שיחה שהיתה באמת

אבא גאה

New member
../images/Emo65.gif שיחה שהיתה באמת ../images/Emo65.gif

ואולי זה אני התמים שעדיין מופתע משיחות שכאלו היינו ביומההולדת של ג'וש בן הדודה של אושר וביומולדת כמו ביומולדת אכלו פיצה ושתו מיץ תפוחים ואכלו עוגה והיה שמח. כאן בקנדה אף פעם לא נותנים ממתקים לילדים, כל הילדים האורחים מקבלים מתנה (חוברת צביעה, טושים, כל מיני כאלו) אליזבת' אמא של ג'וש השקיעה ממש ועשתה לכל ילד חולצה עם השם שלו ודפוס כזה של :"תודה שבאתם ליומההולדת של ג'וש" וכל אחד קיבל דינוזאור כזה שזוהר בחושך. לקראת סוף המסיבה אירגנו את החולצות והדינוזאורים על שולחן ליד הדלת כך שכל מי שהולך ניתן בשלוף לתת לו תא המתנה. בדיוק ככה עברתי שם כשהמטפלת סידרה את הדינוזאורים על החולצות ואליזבת עצרה ואמרה לה: "דויד זה שם של בן, למה שמת לו דינוזאור ורוד"? "לא יודעת" ענתה המטפלת. "אז תשימי לב בבקשה שרק בנות מקבלות דינוזאורים ורודים" ואני מיד התערבתי : "למה? מה זה חשוב הצבע? למה בנות מקבלות ורוד"? אליזבת : "או, שקט אתה, ככה זה בנות ורוד" אני:"אבל אושר למשל מעדיף ורוד והוא היה שמח לקבל דינוזאור ורוד" היא:"ובכן, הוא לא יקבל, לא היום!" למזלנו קיבלנו סגול שזה כמעט טוב מאוד לגבי אושר - הוא לא קיטר. אבל לא טימטום?
 

tookmy

New member
יש כאן שני עניינים לדעתי

האחד הוא עניין הצבע המטופש שבולט לעין מהסיפור שלך. השני, הוא שהאליזבת' הזו נשמעת כמו מישהי שחייבת לנהל את העניינים בדרך שלה. מה שהמטפלת עושה זה לא טוב, והיא חייבת להראות שהיא הבוסית. גם לך היא חייבת להראות שהיא הבוסית. כאילו- סוג של התנשאות שאומר שרק היא יודעת איך הדברים צריכים להיות ולהיראות, ויש דרך נכונה לעשות אותם וכל מי שלא הולך בדרך הזו הוא פחות חשיבות. זה לא רק עניין של צבע ורוד או כחול, למרות שאתה כמובן ובצדק מסתכל על זה נקודתית, זה גם באיזו שעה צריכים לאכול צוהריים ומה מותר או אסור להרשות לילדים. תבדוק אותי, תסתכל עליה בעניינים שבכלל לא קשורים לורוד, תראה אם אני טועה.
 
למעלה