רק להיום

NUNA10

New member
../images/Emo63.gif רק להיום ../images/Emo63.gif

11 במרץ להקל על המעמסה "לא נהיה אנשים טובים יותר אם נשפוט את חסרונותיהם של אחרים. נרגיש טוב יותר כשנטהר את עצמנו..." טקסט בסיסי, עמוד 37 לפעמים אנו זקוקים למשהו מוחשי שיעזור לנו להבין מה נגרם לנו כתוצאה מלשמור טינה. אנו עלולים שלא להיות מודעים עד כמה טינות הן הרסניות. אנו חושבים, " מה יש, זכותי לכעוס", או "ייתכן שאני מטפח טינה או שתיים - אבל אני לא רואה בזה נזק". כדי לראות בצורה ברורה יותר את ההשפעה שיש לטינות על חיינו, אפשר לנסות לדמיין שאנו סוחבים סלע על כל טינה. טינה קטנה, כמו כעס על מישהו שלדעתנו נוהג גרוע, תיוצג על-ידי חלוק נחל. לשמור רצון רע כלפי קבוצה שלמה של אנשים עשוי להיות מיוצג על ידי סלע ענק. אם היה עלינו ממש לשאת אבנים על כל טינה, לבטח היינו כורעים תחת המשא. למעשה, ככל שהמשא יהיה מכביד יותר, כך מאמצינו לפרוק אותו יהיו אמיתיים יותר. משקל הטינות שלנו מעכב את ההתפתחות הרוחנית שלנו. אם אנו באמת חושקים בחופש, עלינו לנסות להיפטר מכל המשקל-העודף האפשרי. ככל שנהיה קלים יותר, נבחין ביכולת הולכת וגוברת לסלוח לחברינו בני-האדם על הטעויות שלהם, ולסלוח לעצמנו על השגיאות שלנו. נזין את הרוח שלנו במחשבות טובות, מילים נעימות ושירות לאחרים. רק להיום: אנסה להסיר את משא הטינות מעל רוחי.
 

NUNA10

New member
../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

כוח 99 בעיר קטנה בהודו גר פעם איש עסקים עשיר מאד. בבית אחד לידו, גרה משפחה מאד עניה. אבי המשפחה עבד מבוקר עד ליל, וכמוהו גם שאר בני המשפחה. כשהיו חוזרים בלילה מעבודתם, היו אוכלים ארוחה דלה, אחר כך מתפללים לאלוהיהם ושרים קצת מזמורי תהילה, והולכים לישון שינה ערבה ומתוקה עד למחרת בבוקר. או אז היו קמים, אוכלים פת יבשה, אומרים את תפילותיהם ויוצאים שוב למלאכת יומם. למרות עבודתם הקשה, הם נראו רגועים ושלווים ומאושרים. אשתו של הסוחר העשיר נהגה להציץ בהם בקנאה. אצלה בבית המצב היה לגמרי אחר. בעלה היה עצבני מאד כל הזמן, מתוח וממהר לצעוק על כולם. בלילות לפעמים נדדה שנתו והוא התהפך על משכבו. הם בקושי הוציאו כסף על אוכל או על דברים לבית, בעלה רק רצה לאגור עוד ועוד כספים ולא לבזבזב אותם. פעם אחת העזה האשה ואמרה לבעלה: 'מה הטעם בכל העושר שלנו! ראה את שכנינו העניים, כמה מאושרים הם ושמחים בחלקם, ואיזה חיי משפחה יפים הם מנהלים, בשעה שאנחנו לא נהנים מרגע אחד של נחת בחיינו!' 'אההה.... השכנים שלנו.... הם חיים כל כך יפה, בגלל ש 'כוח 99' עדיין לא פגע בהם!' אמר לה בעלה. 'מה זה כוח 99' שאלה האשה. 'חכי ותראי. עוד מעט תביני' אמר לה. באותו לילה, לקח הסוחר העשיר ארנק בד קטן, והניח בו 99 מטבעות בנות רופי אחד כל אחת. הוא סגר את השרוך של הארנק, והעיף אותו באוויר לעבר חצרה של המשפחה העניה. למחרת בבוקר, כשקמו בני הבית משנתם, הם גילו את הארנק בחצרם ושמחו מאד. ישבו וספרו את המטבעות אחת לאחת, וגילו כי יש שם 99 מטבעות. 'אילו רק יכולנו לחסוך עוד מטבע של רופי אחד, היה לנו סכום עגול ויפה של 100 מטבעות!' אמרו אחד לשני. בו ברגע החליטו כולם פה אחד שעליהם להתאמץ קצת יותר בעבודתם, ולחסוך אוכל מפיהם, העיקר שיוכלו להשלים את אוצר המטבעות שלהם ל - 100. מאותו יום, קמו בני המשפחה עוד לפני הנץ החמה לעמל יומם. הם עבדו קשה מאד עד השעות המאוחרות של הלילה. בבואם הביתה היו עייפים מכדי לבשל ארוחה או להגיד תפילה, היו מכרסמים משהו קל ועולים על יצועם כדי להשכים עוד יותר מוקדם למחרת ולהספיק לעבוד יותר. לא היה להם זמן וכוח לכלום, הם ירדו במשקל, ושמחת החיים נגוזה מביתם. כעבור שבועות אחדים הצליחו לחסוך רופי אחד, והניחו את המטבע ה-100 בתוך הארנק. כשהושלמה משימתם, דבקה בהם החמדנות: הם חישבו ומצאו שאם יעבדו כך בקצב מוגבר כל הזמן, יצליחו לחסוך מדי שנה 100 רופי נוספים, ומאותו רגע לא היתה להם משאת חיים אחרת, אלא לעבוד קשה ולחסוך עוד מאיה ועוד מאיה. וכך הם אכן עשו.. התאווה להשיג עוד ועוד כסף השתלטה עליהם. נסתלקה השמחה מביתם, לא נשמעו עוד מזמורי הודיה או תפילות לאלים. למעשה, הם כמעט ולא נראו בבית או בסביבתו, היו יוצאים לעבודה בטרם התעוררו כל האנשים, ושבים ממנה רק לאחר שכולם כבר עלו על יצועם. אשת הסוחר ששמה לב לשינוי שחל בחיי המשפחה, העירה על כך באזני בעלה, והוא אמר לה: 'נו, בטח. לא אמרתי לך שתחכי עד שכוח 99 יפגע בהם, ואז תראי מה קורה אתם?' הוא הסביר לה את התרגיל שעשה למשפחה ושגרם לשינוי בהתנהגותם. .מוסר ההשכל של הסיפור הוא - שאל תתנו לכוח 99 להשיג אתכם, ואמצו לכם את האימרה 'איזהו עשיר? השמח בחלקו'. וכמובן יש את 'מרבה נכסים מרבה דאגה'... מי שאין לו, אין לו גם דאגות..
 

