חדש על המדף

מורן א

New member
../images/Emo63.gif../images/Emo34.gif חדש על המדף

חיי אחינעם - שירים מחברת: דנה אמיר הוצאה: הקיבוץ המאוחד - קרן רבינוביץ לאומנויות, ת"א, 2004 ריתמוס - סדרה לשירה עמודים - 61 מחזור השירים חיי אחינעם הוא במהותו דיאלוג עם קול נפשי. בתוך הדיאלוג הזה לובש הקול הפנימי צורה, מפתה, מחפש. מי היא? פנטזיה חושנית. מקסם שווא. נוכחת ככל שתהיה - אין היא מתקיימת אלא במוחו של המנסה ללכוד אותה מחוצה לו רק כדי לגלות, לבסוף, שהיא תוכו שלו. האם ניתן לאחוז בה? לא יותר משניתן לאחוז בקיצו של חלום, שכן כמוהו היא מתקיימת יותר בזיכרון מאשר במרחב או בזמן. והתנועה הזו, החוצה את הפנים אל החוץ, שבה וחוצה לבסוף גם את החוץ פנימה: נוגעת באופן שבו מושאלים חלקים של האחר, האהוב, לתוך הגוף הנפשי, עד שמתאפשרת מתוך ההיתוך הזה אותה לידה מחודשת של עצמי אסוף, שלם, תאב חיים. קולך מושאל לתוך קולי ביום ובלילה. וביום שאחרי הלילה ובלילה שאחרי היום אני מעגלת את פתחי גופי כדפנות מכל. הנה מה שהפכתי להיות: שורה של פעולות המכוונות להישרדות של חפצים. אויר מלא רוח. בבואה המנסה להיזכר. וכך להתהלך, מוקפת פנים, טבועה בתוך מימי.
 

מורן א

New member
../images/Emo79.gif מתוך הספר

שירי מנחה עמוד 50-51 א אור תשרי אסוף בשיבולים. הפוכה על פנייך אני מנסה להתאים את אברי גופי לגוונים החדשים של הסתו: שפתי, למשל, בכתום גרנד או בכתום שלכת ב כשאני מנשקת אותך נדחקות יחידות האויר בינינו, חמות כפולי קפה. הריח שלך נספג בקצות אצבעותי כטל בגביע פרח. אני שותקת את האהבה כמו ששותקים תפילות ליד הכותל המערבי. ג לילה שלם הבהבה נשימת הנר שלך על תוואי גופי החיוור, שפתייך פוערות בקרבי ערים אילמות, טבועות. בבוקר נשמטה נפשך מתוך צעקתי. כבר לא ארפה מימך: קול זה. ידים אלה. ד לא היה לנו פנאי אלא לעוד פנאי אחד. הזמן, אהובתי, סומך את הזכרון כשם שלובן הקיר סומך את הקיר. ה שנתך טוויה חוטים צפופים כחלומות של טרם שחר. אני נוגעת בך כמעשה ימים רבים, מקשיבה ללבך הולם את פעימותיו הגדולות, מושך קורים דקים מאופק החלון כמתעקש על זכות השיבה לבית. ו האויר מתמלא לחישות שעה שאני שותלת פקעות לחות לאורך גווך הכהה. גופך הוא מקום בו מתחלף השבור עם הנצחי. את מונחת לפני כרויה כגעגוע, מדויקת כהבל פה.
 
למעלה