוא התעלם מהזוועות של המשטר הנאצי, מצד שני הוא האמין בהפסקת המלחמה והשגת שלום ויש מי שטוען שהוא אף היה מעורב בקשר ה20 ביוני (מבצע ואלקירי) להפלת היטלר. התשובות לשאלות לא ברורות מאליהן. מצד אחד, עבור הגרמנים הוא כבר שימש כסמל לגבורה ולכן היטלר העדיף לתת לו את האפשרות להתאבד, וכך להסתיר את הרצון של איש הצבא המהולל בהפסקת המלחמה ו/או בהפלת הפיהרר. מבחינת בנות הברית - יש מי שרואה בו חלק מקושרי הקשר, אבל המחבר בספר טוען שגדולתו כמצביא מבריק והגון כלפי אוייביו, מגמדת את מעורבותו במשטר הנאצי. קביעה מאוד בעייתית לטעמי. מה השורה התחתונה של הספר? גדולתו של רומל היא ב"אומץ לב ונכונות להוביל מלפנים", על כל השאר הדעות חלוקות.