שרשור מאמרים

מבחר מעיתון "הארץ"

עיתון "הארץ", העיתון היחידי בישראל שלא הדרדר לרמת האשפתות הצהובה של שני הטבלואידים הגדולים, מספק מבחר מאמרים וכתבות מעניין מאוד מסוף השבוע האחרון:
ראיון אפוקלפטי של ארי שביט עם ח"כ אבשלום (אבו) ווילן, מס' 6 ברשימת יח"ד לכנסת על אלטלנה שנייה. אקטואלי מאוד, במיוחד בימים אלו כאשר שעון הפינוי הראשון מתקתק במרץ. וגם כיף לראות סוף-סוף מישהו שלנו על השער של המוסף.
מאמר של דורון רוזנבלום המוכשר כתמיד על התסביך הלא-פתור בין עסקני הליכוד למפא"י ו"המערך". זווית אחרת על התכנסות וועידת הליכוד.
כתבה של דניאל בן-סימון, עיתונאי מצויין ועטור פרסים, על יחסי העבודה במשק הישראלי והתמודדות העובדים עם גזירות התקציב. כולל ראיון עם בכיר לשעבר באוצר ועובד מחלקת החינוך במועצה מקומית חורפיש שלא קיבל את שכרו למעלה משמונה חודשים.
ולסיום כתבה מסוג אחר לחלוטין - על המצ'אואיזם האמריקאני במערכת הבחירות לנשיאות בין ג'ורג' וו. בוש לג'ון אף. קרי. מאמר מרתק של האקונומיסט, מתורגם לעברית ב"הארץ". למאמר מקווה שתהנו
 

EverMan

New member
נמרוד , אני מאמין שהכתבה של

רוזנבלום , מתארת בדיוק מה שדיברנו עליו בזמנו. הפרגמטיזם של מפלגת העבודה במהותו.
 
ענבר ידידי

כדאי לשים לב לא רק לחלקים החיובים במאמר לגבי מפלגת העבודה - אלא לכל החלקים במאמר על מפלגת העבודה. "....מפלגת העבודה, שבהזדמנות חגיגית זו נהוג להשתמש בגופתה כבשק חבטות(...)" - לא בדיוק תיאור מלבב של מצבה של המפלגה האבודה. "...תיארו עסקני השטח את כוחה האימתני של "העבודה" גם כיום, במצבה העלוב!" - תיאור קולע של הגוש הפרלמנטרי הרופס הזה. "...שלליכוד יש מה שקרוי "סיפור לא פתור" - היסטורי, פסיכולוגי - עם מפלגת העבודה. זו ממשיכה להטיל צל כבד ומוזר על הליכוד בלי קשר למעשיה או לעוצמתה האמיתית, אלא בעיקר כמשקפת איזה חלל הפעור בליכוד עצמו...." - או בעברית פשוטה, הליכודניקים עדיין מפחדים מפנקסים אדומים למרות שכבר 25 שנה הליכוד לא בשלטון וה"חלל הפעור" בליכוד זה בעצם העובדה שאתם מתמזגים איתם מבחינה מעשית, או בלשונו של יוסי שריד "ליכוד ב'" "מפלגת העבודה מגלמת מעין "אסתי המכוערת" מהגיהנום: דמות ציר לא-אטרקטיווית, שמסביבה חגה כל העלילה: "מפא"יניקית מכוערת", שנאשמת ונחשדת בכל (....) ; דמות חרופה ועמוסת עלבונות,...." - אין צורך להכביר במילים. את כל המיני-מחמאות שרוזנבלום כתב לכם הוא עשה בהשוואה לליכוד תמיד, לא בהתייחסות לכלל המפה הפוליטית או למפלגת העבודה של העבר. ולהיות מפלגה פרגמטית ביחס לליכוד זאת לא מחמאה גדולה במיוחד... רוזנבלום, דרך אגב הוא איש מרצ מובהק שעוקץ באופן תמידי את העבודה, בעיקר כשהיא בממשלה.
 