NUNA10

New member
../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

כוח 99 בעיר קטנה בהודו גר פעם איש עסקים עשיר מאד. בבית אחד לידו, גרה משפחה מאד עניה. אבי המשפחה עבד מבוקר עד ליל, וכמוהו גם שאר בני המשפחה. כשהיו חוזרים בלילה מעבודתם, היו אוכלים ארוחה דלה, אחר כך מתפללים לאלוהיהם ושרים קצת מזמורי תהילה, והולכים לישון שינה ערבה ומתוקה עד למחרת בבוקר. או אז היו קמים, אוכלים פת יבשה, אומרים את תפילותיהם ויוצאים שוב למלאכת יומם. למרות עבודתם הקשה, הם נראו רגועים ושלווים ומאושרים. אשתו של הסוחר העשיר נהגה להציץ בהם בקנאה. אצלה בבית המצב היה לגמרי אחר. בעלה היה עצבני מאד כל הזמן, מתוח וממהר לצעוק על כולם. בלילות לפעמים נדדה שנתו והוא התהפך על משכבו. הם בקושי הוציאו כסף על אוכל או על דברים לבית, בעלה רק רצה לאגור עוד ועוד כספים ולא לבזבזב אותם. פעם אחת העזה האשה ואמרה לבעלה: 'מה הטעם בכל העושר שלנו! ראה את שכנינו העניים, כמה מאושרים הם ושמחים בחלקם, ואיזה חיי משפחה יפים הם מנהלים, בשעה שאנחנו לא נהנים מרגע אחד של נחת בחיינו!' 'אההה.... השכנים שלנו.... הם חיים כל כך יפה, בגלל ש 'כוח 99' עדיין לא פגע בהם!' אמר לה בעלה. 'מה זה כוח 99' שאלה האשה. 'חכי ותראי. עוד מעט תביני' אמר לה. באותו לילה, לקח הסוחר העשיר ארנק בד קטן, והניח בו 99 מטבעות בנות רופי אחד כל אחת. הוא סגר את השרוך של הארנק, והעיף אותו באוויר לעבר חצרה של המשפחה העניה. למחרת בבוקר, כשקמו בני הבית משנתם, הם גילו את הארנק בחצרם ושמחו מאד. ישבו וספרו את המטבעות אחת לאחת, וגילו כי יש שם 99 מטבעות. 'אילו רק יכולנו לחסוך עוד מטבע של רופי אחד, היה לנו סכום עגול ויפה של 100 מטבעות!' אמרו אחד לשני. בו ברגע החליטו כולם פה אחד שעליהם להתאמץ קצת יותר בעבודתם, ולחסוך אוכל מפיהם, העיקר שיוכלו להשלים את אוצר המטבעות שלהם ל - 100. מאותו יום, קמו בני המשפחה עוד לפני הנץ החמה לעמל יומם. הם עבדו קשה מאד עד השעות המאוחרות של הלילה. בבואם הביתה היו עייפים מכדי לבשל ארוחה או להגיד תפילה, היו מכרסמים משהו קל ועולים על יצועם כדי להשכים עוד יותר מוקדם למחרת ולהספיק לעבוד יותר. לא היה להם זמן וכוח לכלום, הם ירדו במשקל, ושמחת החיים נגוזה מביתם. כעבור שבועות אחדים הצליחו לחסוך רופי אחד, והניחו את המטבע ה-100 בתוך הארנק. כשהושלמה משימתם, דבקה בהם החמדנות: הם חישבו ומצאו שאם יעבדו כך בקצב מוגבר כל הזמן, יצליחו לחסוך מדי שנה 100 רופי נוספים, ומאותו רגע לא היתה להם משאת חיים אחרת, אלא לעבוד קשה ולחסוך עוד מאיה ועוד מאיה. וכך הם אכן עשו.. התאווה להשיג עוד ועוד כסף השתלטה עליהם. נסתלקה השמחה מביתם, לא נשמעו עוד מזמורי הודיה או תפילות לאלים. למעשה, הם כמעט ולא נראו בבית או בסביבתו, היו יוצאים לעבודה בטרם התעוררו כל האנשים, ושבים ממנה רק לאחר שכולם כבר עלו על יצועם. אשת הסוחר ששמה לב לשינוי שחל בחיי המשפחה, העירה על כך באזני בעלה, והוא אמר לה: 'נו, בטח. לא אמרתי לך שתחכי עד שכוח 99 יפגע בהם, ואז תראי מה קורה אתם?' הוא הסביר לה את התרגיל שעשה למשפחה ושגרם לשינוי בהתנהגותם. .מוסר ההשכל של הסיפור הוא - שאל תתנו לכוח 99 להשיג אתכם, ואמצו לכם את האימרה 'איזהו עשיר? השמח בחלקו'. וכמובן יש את 'מרבה נכסים מרבה דאגה'... מי שאין לו, אין לו גם דאגות..
 

