רק להיום

[NUNA10]

../images/Emo63.gif רק להיום ../images/Emo63.gif

21 בינואר אחדות ואחידות "אחדות היא הכרחית במכורים אנונימיים." טקסט בסיסי, עמוד 60 אחדות היא לא אחידות. אחדות נובעת מהעובדה שיש לנו אחדות של מטרה - להחלים ולעזור לאחרים להישאר נקיים. אבל, גם כך, לעתים קרובות אנו מגלים שבעוד שאנו נאבקים להגשים את אותה מטרה, האמצעים והשיטות שלנו יכולים להיות שונים באופן קיצוני. איננו יכולים לכפות על אחרים את הרעיונות שלנו בנוגע לאחדות, ואסור לנו לבלבל אחדות עם אחידות. למעשה, אחד מגורמי המשיכה הגדולים של תוכנית האנ-איי היא העדר אחידות. האחדות נובעת ממטרתנו המשותפת, לא מקני-מידה שנכפים על הקבוצה בידי מעט חברים, בעלי כוונות טובות. קבוצה שיש לה אחדות שנובעת מהלבבות האוהבים של חבריה, מאפשרת לכל מכור לשאת את הבשורה בדרך המיוחדת שלו או שלה. במגעים שלנו אחד עם השני באנ-איי, לפעמים אנו לא מסכימים בינינו אפילו בצורה קולנית. אנו חייבים לזכור שהפרטים והאופן בו אנו עושים את הדברים אינם תמיד חשובים, כל עוד אנו מתמקדים במטרה העיקרית של הקבוצה. אנו יכולים לראות איך חברים שבלהיטות לא מסכימים ביניהם בקשר לדברים פעוטים, מתאחדים כשחבר חדש מושיט יד לעזרה. מישהו היה שם בשבילנו כשהגענו לחדרים של אנ-איי. עכשיו תורנו להיות שם בשביל אחרים. אנו צריכים אחדות שתעזור להראות לחבר החדש שדרך חיים זו עובדת. רק להיום: אשאף להיות חלק מאחדות. אני יודע שאחדות אינה זהה לאחידות.

 

[NUNA10]

../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

ה ש ק ד י ה . כל החורף עומדת השקדיה ערומה, בלי עלים ובלי פרחים עצובה בודדת ונרדמת, ובליל ט"ו בשבט נכנס השרף לתוכה מתעוררת היא מתרדמתה וקמה מחדש. במשך הלילה מתקשטת היא בעלים קטנים, ציצים ופרחים וורדים. כותרות כותרות של פקעים. ובבקר היא חדשה מזהירה בצבעה הנאה מתנועעת בברכת שלום כשריחה הנעים מתפשט מסביב. היא הראשונה להתעוררות ולפריחה ואחריה מתעוררים שאר העצים מתרדמת החורף ומעלים פקעים, עלים, ציצים, ופרחים נולדים מחדש. על שום מה זכתה השקדיה להיות ראשונה? כשבחר הקב"ה את ירמיהו לנביא החורבן ושלחהו לישראל הראה לו מקל שקד "כי שקד אני על דברי לעשותו". ירמיהו הבין לרמז ונבחר לנביא החורבן. הצטער השקד צער רב על כך שהוא נבחר למבשר רעות להודיע לישראל את הגזרה, ויתאונן לפני פמליה של מעלה. קבל השקד הבטחה, מדה כנגד מדה כשם שבשר את החורבן כן יזכה להיות גם בין מבשרי הגאולה ועל כן, המטה של הגאולה שיהיה בידו של המשיח יהיה עשוי מעץ שקד. נרגע עץ השקד וקבל עליו את הדין. מאז מחכה עץ השקד ליעודו. וראשון הוא לפריחה ובכל ליל ט"ו בשבט שהוא ראש השנה האילנות, ער הוא כל הלילה, מאזין ומקשיב לכל המיה, מתנער מהתרדמה של החורף, הקור והקדרות ומתעורר ראשון לחיים מתקשט בכתרות של פרחים וציצים "לתת ענף ולשאת פרי" ולבשר את הגאולה הקרובה.

 

[NUNA10]

../images/Emo42.gif בוקר טוב ../images/Emo42.gif

ב ו ק ר ט ו ב ! ! ! אחלה יום לכולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם חמים ונעים .