EverMan

New member
לא הסכמתי עם כל הנאמר

למרות שאפילו עם כמה מהעקיצות הסכמתי ... והוא מדבר על הפרגמטיזם של העבודה בכלל. לא מול הליכוד. התכוונתי עם מהות הכתבה , לא עם העקיצות הקטנוניות.
 

shaief

New member
נמרוד שלום

בתור חבר במכתב השמינסטים, לא נראה לי כל כך הגיוני שאתה גאה בראיון שנעשה עם הגזען מחרחר המלחמה אבו וילן. נשמע לי די עצוב. שי.
 
שלום שי ../images/Emo140.gif

במציאות הישראלית הנוכחית, שההבדלים האנרכוניסטים בין ימין לשמאל איבדו את תקופם מזמן ונוער מולדת רוצה לשתף פעולה עם נוער מרצ בפעילות נגד הגדר וכאשר מרצ מסרבת תוקפים אותה משמאל בחד"ש, או כאשר ח"כים מטעם ש"ס משתפים פעולה עם ח"כים משינוי על מנת להתערב במאבקי הכוחות הפנימיים וח"כ דוד טל רוצה להצטרף לליכוד כאשר הוא רץ לכנסת על דגל חברתי, נוצרות תמיכות ובריתות מוזרות למראה על בסיס אינטרסים משותפים כאשר הן לא נשענות על אותו בסיס מוסרי. וכך אני מוצא את עצמי בתור חתום על מכתב השמיניסטים המסרב לשרת בשטחים הכבושים מסכים עם ח"כ וילן לגבי סכנת המתנחלים. למען האמת, אני אפילו מסכים עם פורז בנידון שטוען שהמתנחלים והחמאס זהים בכך ששניהם רוצים את ארץ ישראל השלמה לעצמם, וגם עם שאול מופז שאמר שההתיישבות בעזה הייתה טעות היסטורית. בתור חבר במפלגתנו של ווילן, ומי שישב לידו בישיבות הנהלת המפלגה מתוקף תפקידי כיו"ר נוער מרצ לשעבר, אני יכול להגיד כי ח"כ וילן מייצג את הצד הנצי במפלגתנו, והלוואי עלי ועוד ניצים כאלה שתומכים בז'נבה, שמסיירים על בסיס שבועי במחסומים בניסיון לשכנע את החיילים להעביר נשים הרות וקשישים ועקביים בוגע לכל הצבעה בכנסת נגד הכיבוש ובעד השלום. אני רחוק מלהסכים עם ח"כ וילן על הרבה דברים, הן במישור האידיאולוגי והן במישור הפנים מפלגתי, דבר שהתחוור בבחירות האחרונות כאשר הוא התייצב לימינו של ד"ר יוסי ביילין ואני ייסדתי את מטה הנוער של ח"כ רן כהן, אך אין פסול בכך שאסכים איתו לעיתים. מבחינה כלכלית-חברתית ההסכמה בינינו הגמונית עוד יותר. יש לי הרבה ביקורת על אבו אבל לטעון שהוא גזען ומחרחר מלחמה זה לעג לרש. בהחלט הוא היה קצין בסיירת מטכ"ל, בהחלט הוא נלחם במלחמת לבנון שהייתה מלחמת ברירה פראקסלנס וכן הוא מתנגד לסרבנות - אבל לטעון שהוא גזען ומחרחר מלחמה
יחסיו של ח"כ ווילן עם המגזר הערבי הם בין הטובים, והוא מצליח להגיע למעמד גבוה יותר ותמיכה חזקה בציבור הערבי יותר מאשר רוב חברי הכנסת - גם כאלה שבאופן אישי אני מעריך יותר ממפלגתי. לטעון שמי שגדל והתחנך על ברכי השומר הצעיר והקיבוץ הארצי, והיה נאמן למוסדותיו וערכיו כל חייו הוא גזען - ואחרי הכל מדובר בתנועה שבעברה דיברה על מדינה דו-לאומית, עד שנות ה60 וגם קצת לאחר מכן, זה חסר כל יסוד.
 

