תגובה
1. כשקראתי את האמירה הזאת, שחזרה על עצמה כמה פעמים במהלך הכתבה בהחלט זזתי במקומי והרגשתי אי-נוחות מופגנת, ואני לא יודע אם מדובר בגזענות לשמה אבל בהחלט יש כאן נימה סמי-גזענית שצריך לבקר בחריפות. אך צריך לזכור שני דברים בהתייחסות אליה: הראשון הוא שאבו היה בין המבקרים החריפים ביותר של הירי על מפגינים באירועי אוקטובר, מדבר על טוהר הנשק בכל הזדמנות וטוען שצה"ל מבצע מעשים לא-אנושיים מעל בימת הכנסת בעקביות. השני הוא שהראיון הזה היה ראיון צבע, אבו צולם כמעין גיבור, המראיין היה אוהד וניתן להבין בין השורות שזה בעצם ניסיון של אבו לחדור אל התודעה הציבורית בישראל ואל כלל הציבור, ואני מניח שלכן הוא בחר להשתמש ברטוריקה הסמי-גזענית הזאת. 2. השומר הצעיר הצליח ליישם דברים שהלוואי והשמאל הישראלי היה מצליח ליישם כרגע - וזה להביא למצב שרוב הקצונה הבכירה מצה"ל תהיה משורותיו, דהיינו אנשים שערכי הסוציאליזם ואחוות עמים יהיו נר לרגליהם. כיום כידוע לך מי שעושה זאת הם המתנחלים, ואנחנו רואים איך זה נראה. אין ספק כי תוכנית ד' היא סדין אדום בשביל כל מי שרואה בחיי אדם את תכלית הכל ומגדיר את עצמו כהומאניסט, אבל מבחינת החיילים בשטח איננו יודעים כמה מבוגרי השמו"ץ (שבעיקר התרכזו בפלמ"ח) השתתפו שם. הגזרות היו עמוסות לעייפה ופחות מרבע מהכוח הלוחם של צה"ל ניהל את תוכנית הגירוש הזדונית - כך שיכול מאוד להיות שבכוונה תחילה פלוגות שהיו בעלות הגמוניה שמאלית נשלחו לחזיתות אחרות. אין זה מנקה את האחריות מאותם חיילים שכן השתתפו בביצוע הגירוש - יוצאי השמו"ץ או לא - אבל צריך לקחת את זה בחשבון. 3. היחסים הטובים של שרון עם המגזר הערבי הם בקרב חבורה של אינטרסנטים בתוך ישראל, היחסים הטובים של אבו עם ערבים הם בתוך הרשות הפלשתינאית כולל ביקור אישי שלו אצל ג'בריל רג'וב אחרי תחילת האינתיפדה. מדובר באדם בעל קשרים ענפים בכל הגדה. ההשוואה שלך לשרון, סרבן השלום ואיש סברה ושתילה, מעוררת חימה. 4. בתור חתום (ולא חבר כי אין עמותה או תנועה או וועד, אלא מכתב) גאה על מכתב השמיניסטים ומי שעמל רבות על צירוף חברים נוספים למכתב אני תומך נחרצות בפינוי התנחלויות, גם בהפעלת כוח אם לא תהיה ברירה. כל הרעיון של מכתב השמיניסטים נובע סביב הכיבוש - זה מה שאיחד את כל החתומים, ופינוי התנחלויות תוך מלחמת חורמה באותם אלה אשר ינסו לפגוע פיזית בתהליך הפינוי, יהיה ראוי מאוד שחיילי צה"ל יטפלו בהם כנאות, תוך שמירה על זכויות האדם שלהם כמובן. 5. עמדותיו של רן אכן לא תאומות את שלי לחלוטין, ובנושא המדיני אני עומד משמאלו, ואמרתי בפניו שאני חושב שההשתפות שלו במלחמת לבנון היא מביישת ושהיה עליו לסרב והסכמנו לא להסכים, וצריך לזכור שבחירה במנהיג היא לא בחירה מושלמת אף פעם ויש הרבה פרמטרים אידיאולוגים, ולא רק הצד המדיני. בצד החברתי-כלכלי רן הוא לוחם חברתי בלתי נלאה, אשר העביר את חוק שכר מינימום, חוק הדיור הציבורי ועוד עשרות תיקוני חוק, יוזמות פרלמנטריות ומדיניות שמאלנית מובהקת בתפקידו המינסטריאלי.