רק להיום

NUNA10

New member
../images/Emo63.gif רק להיום ../images/Emo63.gif

7 במארס עדיפויות "הזמנים הטובים עלולים להיות גם מלכודת; הסכנה היא שאנו עלולים לשכוח שהניקיון הוא בעדיפות ראשונה." טקסט בסיסי, עמוד 42 אנו נקיים והדברים מתקדמים יפה מאוד. יכול להיות שמצאנו "נפש תאומה", בנינו קריירה מצליחה, הקמנו משפחה. אולי היחסים שלנו עם בני-המשפחה השתפרו. האמת היא שהכל כל-כך בסדר, שבקושי יש לנו זמן לבוא לפגישות. אולי אנו מתחילים להשתלב מחדש בחברה, אנו זוכים להצלחה כה גדולה עד שאנו שוכחים כי לא תמיד אנו מגיבים כמו אחרים. אולי, רק אולי, אנחנו בלבלנו את סדר העדיפויות שלנו. האם השתתפות בפגישות עדיין נמצא בעדיפות גבוהה? האם אנחנו עדיין משרתים כחונכים? האם אנו מתקשרים לחונכים שלנו? איזה צעד אנו עושים כעת? האם אנו עדיין מוכנים לקום מהמיטה בשעה מאוחרת בלילה, או בסתם שעה לא נוחה לנו, כדי להיענות לקריאה של הצעד השנים-עשר? האם אנו זוכרים ליישם את העקרונות בכל תחומי חיינו? האם אנו זוכרים מאיפה באנו, או ש"הימים הטובים" השכיחו מאתנו את זה? על-מנת להישאר נקיים, אנו חייבים לזכור כי אנו במרחק של סם אחד בלבד מהעבר שלנו. אנו אסירי-תודה על הימים הטובים שיש לנו, אבל אין אנו מרשים להם להסיח את דעתנו מההחלמה הנמשכת שלנו ב'מכורים אנונימיים'. רק להיום: אני אסיר תודה על הימים הטובים שיש לי עכשיו, אבל לא שכחתי מאיפה באתי. היום, העדיפות הראשונה שלי היא להישאר נקי ולגדול בהחלמה שלי.
 

NUNA10

New member
../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

סיפור הפיל . כשהייתי קטן, אהבתי מאוד את הקרקס. במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי את הפיל. במשך ההופעה הציג היצור הענקי הזה את כישוריו. בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה באדמה. היתד לא היתה אלא חתיכת עץ לא גדולה, ורק כמה סנטימטרים ממנה היו תקועים באדמה. למרות השרשרת הכבדה והחזקה היה ברור לי לחלוטין, שהחיה הזאת שיכולה לעקור עץ שלם מהשורש ללא קושי, יכולה בקלות רבה למשוך את היתד הקטנה מהאדמה ולברוח. התעלומה היתה ברורה וגלויה לעין: מה מחזיק אותו שם? כשהייתי בן חמש או שש, עדיין סמכתי על חכמתם של המבוגרים, שלשאלתי ענו, כי הפיל לא בורח משום שהוא פיל מאולף. שאלתי את השאלה המתבקשת: אם הוא מאולף, אז למה צריך בכלל לקשור אותו? לא זכור לי שקבלתי תשובה הגיונית. עם הזמן שכחתי את תעלומת הפיל והיתד, אך לפני כמה שנים פגשתי מישהו מספיק חכם, שידע את התשובה: הפיל לא בורח כי הוא קשור ליתד מאז שהיה צעיר מאוד." עצמתי את עיניי ודמיינתי את הגור הקטן, רגע אחרי שנולד... אני בטוח שאז הפילון דחף, משך, הזיע ועשה הכל להשתחרר, אבל לשווא! היתד היתה חזקה ממנו. אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם מותש מהמאמצים, כדי לקום למחרת היום ולנסות להשתחרר, וכך גם ביום שאחרי ובזה שאחריו. עד שהגיע היום, יום איום ונורא בחייו של הפילון, שבו השלים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו. מוסר השכל – ולא לפילים בלבד! הפיל הגדול והחזק הזה שאנחנו רואים בקרקס, לא בורח – כי הוא מאמין שהוא לא יכול. הוא זוכר את אי היכולת שלו, את תחושת חוסר האונים שהפנים מעט אחרי שנולד. הדבר הכי נורא הוא שאף פעם לא הטיל ספק של ממש בתכונה זו. הוא אף פעם לא ניסה לבחון את כוחו מחדש... המלצה: לערוך רשימה של אותם דברים שאיננו מעיזים לעשותם, ולעשות כל יום משהו אחד מתוך רשימת ה - "לא מעז".
 

NUNA10

New member
../images/Emo42.gif בוקר טוב ../images/Emo42.gif

בוקר טוב ! ! ! איזה כייף להתעורר בבוקר אביבי חם מרגישים את הקיץ הקרב ובא לטייל בכייף בים להנות מסוף שבוע מקסים ומהנה יום טוב לכולם .
 

NUNA10

New member
../images/Emo79.gif שיר על הבוקר ../images/Emo202.gif

אנא בכוח . עובדיה חממה מילים: מן התפילה לחן: עובדיה חממה אנא, אנא בכח, גדולת ימינך, תתיר צרורה קבל רינת, עמך שגבנו, טהרנו, טהרנו נורא אנא בכח גדולת ימינך, תתיר צרורה קבל רינת עמך שגבנו, טהרנו נורא נא גיבור דורשי יחודך, בבת שמרם ברכם טהרם, רחמי צדקתך תמיד גמלם, חסין קדוש חסין קדוש ברב טובך, נהל עדתֶך יחיד גאה לעמך פנה, זוכרי קדושתך שועתנו קבל ושמע צעקתנו, יודע תעלומות אנא, אנא בכח, גדולת ימינך, תתיר צרורה קבל רינת עמך שגבנו, טהרנו, טהרנו נורא שועתנו קבל ושמע צעקתנו, יודע תעלומות אנא, אנא בכח, גדולת ימינך, תתיר צרורה.
 
למעלה