 

[NUNA10]

../images/Emo143.gif ט"ו בשבט ../images/Emo145.gif

ט"ו בשבט . ט"ו בשבט הוא חג בלוח השנה היהודי אשר מציין את ראש השנה לאילנות ומצוין בעיקר בנטיעת עצים. החג נחוג בחמישה עשר בחודש שבט. ט"ו בשבט איננו מצווה בתורה שבכתב, ומקורו בדברי סופרים. המקור הראשון שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא המשנה. בתחילתה של מסכת ראש השנה נאמר: "ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים; באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה; באחד בתשרי ראש השנה מחולק לשנים לשמיטין וליובלות ובאחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים - בחמישה עשר בו". כבמרבית המקרים שבהם יש ויכוח בין בית הלל לבית שמאי, נקבעה ההלכה כבית הלל. רש"י מנמק את המועד שנבחר לראש השנה לאילן: "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה", כלומר זו תחילת השנה החקלאית הטבעית של האילן. מלכתחילה נקבע ט"ו בשבט רק כמועד ליישום דינים הקשורים בפרי העץ – ובפרט דיני תרומות ומעשרות, כפי שמסביר הרמב"ם בספרו "היד החזקה": "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרם אינה תרומה, ... וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן". רבי יהודה הלוי ברבי הלל, משורר שחי בארץ ישראל לפני שנת אלף לספירה, חיבר שיר-תפילה "שמונה עשרה לראש השנה לאילן". מועד הפיכתו של ט"ו בשבט לחג, אינו ברור. יש שמשערים כי היה זה כבר בתקופת המשנה, ויש המאחרים זאת עד למאה ה-16, שבה נחוג מועד זה על-ידי מקובלי צפת. מנהג אכילת הפירות, זכר לפירות ארץ ישראל ולקשר אל הארץ, התפשט בכל קהילות הגולה. ב"ספר חמדת הימים" שהתפרסם במאה ה-17 ועוסק במנהגי חגים, נקבע סדר מיוחד לט"ו בשבט, לפיו אוכלים ביום זה שלושים מיני פירות, שותים ארבע כוסות יין אדום ולבן ואומרים קטעים מהמקורות על עצים וצמחים. סדר זה של החג נדפס גם בספר נפרד, בשם "פרי עץ הדר", שזכה לתפוצה רחבה. בט"ו בשבט בשנת תר"ן – 1890 יצא המורה והסופר זאב יעבץ עם תלמידיו מבית הספר בזכרון יעקב לנטיעה חגיגית, וקבע בכך אופי חדש לט”ו בשבט. נימוקו לצעד זה: "למען חבב את הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה' לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית-הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות, לערוך בו במערכת, כרוב חן והדר, את העצים, הנטעים, השושנים". יוזמה זו נקלטה במושבות עבריות נוספות, ובשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ומאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת לישראל את המועד הזה. בשנים האחרונות בארץ ישראל ומחוצה לה נהוג לציין את ט"ו בשבט גם כיום ציון אקולוגי- ועוסקים בו הן בלימוד והן בפועל בפעילות אקולוגית. מנהגי החג * מרבים באכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל (וגם פירות מיובאים), ובפרט פירות יבשים ואגוזים למיניהם כגון תאנים, תמרים, צימוקים, חרובים ושקדים. * עוסקים בנטיעות. * בהלכה ניתנו ליום זה סממנים מעטים של חג: בתפילה אין אומרים תחנון, ורבנו גרשום מאור הגולה פסק שאסור להתענות בו. * עוסקים במצוות התלויות בארץ.

 

[חיפושית מיפו]

../images/Emo24.gif בוקר טוב

עולם מה שלום כולם אוהבים

 

[אלין של הים30]

בוקר טוב ויום נעים

 

[עליזה 63]

מתוך "כל יום התחלה חדשה"

מתוך "כל יום התחלה חדשה" הכרת תודה לפעמים בחיים, דברים קורים מהר מדי. אנו בקושי מצליחים לפתור בעיה אחת, כשעולות שתי בעיות חדשות. אנו מרגישים נפלא בבוקר, אבל שקועים באומללות כשמגיע הערב. כל יום אנו נתקלים בדברים או אנשים שמפריעים לנו, בעיכובים, בשינויים ובאתגרים. אנו מתמודדים עם קונפליקטים באישיות שלנו ועם אכזבות. לעיתים קרובות, כשאנו מרגישים שהכול גדול מדי עלינו, אנו לא מסוגלים לראות את השעורים בחוויות הללו. מושג פשוט אחד יכול לעזור לנו לעבור את הזמנים הכי מתוחים. הוא נקרא הכרת תודה. אנו לומדים לומר תודה על הבעיות ועל הרגשות האלה. תודה על הדברים, איך שהם. אני לא אוהב את החוויה הזאת, אבל תודה בכל זאת. נפעיל הכרת תודה עד שהיא הופכת להרגל. הכרת התודה עוזרת לנו להפסיק לנסות לשלוט בתוצאות. היא המפתח שפותח אנרגיה חיובית בחיינו. היא האלכימיה שהופכת את הבעיות לברכות, ואת הדברים הבלתי צפויים למתנות. היום אהיה בהכרת תודה. אתחיל בתהליך ההתמרה של הכאב של היום לשמחה של מחר.