רק להיום

זו אני10

New member
../images/Emo63.gifרק להיום

חשבון נפש פשוט "המשך עריכת חשבון נפש אישי, פירושו שאנו יוצרים הרגל של התבוננות בעצמנו, פעולותינו, גישתנו ומערכות היחסים שלנו על בסיס קבוע." טקסט בסיסי, עמוד 41 חשבון הנפש היומיומי הוא כלי שבו אנו יכולים להשתמש על מנת לפשט את חיינו. החלק המורכב ביותר בעריכת חשבון נפש סדיר, הוא להחליט כיצד להתחיל. האם לכתוב את זה? מה עלינו לבחון? באיזו רמה של פירוט? ואיך נדע אם סיימנו? וכך, מבלי שנרגיש, הפכנו עניין פשוט לפרוייקט מסובך. אפשר לערוך חשבון נפש יומיומי בצורה פשוטה ביותר. עלינו להשאיר כמה דקות בסופו של כל יום, שבהן נשב בשקט ונבדוק את הרגשות שלנו. האם אנחנו מרגישים קשר, גדול או קטן, בגרון? האם אנו מרגישים לא נוח בקשר למשהו ביום שזה עתה נגמר? מה קרה? מה היה החלק שלנו בעניין? האם עלינו לכפר על משהו? אילו יכולנו לעשות זאת שנית, מה היינו עושים בצורה שונה? בחשבון הנפש היומי אנו רוצים ללמוד גם על ההיבטים החיוביים של חיינו. מה נתן לנו סיפוק היום? היינו יצרנים? אחראים? אוהבים? נחמדים? נתנו מעצמנו ובלי אנוכיות? התנסינו בכל האהבה והיופי שהיום הציע לנו? מה הוא הדבר שעשינו היום, ואנו רוצים לעשותו שוב? חשבון הנפש היומי לא צריך להיות מורכב כדי להיות יעיל. זהו כלי פשוט ביותר, שאנו יכולים להשתמש בו על מנת לשמור על קשר יומיומי עם עצמנו. רק להיום: אני רוצה לשמור על קשר מודע עם מה שאני מרגיש בקשר לאופן שבו אני חי את החיים האלה שניתנו לי. בסוף היום הזה, אעשה חשבון נפש קצר ופשוט.
 
../images/Emo68.gif../images/Emo63.gif../images/Emo79.gifסיפור על הבוקר

אישה, סיפור ושיר
לפני הרבה שנים רחוק מכאן, בהודו, חיה לה אישה עם בעלה חיים רגילים. סיפור ושיר היו לה בתוכה כבר המון זמן. והיא לא נתנה להם לצאת. הסיפור והשיר הרגישו מחנק, הם רצו לצאת מתוכה והיא לא נתנה להם לצאת. לילה אחד בעוד האישה ישנה את שנתה, הם טיפסו להם אט אט מעלה בתוכה עלו לגרון ויצאו דרך הפה. הסיפור יצא ראשון. הוא הפך לזוג נעליים גבריות שנעמדו להם האחת ליד השניה ליד דלת הכניסה אל הבית. השיר הפך למעיל גברי שנתלה על המתלה בכניסה. בבקר קמה האישה כהרגלה למשימות היום שחיכו לה, ולא ידעה מאום את שקרה אותה בליליה שחלף. גם האיש שלה קם משנתו יחד איתה. יצא הבעל ראשון את חדר השינה וראה את זוג הנעליים והמעיל הזרים. לבוש של גבר בכניסה לביתו. מבלי לחשוב בדבר, מיד עלתה בו חמתו. והוא כעס מאוד על אישתו, שלא הבינה במה מדובר ועוררה בכך את כעסו עוד יותר. הוא קרה לה בוגדת. והיא נשבעה שלא כך הדבר. הוא כינה אות שקרנית, והיא באמת לא ידעה מה עושים שם המעיל והנעליים של המישהו האחר - הזר. האמת מול העיניים והיא משקרת לו במצח נחושה, כך טען. והיא, האישה שהיה לה פעם שיר וסיפור בלב, לא ידעה את נפשה.
האיש קם ועזב את את אישתו ואת ביתו ונסע לו אל מקדש הקופים - אנימון. לשם מגיעים כל הגברים הכועסים. והוא שומע את כולם שם מתנים את כעסם. והכעסים רבים והכעסים גדולים. והוא יושב חנוק עם כעסו שלו. עד שלעת ערב כמנהגם מאז הימים באים לאנימון הפנסים של הכפר. וכל פנס מספר את סיפורו, את כל מה שראה ושמע ברחוב אותו מאיר בלילה. הפנס של הרחוב שלו עוד טרם הגיע. והוא נותר עם כעסו כאשר שאר הגברים מנסים להרגיע אותו. בחצות הגיע הפנס האחרון - והוא מספר על אישה, שהיה לה שיר וסיפור בלב, שנים היא לא הצליחה להוציא אותו, והנה הלילה ראה איך יצאו השיר והסיפור מפיה הישן, מחופשים לנעליים ומעיל של גבר, שהתמקמו בכניסה של הבית. שמע האיש את סיפורו של פנס הרחוב שלהם, נרגע והתבייש. הוא חיכה שיאיר היום לחזור לביתו לאישתו, לומר לה, לבקש ממנה שתסלח. הוא רץ בכל כוחו הביתה. נכנס בדלת כל עוד רוחו בו, וראה את אישתו יושבת בפינת הבית, הוא התנצל, שוב ושוב ביקש אותה שתסלח לו על טפשותו, על חוסר הרגישות, על חוסר האימון. האישה ישבה בפינה, לא נעה ולא זעה.
כאלה הם החיים, לפעמים הפנסים אכן מאירים לנו את הסיפורים, אבל יש וזה גם כבר מאוחר מידי. האישה לא יכלה לעמוד בבקורת ובתוקפנות של הסביבה, וכשכבר יצאו ממנה השיר והסיפור שלה, רק כעס ואיבה וחוסר אימון היו מנת חלקה, והיא פשוט לא עמדה בכך.
שבת שלום לכולם
אוהבים
 