shaief

New member
נמרוד- אבו הוא זה שאמר בכתבה

שיהיה לו קשה עם ירי של יהודים על יהודים. מה לגבי ירי של ישראלים על ישראלים? לגבי השומר הצעיר. אידיאולוגיה לחוד ומעשים לחוד (כפי הנראה...). בזמן שהשומר הצעיר "דיברה על מדינה דו לאומית", צעירי התנועה היו חיילים בצה"ל של קום המדינה ולקחו חלק פעיל ומאסיבי בגירוש ערביי הארץ. הם השתלטו על אדמות בכוח וגירשו את אלו שהיו אמורים להיות חלק מאותה מדינה דו לאומית. גם לשרון יש יחסים לא רעים עם המגזר הערבי. אני לא מבין, אתה כחבר בשמינסטים תומך בהפעלת כוח מדינתי כנגד אזרחים? האם תיקח חלק באותו מאמץ או שגם נגדו תסרב. אני יכול להבין אם תסרב, אך אני לא מצליח להבין את הגאווה שלך באותו ראיון עם אבו וילן. אגב, האם אתה יודע כמה חריפה עמדתו של רן כהן כנגד הסרבנים? שמעתי אותו מתגאה באוזני מוסי רז בטיפול שלו בקבוצת סרבנים בלבנון. ובכלל, גם רן כהן היה מלוחמיה האמיצים של מלחמת לבנון הארורה. האם אתה בכל זאת מוצא את עצמך ביניהם? שי.
 
תגובה

1. כשקראתי את האמירה הזאת, שחזרה על עצמה כמה פעמים במהלך הכתבה בהחלט זזתי במקומי והרגשתי אי-נוחות מופגנת, ואני לא יודע אם מדובר בגזענות לשמה אבל בהחלט יש כאן נימה סמי-גזענית שצריך לבקר בחריפות. אך צריך לזכור שני דברים בהתייחסות אליה: הראשון הוא שאבו היה בין המבקרים החריפים ביותר של הירי על מפגינים באירועי אוקטובר, מדבר על טוהר הנשק בכל הזדמנות וטוען שצה"ל מבצע מעשים לא-אנושיים מעל בימת הכנסת בעקביות. השני הוא שהראיון הזה היה ראיון צבע, אבו צולם כמעין גיבור, המראיין היה אוהד וניתן להבין בין השורות שזה בעצם ניסיון של אבו לחדור אל התודעה הציבורית בישראל ואל כלל הציבור, ואני מניח שלכן הוא בחר להשתמש ברטוריקה הסמי-גזענית הזאת. 2. השומר הצעיר הצליח ליישם דברים שהלוואי והשמאל הישראלי היה מצליח ליישם כרגע - וזה להביא למצב שרוב הקצונה הבכירה מצה"ל תהיה משורותיו, דהיינו אנשים שערכי הסוציאליזם ואחוות עמים יהיו נר לרגליהם. כיום כידוע לך מי שעושה זאת הם המתנחלים, ואנחנו רואים איך זה נראה. אין ספק כי תוכנית ד' היא סדין אדום בשביל כל מי שרואה בחיי אדם את תכלית הכל ומגדיר את עצמו כהומאניסט, אבל מבחינת החיילים בשטח איננו יודעים כמה מבוגרי השמו"ץ (שבעיקר התרכזו בפלמ"ח) השתתפו שם. הגזרות היו עמוסות לעייפה ופחות מרבע מהכוח הלוחם של צה"ל ניהל את תוכנית הגירוש הזדונית - כך שיכול מאוד להיות שבכוונה תחילה פלוגות שהיו בעלות הגמוניה שמאלית נשלחו לחזיתות אחרות. אין זה מנקה את האחריות מאותם חיילים שכן השתתפו בביצוע הגירוש - יוצאי השמו"ץ או לא - אבל צריך לקחת את זה בחשבון. 3. היחסים הטובים של שרון עם המגזר הערבי הם בקרב חבורה של אינטרסנטים בתוך ישראל, היחסים הטובים של אבו עם ערבים הם בתוך הרשות הפלשתינאית כולל ביקור אישי שלו אצל ג'בריל רג'וב אחרי תחילת האינתיפדה. מדובר באדם בעל קשרים ענפים בכל הגדה. ההשוואה שלך לשרון, סרבן השלום ואיש סברה ושתילה, מעוררת חימה. 4. בתור חתום (ולא חבר כי אין עמותה או תנועה או וועד, אלא מכתב) גאה על מכתב השמיניסטים ומי שעמל רבות על צירוף חברים נוספים למכתב אני תומך נחרצות בפינוי התנחלויות, גם בהפעלת כוח אם לא תהיה ברירה. כל הרעיון של מכתב השמיניסטים נובע סביב הכיבוש - זה מה שאיחד את כל החתומים, ופינוי התנחלויות תוך מלחמת חורמה באותם אלה אשר ינסו לפגוע פיזית בתהליך הפינוי, יהיה ראוי מאוד שחיילי צה"ל יטפלו בהם כנאות, תוך שמירה על זכויות האדם שלהם כמובן. 5. עמדותיו של רן אכן לא תאומות את שלי לחלוטין, ובנושא המדיני אני עומד משמאלו, ואמרתי בפניו שאני חושב שההשתפות שלו במלחמת לבנון היא מביישת ושהיה עליו לסרב והסכמנו לא להסכים, וצריך לזכור שבחירה במנהיג היא לא בחירה מושלמת אף פעם ויש הרבה פרמטרים אידיאולוגים, ולא רק הצד המדיני. בצד החברתי-כלכלי רן הוא לוחם חברתי בלתי נלאה, אשר העביר את חוק שכר מינימום, חוק הדיור הציבורי ועוד עשרות תיקוני חוק, יוזמות פרלמנטריות ומדיניות שמאלנית מובהקת בתפקידו המינסטריאלי.
 

