רק להיום

[NUNA10]

../images/Emo63.gif רק להיום ../images/Emo63.gif

8 במארס לאהוב את עצמנו "אנו רוצים, מעל הכל, להרגיש טוב לגבי עצמנו." טקסט בסיסי, עמוד 97 "אנו נאהב אותך עד שתלמד לאהוב את עצמך." אנו שומעים את המשפט הזה הרבה פעמים בפגישות שלנו. המשפט הזה הוא הבטחה לכך, שהיום שאנו מצפים לו בקוצר רוח, היום שבו נדע איך לאהוב את עצמנו, בוא יבוא. הערכה עצמית - כולנו רוצים איכות חמקנית הזו, מרגע שאנו שומעים עליה. יש מאתנו הנתקלים בה במקרה, ויש כאלה היוצאים לדרך-פעולה כדי להשיג אותה, דרך פעולה הכוללת דברים חיוביים שאנו אומרים לעצמנו מול הראי. טכניקות אישיות כאלה או טיפול פסיכולוגי כזה או אחר, לא יביא אותנו רחוק. יש כמה צעדים מוגדרים ומעשים שאנו יכולים לנקוט, כדי לגלות אהבה כלפי עצמנו, בין אם אנו "מרגישים" את האהבה הזו ובין אם לאו. אנו יכולים להקדיש זמן ודאגה לדברים שבאחריות אישית שלנו. אנו יכולים לעשות דברים נחמדים עבורנו או עבור בת-הזוג, חברה או חבר. אנו יכולים להקדיש תשומת לב לצרכים שלנו. אנחנו אפילו יכולים להקדיש תשומת-לב לתכונות שאנו מעריכים אצל החברים שלנו - תכונות כמו אינטליגנציה וחוש הומור - ולחפש תכונות כאלה בקרבנו. אין כמעט ספק כי נגלה שבעצם אנו אנשים נחמדים, ואחרי שאנו מגלים את זה, אנו בדרך הנכונה. רק להיום: היום אעשה משהו שיעזור לי להכיר בכך שאני אוהב את עצמי - ויאפשר לי להרגיש את זה.

 

[NUNA10]

../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

ז מ י ר ו ת . מעשה באדם שקץ בבדידותו ובדממה הנוראה השרויה בביתו. אין קול ואין עונה. מה עשה? הלך וקנה לו זוג זמירים, בכלובים נפרדים, כנדרש, למען יזמרו . באוזניו לעת בוקר ובשעת דמדומים, כמנהגם של כל זמירים שבעולם. ואולם הזמירים ממקום של רעש באו. מקום שבו נשמעו קולותיהם של עוברים ושבים, וקול הרחוב והרדיו והמכוניות. עכשיו שהיו שרויים בדממה מוחלטת נשתתקו כמו אבד להם קולם. הלך אותו אדם למי שממנו קיבל את הזמירים, והשמיע באוזניו את דבר אכזבתו: הזמירים שותקים. בירר הלז ברר היטב את דרך הטיפול בבני טיפוחיו, אם ניתנים להם זרעוניהם ומימיהם במועד ואם לא במקום של קור הם שרויים ואם כלוביהם מרוחים דים, וכיוצא באלה עסקי זמירים. לאחר ששמע כל מה ששמע, אמר לאיש שקץ בבדידותו: 'אשמתך היא, ובעצם לא אשמתך כי אם אשמת השקט הגדול השרוי במעונך והשתיקה אשר בחייך. יודע אתה מה תעשה למען יפצחו בשיר? השמע להם אתה את קולך, שיר להם אתה איזה שיר, שרוק להם איזו מנגינה, ויצטרפו גם הם לזמרתך. שהרי טבעם של זמירים שהם מזמרים, כמו שטבעך שלך שאתה שותק.' הלך האיש שמח וטוב-לב לביתו, פתח פיו, כיווץ שפתיו והחל משמיע להם קולות נגינה וצפצוף ושריקה. ושרק וצפצף וניגן וזימר להם עד שנצטרד קולו ונסדקו שפתיו ונתבלעה לשונו. אבל הזמירים בשלהם, לא הגה ולא קול, לא קול ולא בת-קול. ואם להאמין לאחד משכניו של אותו אדם, הרי שהם שותקים עד עצם היום הזה, ואילו בעליהם עומד כנגדם ושורק ומצפצף ומזמר בקול ניחר, כאילו יצא מדעתו אבל דממה שוב אין בביתו.

 

[NUNA10]

../images/Emo42.gif בוקר טוב ../images/Emo42.gif

בוקר טוב ושבת שלום ! ! ! יום חם שמש נעימה אחלה יום לטייל בים קומו תתעוררו תהנו מהיום .

 

[NUNA10]