../images/Emo24.gifחברים טובים../images/Emo24.gif

פעם הלך אדם לבדו בלילה ולפתע נפל לבור. צעק האדם בכל כוחו לעזרה. לפתע הגיע רבי, צעק האדם לרבי בבקשת לעזרה. הרבי הסתכל לעומקו הרב של הבור וזרק לאדם ספר תנ"ך ואמר לו תתפלל כך שאלוהים יציל אותך, והלך.
המשיך האדם לקרוא לעזרה ולפתע הגיע רופא. צעק האדם לרופא בבקשת עזרה אך הרופא שנבהל מעומק הבור זרק לאדם תרופות ואמר לו אם תהיה חולה בבור תיעזר בתרופות. וכך בא הסנדלר שזרק לו נעליים חדשות... והקצב שזרק לו בשר טרי... האדם שכמעט והתייאש וחשב לשים קץ לחייו.
להפתעתו הגמורה, הגיע חברו הטוב ביותר שהיה מחוסר השכלה ומקצוע. החבר הסתכל מטה אל תוך הבור וקפץ פנימה. התחיל האדם לצעוק על חברו בשביל מה קפצת לבור עכשיו שנינו נמות פה, אך החבר הסתכל על האדם ואמר לו: "אתה חברי הטוב נפלת לבור הנורא הזה אבל אני כבר הייתי בבור הזה ואני יודע את הדרך החוצה בוא אחרי." וכך הוציא החבר את האדם מחוץ לבור. ובכן, מכאן כדאי שנלמד שעזרה בזמנים הקשים לא תבוא משום מומחה!!! אלא שהיא תגיע בעיקר מחברים טובים בעזרת השם. אז תקשיבו לחברכם הטובים ותראו שהכל נראה אחרת בחיים. אוהבים
 