shaief

New member
נמרוד בוקר טוב.

-בסופו של דבר אתה מוכן לקבל את העובדה שבראיון נראו אמירות "סמי-גזעניות". אני שמח שלפחות ירדת מקו ההגנה הנאמן וחסר הביקורת כלפי הראיון הזה שנקטת בו בתחילה. -חדירה של אבו לקונצנזוס הישראלי פחות מעניינת אותי מהרעיון שמי שמגדיר את עצמו איש שמאל מוכן בשם הדמוקרטיה (?) להמשיך ולשלוח את חיילי צה"ל לבצע פשעים ומעשים בלתי מוסריים שחוקיותם מוטלת בספק. אתה ואני נוכחנו בכנס בגבעת השלושה ונוכחנו לדעת (שוב) שאבו לא מוכן לסגת מאותה גישה "דמוקרטית"-מילטריסטית. " 2. השומר הצעיר הצליח ליישם דברים שהלוואי והשמאל הישראלי היה מצליח ליישם כרגע - וזה להביא למצב שרוב הקצונה הבכירה מצה"ל תהיה משורותיו, דהיינו אנשים שערכי הסוציאליזם ואחוות עמים יהיו נר לרגליהם." -אם אתה רואה בכך הצלחה כל כך גדולה "שאנשים שערכי הסוציאליזם ואחוות העמים יהיו נר לרגליהם" הם בעצם מחלקי פקודות הגירוש והשליטה בממשל הצבאי כנגד אזרחי הארץ שלאומם שונה ודתם שונה אתה בהחלט מפתיע אותי. בכל מקרה, אני לא מבין (אם אתה באמת רואה בכך הצלחה...) למה אינך מתגייס ומתכנן לעצמך מסלול פיקודי ארוך טווח שבסופו אתה, כמי "שערכי הסוציאליזם ואחוות העמים יהיו נר לרגליו", תהיה מפקד בכיר בצה"ל. "4. בתור חתום (ולא חבר כי אין עמותה או תנועה או וועד, אלא מכתב) גאה על מכתב השמיניסטים ומי שעמל רבות על צירוף חברים נוספים למכתב אני תומך נחרצות בפינוי התנחלויות, גם בהפעלת כוח אם לא תהיה ברירה." - ואני שאלתי האם אתה תתגייס למאמץ המלחמתי ותפנה מתנחלים בכח. לא האם אתה תומך, אלא האם אתה תהיה מוכן לבצע זאת. יום טוב, שי.
 
