שאלה קטנה על רגישות

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo66.gif שאלה קטנה על רגישות

איך אתן מתנהגות שמשהו פוגע בילדים שלכם? והכוונה לא למשהו פיזי חס וחלילה. אלא לפגיעה של העלבות. איך שמים את הקיר הזה ולא נעלבים בשבילו? אני גם ככה טיפוס שנעלב בערך מכל דבר שזז אבל שזה נוגע לילדים שלי - זה הרבה יותר נורא בעיני. תמיד ידעתי שכשיהיו לי ילדים זו תהיה ה"בעיה" שלי. אז הגענו לזה וזו בעיה. אני כבר יומיים עם הרגשה רעה כי עופרי נפגע ממשהו, ברור לי שלו זה עבר כבר אחרי שעה - אני עדיין פגועה. והוא עוד לא בגן חובה, ולא בבית הספר ועדיין לא נתקל ב"רוע" של ילדים. אוווווווווף. אפשר לעשות שישארו קטנים?

 

[אמיתמי]

נראה לי שחשוב לעשות הפרדה

מה מפריע לך ומה לילד. לגבי הילד עצמו נראה לי שחשוב להתייחס לרגשות שלו. לגביך, לנסות להתמודד כמו שמתמודדים בכל פעם שנפגעים. אני ממש יכולה להביןאת מה שאת מרגישה. זה כאילו שהילדהוא שלוחה שלנו. אבל חשוב לזכור שהוא לא.

 

[משוש30]

ההתמודדות הכי טובה שלי היא

בשתי תובנות א. הוא יפגע ויעלב ואין שום דבר (לרב) שאוכל לעשות בנידון ב. גם אני נפגעתי וגם אני נעלבתי אבל שרדתי את זה. ג. אני תמיד תמיד אהיה שם בשבילו להקשיב ולתת עצה אם רק ירצה

 

[משוש30]

שלוש תובנות בעצם...../images/Emo163.gif

 

[ארנט]

מכירה את המשפט?

"ההחלטה להביא ילד לעולם, היא ההחלטה שכל חייך לבך יהלך מחוץ לגופך?" אין ספק שכשפוגעים בבני קשה לי וכואב לי. כמו שנאמר פה, משתדלת מאוד מאוד להפריד בינו לביני (זה חשוב בנושא זה, וחשוב בעוד כ"כ הרבה נושאים). אם הוא נפגע- אקשיב לו, אתן לו לפרוק, אדבר איתו. אם זה רק אני- אשתוק.

 

[טונטי]

בעיניי זה אחד השיעורים הכי קשים

בהורות- להיות אמפטי ולא להזדהות. להיות שם בשבילו, לשקף לו את העלבון ולתת גם לרגשות קשים לגיטימציה מבלי להתערבב רגשית. קל להגיד... אבל זה מה שעושה אותך אמא, שכל מה שהוא חווה עובר לך דרך הלב!

 

[גורמיץ]

לא מצליחה לשים את הקיר הזה

ואוהו איך שאני נעלבת. אבל זה עובר לי מתישהוא...

 

[יעל מטיילת]

בדיוק הייתי אצל חברה, אמא לבן 15

רגיש וחכם ומקסים שעובר תקופה קשה, וראיתי כמה כל הכאב שלו מוכפל ומשולש אצלה ואיזה סבל זה גורם לה, ואמרתי לעצמי זהו, כמה שחשבת שהיה לך קשה עד עכשיו - תראי איך יהיה קשה להבא

.