NUNA10

New member
../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

אישה עם סיפור ושיר . האיש קם ועזב את את אישתו ואת ביתו ונסע לו אל מקדש הקופים - אנימון. לשם מגיעים כל הגברים הכועסים. והוא שומע את כולם שם מתנים את כעסם. והכעסים רבים והכעסים גדולים. והוא יושב חנוק עם כעסו שלו. "כאלה הם החיים, לפעמים הפנסים אכן מאירים לנו את הסיפורים, אבל יש וזה גם כבר מאוחר מידי"... לפני הרבה שנים רחוק מכאן, בהודו, חיה לה אישה עם בעלה חיים רגילים. סיפור ושיר היו לה בתוכה כבר המון זמן. והיא לא נתנה להם לצאת. הסיפור והשיר הרגישו מחנק, הם רצו לצאת מתוכה והיא לא נתנה להם לצאת. לילה אחד בעוד האישה ישנה את שנתה, הם טיפסו להם אט אט מעלה בתוכה עלו לגרון ויצאו דרך הפה. הסיפור יצא ראשון. הוא הפך לזוג נעליים גבריות שנעמדו להם האחת ליד השניה ליד דלת הכניסה אל הבית. השיר הפך למעיל גברי שנתלה על המתלה בכניסה. בבקר קמה האישה כהרגלה למשימות היום שחיכו לה, ולא ידעה מאום את שקרה אותה בליליה שחלף. גם האיש שלה קם משנתו יחד איתה. יצא הבעל ראשון את חדר השינה וראה את זוג הנעליים והמעיל הזרים. לבוש של גבר בכניסה לביתו. מבלי לחשוב בדבר, מיד עלתה בו חמתו. והוא כעס מאוד על אישתו, שלא הבינה במה מדובר ועוררה בכך את כעסו עוד יותר. הוא קרה לה בוגדת. והיא נשבעה שלא כך הדבר. הוא כינה אות שקרנית, והיא באמת לא ידעה מה עושים שם המעיל והנעליים של המישהו האחר - הזר. האמת מול העיניים והיא משקרת לו במצח נחושה, כך טען. והיא, האישה שהיה לה פעם שיר וסיפור בלב, לא ידעה את נפשה. האיש קם ועזב את את אישתו ואת ביתו ונסע לו אל מקדש הקופים - אנימון. לשם מגיעים כל הגברים הכועסים. והוא שומע את כולם שם מתנים את כעסם. והכעסים רבים והכעסים גדולים. והוא יושב חנוק עם כעסו שלו. עד שלעת ערב כמנהגם מאז הימים באים לאנימון הפנסים של הכפר. וכל פנס מספר את סיפורו, את כל מה שראה ושמע ברחוב אותו מאיר בלילה. הפנס של הרחוב שלו עוד טרם הגיע. והוא נותר עם כעסו כאשר שאר הגברים מנסים להרגיע אותו. בחצות הגיע הפנס האחרון - והוא מספר על אישה, שהיה לה שיר וסיפור בלב, שנים היא לא הצליחה להוציא אותו, והנה הלילה ראה איך יצאו השיר והסיפור מפיה הישן, מחופשים לנעליים ומעיל של גבר, שהתמקמו בכניסה של הבית. שמע האיש את סיפורו של פנס הרחוב שלהם, נרגע והתבייש. הוא חיכה שיאיר היום לחזור לביתו לאישתו, לומר לה, לבקש ממנה שתסלח. הוא רץ בכל כוחו הביתה. נכנס בדלת כל עוד רוחו בו, וראה את אישתו יושבת בפינת הבית, הוא התנצל, שוב ושוב ביקש אותה שתסלח לו על טפשותו, על חוסר הרגישות, על חוסר האימון. האישה ישבה בפינה, לא נעה ולא זעה. כאלה הם החיים, לפעמים הפנסים אכן מאירים לנו את הסיפורים, אבל יש וזה גם כבר מאוחר מידי. האישה לא יכלה לעמוד בבקורת ובתוקפנות של הסביבה, וכשכבר יצאו ממנה השיר והסיפור שלה, רק כעס ואיבה וחוסר אימון היו מנת חלקה, והיא פשוט לא עמדה בכך.
 
../images/Emo6.gifנונה, נונה...../images/Emo6.gif

מעניין ששתינו בחרנו את אותו סיפור, הבוקר...
צוחקת
שתהיה שבת נקייה ומבורכת לכולנו
אוהבים.
 

רוניוס 1

New member
בוקר טוב עולם מה שלום כולם ../images/Emo24.gif../images/Emo91.gif

שליטה מלאה. ++++++++++++ בידך לעשות את היום ליום הנפלא ביותר שחיית מעודך. באמצעות גישתך הנכונה. באמצעות חשיבתך החיובית. ראה את היום כיומי שלי. יום שזכה לברכתי המלאה, וראה אותו מתגלה למענך בשלמות אמיתית. נטול ולו מחשבת ייאוש אחת שתפגום בו. מדוע שתתאכזב מכל אשר יביא היום? זכור שאתה שולט בו שליטה מלאה. אתה שולט במצב: ועל כן התגלותו בידיך. אם נתקלת בבעיה, דע שיש לה תשובה, ולעולם אל תניח לה לייאש אותך . ראה בה ציון דרך: ראה בה אתגר. והפתרון ייחשף מעצמו. לעולם אל תניח לבעיה לשלוט בך. עליך לפעול. עליך להתאמץ ולחשוב חשיבה חיובית. לחשוב בגדול. לחשוב במונחים של הצלחה. ואז לראות את זה קורה צעד אחר צעד.....
 
../images/Emo51.gifרבה רוניוס../images/Emo24.gif

בדיוק מה שהייתי צריכה לקרוא עכשיו! אגב,
מאיפה אתה לוקח את המסרים המדהימים האלה? אוהבים
 

NUNA10

New member
../images/Emo42.gif בוקר טוב ../images/Emo42.gif

ב ו ק ר ט ו ב ! ! ! ושבת שלום לכולםםםםםםםםםםםםם שבת של מנוחה שבת של שלווה שבת של אהבה.
 
למעלה