NUNA10

New member
../images/Emo10.gif טעות ../images/Emo10.gif

בטעות נשלח פעמיים אתכם הסליחה אפשר למחוק סיפו ר אחד סורי סורי
 

NUNA10

New member
../images/Emo79.gif שיר על הבוקר ../images/Emo202.gif

מחכים למשיח . שלום חנוך מילים: שלום חנוך לחן: שלום חנוך יושבים שעות מחכים שמשיח יבוא משיח איש מפתח ידו בכל ויד כל בו ענן סמיך וירוחם ממצמץ בשפתיו יהודה מסתכל בשעון ומפלבל בעיניו משרד בצפון ארציאלי בע"מ יועץ אחר הצהריים ובחוץ העולם מתרוצץ לוחץ זמזם עונה תביאי לנו קפה. משיח לא בא משיח גם לא מטלפן... שתיקה כללית חמישה אנשים מתוחים הדלת נפתחת וירדנה כולה חיוכים השחור ליהודה התה לארציאלי הבן ירדנה יוצאת עזרא לא מפסיק לעשן הנה כי כן מתחלפת שעה בשעה זקן ארציאלי יודע שהוא לא טעה נוטף זיעה ומרעים בקולו על הבן. משיח לא בא משיח גם לא מטלפן... פעמון הכניסה מנסר את אוושת המזגן מקפיץ את ירוחם לדלת חותך בעשן ארציאלי הבן מסתכל על אביו מהצד ובפתח מתגלה שוטר עם הכובע ביד ויהודה אומר משהו בטח קרה אומר לו ירוחם סתם לא שולחים משטרה אומר השוטר הייתה תאונה. ולכן משיח לא בא משיח גם לא מטלפן... תאונה למי שואל ארציאלי הבן תאונה למדינה עונה השוטר המסכן הבורסה נפלה אנשים קופצים מהגג גם משיח קפץ והודיעו שהוא נהרג הכל אבוד בוכה עזרא דהן הקבלן משיח בשמיים ואנחנו בלי הכסף כאן וירדנה היפה ממלמלת זה לא יתכן. משיח לא יבוא משיח גם לא יטלפן... דצמבר המר זעקו כותרות בעיתון ושר האוצר נתן במבט ראיון הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול ואותי מעניינת ירדנה יותר מהכל הולך למילואים וסופר את הכסף שאין. ומשיח לא יבוא משיח גם לא מטלפן... כן, כן משיח גם לא מטלפן.
 
למעלה