ובכן שי

-צר לי כי חשבת שאני נוקט בקו חסר ביקורת כלפי משהו, בתור חניך בנוער מרצ אחד הכלים המרכזיים שאותם אימצתי הוא הטלת ספק - במנהיגי, בתנועה, בערכי ובעצמי. למען האמת, ספק אם יש הרבה אנשים עם ביקורת מפורטת ומנומקת כמו שלי כלפי אבו וילן בפרט ומפלגת יח"ד בכלל. העמדה של אבו לגבי סרבנות לא נובעת לדעתי מתוך עניין ערכי עמוק, כמו שמתוך חינוך שמרני עליו גדל במוסדות צה"ל, לא מקובלת עלי לחלוטין ואני נאבק בתוך מוסדות המפלגה יחד (תרתי משמע) עם קבוצה נרחבת של אנשים הפועלים למען מתן לגיטימציה כלל-מפלגתית לסרבנות. אפילו יוסי שריד, אחד המתנגדים העקביים והנחרצים ביותר לסרבנות, מתחיל בהדרגתיות לסגת מעמדתו. ועל זהבה גלאון ושולמית אלוני אין צורך להכביר במילים... -אל תכניס לי מילים לפה שי. תקפתי בחריפות את תוכנית ד' אינספור פעמים, כולל במהלך הדיון הזה. הקצונה המפ"מית הבכירה, שבתקופה מסויימת נמנה עליה גם יצחק רבין זצ"ל, שימשה מופת לשמירה על זכויות אדם במסגרת צבאית - ואני בתור חתום על מכתב השמיניסטים מוכן להגן על רוב הפעילויות שנתבצעו בתש"ח ובקרבות שנעשו עד 1956, ומ-1956 ועד 1967. אין ספק כי מדובר בכתם בל ימחה על התנועה ועל המוסר במידה ובוגרי התנועה השתתפו במעשים אנטי-אנושיים שכאלה, אבל יש לי יסוד להאמין שמספר בוגרי התנועה שהשתתפו בפעילות היה נמוך מאשר בוגרי תנועות אחרות - הן במסגרת סרבנות אפורה והן בכך שלא נשלחו יחידות המזוהות עם השמו"ץ לבצע משימות אלה - אפילו ביחידת 101 הידועה לשמצה, היה מקרה מפורסם של סרבנות של איש שמו"ץ. -הסיבה שאינני מתכנן מסלול קצונה ארוך טווח בצה"ל היא שכיום צה"ל נהרס ונרחב לחלוטין, הקצונה הבכירה מתחלקת בין מתקרנפים מפא"יניקים לבין מתנחלים לאומניים וקצונת הביניים ברמת המג"דים והמח"טים נשלטת כמעט כולה על ידי חובשי כיפות פונדמנטליסטים. אם הייתי מאמין שהיה סיכוי כלשהו להחזיר את צה"ל למוטב ולהפוך אותו לצבא הגנה ולשמור על חוקי מדינת ישראל, החוק הבינלאומי וכללי הצדק הטבעי, הייתי עושה את כל המאצים להצטרף לקורס קצונה - אך צה"ל כעת נמצא במצב שהדרך היחידה לשקמו היא פירוקו והקמתו מחדש עם קצונה מאוזנת שתראה בחיי אדם ערך עליון. -כולי תקווה כי במהלך שירותי הצבאי אקרא אל הדגל ואוכל באמת להגן על מדינת ישראל הריבונית ולא לבצע פשעי מלחמה תחת מעטה הגנה מזויף, ואפנה התנחלויות תוך שמירה על זכויות האדם והחוק הישראלי והבינלאומי. ואם לא תהיה ברירה ואצטרך להפעיל כוח (דהיינו אם מישהו יפתח עלי באש), אעשה זאת ללא מחשבה שנייה. מעולם לא טענתי שאני פצפיסט, והגנה עצמית זאת זכות בסיסית של כל אדם ומי ששולל אותה אבוי לו. יום מוצלח
 
למעלה