לא מזמן אחותי איבדה חתולה ../images/Emo7.gif
כמה שבועות אח"כ,בגינה ציבורית,מצאתי חתלתול רחוב חמודון ויללן. אחרי שהבאתי לו מים ואוכל,עלתה בי המחשבה להתקשר לאחותי. נורא פחדתי לדבר איתה על זה, כי לא ידעתי מה היא תחשוב... היא בנאדם מאוד מאוד רגיש, והחתולה הזו היתה מיוחדת בעיניה. היא היתה איתה בהרבה מצבים קשים, והן שרדו ביחד המון חולי וכאב, ותמכו אחת בשניה-ממש שותפות. פתאום אחת מהן חלתה, ולשניה לא היה מה לעשות בנידון. בסופו של דבר, אזרתי אומץ והתקשרתי. בהתחלה היא הססה,ואמרה שהיא רוצה חתולה נקבה כמו זו שנפטרה. אמרתי לה שאולי הוא ימצא חן בעיניה בכל זאת, ושתבוא לראות אותו בלי שום התחייבויות,והיא הסכימה. כצפוי, לקח לה בערך שתי שניות להתאהב בו. מאז הם חיים באושר ואושר, לפחות בינתיים. היום אחותי יודעת, שעשתה כל מה שיכלה למען החתולה. שזה הרבה יותר, ממה שרוב האנשים בעולם עושים. זה ההבדל בין הטיפש, לחכם... הטיפש חושב שהוא עושה הכי טוב שיש,והחכם יודע שבעולם הזה-אי אפשר לעשות הכי טוב. אז הוא עושה הכי טוב, שהוא יכול. סה"כ,אחותי נתנה לחיה עזובה בית,אוכל וטיפול אוהב ומסור. זה לא הספיק לאושר ועושר עד היום הזה...אבל זה מה היה לה לתת,וזה יותר טוב מכלום. תנחומיי על האובדן הקשה.