../images/Emo63.gifתמונה אחת שווה אלף מילים../images/Emo63.gif
טוב... אז אחרי שקיבלתי אישור מההנהלה... אני פותח את הפינה הקבועה (בתקווה) של "תמונה אחת שווה אלף מילים" את הפינה לקחתי מפורום "סופרים ומשוררים צעירים" כשהייתי בו בזמנו... אני לא יודע אם היא עדיין קיימת שם. בפינה הזאת אני אתן כל שבוע - שבועיים תמונה שתהיה טיפה מורכבת ומעניינת... ואז כל אחד שירצה ישרשר להודעה יצירה שלו שמדברת על התמונה, מספרת את הסיפור שלה, בהשראת התמונה, בשימוש התמונה (למרות שלא ממש קשור לפורום)... היצירות יכולות להיות או טקסט או שיר מולחן או מנגינה... כל יצירה יוצאת דופן שבאה לכם בהשראה מהתמונה, נא לבקש רשות ואם אני או אחת המנהלות נאשר, תעלו גם אותה... אני מקווה שהפינה הזאת תעזור לאנשים כאן שלפעמים יש להם מחסום השראה ואני על עצמי גיליתי עד כמה לכתוב או להלחין בעקבות תמונה עוזר... נתחיל בשירשור "נסיון"... אני שם תמונה שהייתה באחת הפינות שהשתתפתי בהן בפורום "סופרים ומשוררים צעירים" ואני אכתוב לכם גם את השיר שכתבתי בעקבותה (אין לי אפשרות לעלות את השיר מוקלט) בשביל שתבינו בערך מה צריך לעשות. אם אתם רוצים לשרשר כבר להודעה הזאת יצירה שקשורה לתמונה הנ"ל אתם יותר ממוזמנים. אם יש לכם הצעות או תמונות שנראות לכם טובות... לשלוח לי במסרים. השיר: "מחכה למוות" יושב לו בכורסתו עם מבט כועס בעיניים, אף אחד לא שם עליו כשהוא יושב שם בנתיים, נשימתו קצת ממהרת ואז חוזרת, מתייצבת, מחכה רק שיגמור, מחכה לנשימה אחרת. צובט את עצמו, אולי זה רק חלום, אולי הוא כבר מת ולא יוכל יותר לנשום. יושב לו בכורסתו עם מבט כועס בעיניים, לא זז הוא ממושבו ולא הזיז מבט כבר שנתיים, נשימתו קצת ממהרת ואז חוזרת, מתייצבת, מחפשת יציאה ולבסוף היא משתחררת. תהנו
טוב... אז אחרי שקיבלתי אישור מההנהלה... אני פותח את הפינה הקבועה (בתקווה) של "תמונה אחת שווה אלף מילים" את הפינה לקחתי מפורום "סופרים ומשוררים צעירים" כשהייתי בו בזמנו... אני לא יודע אם היא עדיין קיימת שם. בפינה הזאת אני אתן כל שבוע - שבועיים תמונה שתהיה טיפה מורכבת ומעניינת... ואז כל אחד שירצה ישרשר להודעה יצירה שלו שמדברת על התמונה, מספרת את הסיפור שלה, בהשראת התמונה, בשימוש התמונה (למרות שלא ממש קשור לפורום)... היצירות יכולות להיות או טקסט או שיר מולחן או מנגינה... כל יצירה יוצאת דופן שבאה לכם בהשראה מהתמונה, נא לבקש רשות ואם אני או אחת המנהלות נאשר, תעלו גם אותה... אני מקווה שהפינה הזאת תעזור לאנשים כאן שלפעמים יש להם מחסום השראה ואני על עצמי גיליתי עד כמה לכתוב או להלחין בעקבות תמונה עוזר... נתחיל בשירשור "נסיון"... אני שם תמונה שהייתה באחת הפינות שהשתתפתי בהן בפורום "סופרים ומשוררים צעירים" ואני אכתוב לכם גם את השיר שכתבתי בעקבותה (אין לי אפשרות לעלות את השיר מוקלט) בשביל שתבינו בערך מה צריך לעשות. אם אתם רוצים לשרשר כבר להודעה הזאת יצירה שקשורה לתמונה הנ"ל אתם יותר ממוזמנים. אם יש לכם הצעות או תמונות שנראות לכם טובות... לשלוח לי במסרים. השיר: "מחכה למוות" יושב לו בכורסתו עם מבט כועס בעיניים, אף אחד לא שם עליו כשהוא יושב שם בנתיים, נשימתו קצת ממהרת ואז חוזרת, מתייצבת, מחכה רק שיגמור, מחכה לנשימה אחרת. צובט את עצמו, אולי זה רק חלום, אולי הוא כבר מת ולא יוכל יותר לנשום. יושב לו בכורסתו עם מבט כועס בעיניים, לא זז הוא ממושבו ולא הזיז מבט כבר שנתיים, נשימתו קצת ממהרת ואז חוזרת, מתייצבת, מחפשת יציאה ולבסוף היא משתחררת. תהנו
--- בודד קפוא אך מוקף בחמימות זוהי שעת אחר הצהריים והשמש מטילה עליו את אורה מבעד לחלון הוא אוחז בשמיכתו מנסה להיזכר בפעם האחרונה שמישהו כיסה אותו בשמיכה הוא לא מצליח להיזכר ואז, הוא תוהה... האם אחרים זוכרים? אף אחד לא זוכר שהוא שם נרקב ומחליד בודד. הוא מרפה מאחיזתו ומניע את אצבעותיו מנגן ומנגן ומנגן הוא שומע את צלילי פסנתר העץ הישן שלא נמצא שם שומע ולא רואה הוא ממזמן כבר לא רואה רק שומע מאז אותו לילה הוא רק שומע... ומה הוא שומע? את הזעקות שליוו את נגינת הפסנתר את רחשי הגופות הנערמות את הגלגלים המתגלגלים נעים ומתקרבים לעברו והוא? מנגן... מוסיקה שהם לעולם לא ישמעו ומוסיקה שישמעו רק במותם והוא עדיין מנגן... העיניים לא רואות, העיניים גם לא בוכות... כי הן לא זוכרות כיצד לבכות הבכי כולו דחוס באצבעות ממש בקצה, במרקם המחוספס, באצבעות שנהגו ללחוץ, וללחוץ, ולבכות, להתרפק על פסנתר העץ הישן להתבונן בשלכת כי גם העצים בוכים מתרפקים על האדמה הלחה ואוחזים בה. אבל את כל זאת העיינים לא יזכרו הוא כבר מזמן לא הצליח לראות גם לא בזיכרון רק לשמוע ולבכות דרך האצבעות. --- ועכשיו, אני חייבת גם למצוא מוסיקה שתתאים