../images/Emo79.gif שיר על הבוקר ../images/Emo202.gif

אדון עולם עד מתי . סאבלימינל ומירי בן ארי . אלוהיי אלוהיי הו אלוהיי עד מתי? דקה דומייה לא תספיק לשישה מיליון אף פעם לא נוכל לקלוט את גודל האסון היה לו חזון סופי הפתרון כולם הולכים לישון וזה היום האחרון אחד ועוד אחד עם שלם כמעט נכחד שאפילו האמיץ ביותר לא שרד אף אחד לא בנאדם כל אחד נהיה מספר שעומד בתור ארוך לא לראות את המחר כל כך הרבה בכי ואפילו לא דמעה כל כך הרבה סוף וזאת בכלל ההתחלה המון תפילות צעקות ולא שומעים צליל ואיך המשיח לא בא כבר להציל? מטרות נעות במטווחו של השטן אי אפשר להתחבא ולברוח אין לאן טמפרטורה מתחממת ונדבקת לרגליים אפר לאפר הנשמות לשמיים הרכבות אל המוות מסכת השקרים חסרי אונים עוד נאבקים על החיים נרצחו נשדדו דעכו נשמותיהם הוספרו שועבדו לא נשכח את שמותיהם הרגו את החירות אך נשארה עוד התקווה הנפש הומיה העין צופיה טבח ללא סיבה ים של קורבנות טלאי צהוב על החולצה הוא יישלח ללהבות איך אפשר לקטוף לילדים ת'חלומות? בזמן שחוטפים למבוגרים ת'זכרונות? מה עשיתי כל כך רע שאןי שום מחילה? תמיד אמרתי אמן אחרי כל תפילה עכשיו רצות בראש מחשבות על לפרוש תגידו איך איבדנו כל צל ומֵנוש תרגישו-מה עבר עלינו בשואה שישים שנה וזה עוד חרוט בנשמה צעקה עמוקה נתקעת בגרון שישה מיליון נחרטו בזיכרון מה הטעות שיצרה האנטישמיות מי נתן לאדם רשות להשמיד תרבות מהמגן דוד נשאר שריד אני את שלי בחיים לא מוריד שיזהיר בעתיד לא לחזור על טעויות ויזכיר להשאיר את העיניים פתוחות וללמוד-לא להיות טרף בתוך המצור לא עוד לבהות לפחד לעמוד לחיות בכבוד ולמות בכבוד הקוד לגן עדן הוא לשרוד השמש תזרח והשמש תצלול הגשם יבוא וישטוף את הכל הגלגל הוא עגול זה נכון למה אם יש חיים אחרי המוות נחכה להם שמה אלוהיי אלוהיי הו אלוהיי עד מתי? אלוהיי הו אלוהיי... עד מתי?

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo51.gif על השירות, נונה../images/Emo24.gif

אחלה בוקר

לכולנו. אוהבים

 

[עליזה 63]

מתוך "כל יום התחלה חדשה

מתוך "כל יום התחלה חדשה" מה שאנו סובלים, הכאב שאנו חווים... זה שלנו, ואנו חווים את זה בפרטיות. אמפתיה אנו יכולים לתת. אמפתיה אנו יכולים למצוא, וזה מנחם. אך בכאב שלנו, בעומק שלו, לעולם אנו לא יכולים לשתף אחרים במלואו. רק אנחנו בעצמנו יכולים להבין אותו במלואו. לבד, כל אחד מאיתנו משלים עם הצער שלו, עם הייאוש שלו ואולי אף עם האשמה שלו. אך הידיעה שאנו לא לבד במה שאנו סובלים הופך את הקשיים שכל אחד מאיתנו מתמודד איתם ליותר קלים. אנו לא היחידים שסובלים, בזה אנו בטוחים. כשאנו זוכרים שהאתגרים שלנו נותנים לנו את השעורים שאנו זקוקים להם בבית הספר של החיים, זה עוזר לנו לקבל אותם ביותר קלות. במשך הזמן, ככול שאנו מתקדמים בהחלמה, אנו אפילו נחכה לאתגרים שלנו ונראה בהם את ההזדמנויות המרתקות שהם נועדו להיות. הסבל מביא את השינויים הנחוצים לצמיחה רוחנית. הוא דוחף אותנו להתקרב לאלוהים יותר מכל חוויה אחרת - כדי לקבל ממנו הבנה, הקלה, ביטחון יציב. לא קל לראות בסבל מתנה. ואנו לא חייבים להבין אותו במלואו. אך במשך הזמן, הערך שלו בחיינו יתבהר. אני לא אפחד מהאתגרים היום. אודה על חלקם בצמיחה שלי.

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo20.gifאומץ לשנות../images/Emo38.gifפגישות/פתרונות../images/Emo20.gif

פגישות / פתרונות

אחד היתרונות הנפלאים שקיבלתי מהשתתפות בפגישות נר-אנון הוא, שמצאתי דרכים חדשות לעבוד את התוכנית שלי. באחד הפגישות, המנחה העבירה סלסילה עם פתקים שעליהם היו רשומים סיסמאות של נר-אנון. היא הציעה שכל אחד מאיתנו ייקח פתק, וינסה ליישם לאותו יום את הסיסמה שנפלה לידיו. היה נפלא לראות כמה מאיתנו קיבלו את הסיסמה המתאימה להם!

למחרת היום מצאתי את עצמי במצב מלחיץ, נאבקתי לפתור בעייה קשה; התרגזתי והרגשתי תסכול, אך לא הגעתי לפתרון. ביקשתי עזרה מהכוח העליון שלי, ולפתע זכרתי את הסלסילה. בדמיוני, שמתי שוב את ידי בתוך סלסלה מלאה סיסמאות. שוב קיבלתי בדיוק את מה שהתאים לי: פיסת הנייר שהייתה בדמיוני הזכירה לי: "פעל בניחותא". הפסקתי לנסות לכפות את הפתרון, וחיכיתי עד שיכולתי לגשת לבעייה ביותר עדינות. הרגשתי הרבה יותר טוב, מחשבותיי התבהרו, ועם הזמן, הגיע הפתרון.

"כאשר אנו לומדים לבטוח בכוח העליון שלנו, על-ידי יישום תוכנית נר-אנון בחיינו, תופשים אמונה ובטחון את מקומם של פחדים וחוסר יציבות"

תזכורת להיום:

לא תמיד קל לדעת באיזה מן הכלים של נר-אנון להשתמש, במיוחד בשעת משבר. אני מודה לכוח עליון, שיודע מה הם צרכיי, ולפגישות שעוזרות לי למצוא דרכים חדשות להפעיל בחיי את הכלים האלה. אוהבים

 

[אלין של הים30]

יום נעים ושבת שלום לכולם