../images/Emo66.gif../images/Emo58.gifצעקה 1-3../images/Emo58.gif
אתמול, או ליתר דיוק היום צפיתי ב"צעקה". אני חייבת להגיד שזאת הפעם הראשונה שצפיתי בסרטים האלו, תמיד חשבתי שהם קצת מטומטמים, נועדו לעשות פארודיה על סרטי אימה (שזה באמת יעודם האמיתי) אבל נכנעתי לבסוף, קל לשכנע לראות סרטי אימה. לפני שאתם קוראים את הביקורת, היא מכילה ספויילרים בנוגע לסרטים אז החליטו אם אתם רוצים להמשיך לקרוא.
צעקה 1: בתחילת הסרט אנחנו רואים את דרו ברימור עם שיער בלונדיני קצרצר (זאת רק אני או שזה לא מתאים לה? עדיף לה את התספורת סטייל מלאכיות של צ'ארלי או 50 דייטים, רק לא זה
) מחממת קצת פופקורן כשצילצול הטלפון מפתיע אותה. היא עונה ונקלעת לשיחה עם בן-אדם חטטן ביותר שלאחר מכן מתגלה כרוצח אכזרי[?]. השיחה מתגלגלת לטריוויה על אהובה הספורטיבי שלא נראה כל כך ספורטיבי ועל חייה שלה. אני מניחה שלפי התשובה שלה היא לא באמת חובבת סרטי אימה כדי לדעת שזאת האמא של גייסון היא הרוצחת בסרט "יום שישי ה-13" הראשון, אבל הלחץ משפיע שיש לכם רוצח על הקו והחבר במרפסת פצוע קשה. בקיצור, לבסוף סופה כמו של המן, על עץ. ההבדל היחידי שהקרביים שלה היו בחוץ. כך מתחיל סרט האימה המצחיק ביותר שראיתי. אתם בטח שואלים אותי מה מצחיק בסרט אימה, הבעיה היא שראיתי את מת לצעוק/לצחוק 1 והכל הצחיק אותי, הערתי את ההורים מהצחוק המופרע שלי, טוב אני די בעייתית בלילה
. הסרט מספר על נערה ששמה סידני שהאמא שלה נרצחה לפני כשנה מהיום שהסרט מתחיל, בידי רוצח אשר כביכול נמצא בכלא ועומד בתור להוצאה להורג. כרגע היא מתמודדת עם האפשרות ששלחה את האיש הלא נכון לבית המאסר לאחר שסדרת רציחות מתחילה. סרט חביב ונעים המלווה בהערות מתוחכמות כמו "סרט לא לילדים מתחת לגיל 13 בליווי הורים" ואחריו חשיפה קטנה מצד השחקנית - דבר הכי מטומטם שאי פעם שמעתי אבל כנראה מעביר את הזמן ופשוט מרגיע את המצב עד לסצינת המתח/רצח הבאה. הסוף קצת היה נדוש, להגיד שרוצחים תמיד מתעוררים ואז שהוא יתעורר? זה הריסת אפקט ההפתעה ועוד סימן לכך שסדרת צעקה היא בעצם פארודיה על סרטי אימה. עוד סימן לכך הוא הילד בשם רנדי אם אני לא טועה שיש לו ידע נרחב לגבי סרטי אימה ומשום מה תמיד עוזר עם עצות מחוכמות לגבי רוצחים וקישורם בסרטי אימה שונים. הקטע הכי מטומטם בסרט הוא שטייטום מנסה לצאת דרך הפתח של החתול, כאילו היא באמת חשבה שהיא תוכל לצאת? הכי אהבתי את ההופעה המדהימה של מתיו לילאד, עם פניני החוכמה המצחיקים שהעניקו לתפקיד ששיחק... "אני מרגיש קצת מטושטש" לאחר שנדקר כמה פעמים מחברו השותך לרצח, בילי. "ההורים שלי יכעסו עליי" לאחר שנודע לו שפעילות כזאת (רצח) נגמרת במשטרה. השחקן מדהים ואני ממליצה לראות עוד סרטי שהוא שיחק בהם (13 הרוחות למשל). ציון:
- בגלל שצחקתי
(מתוך 5)
צעקה 2: הסרט מתחיל בהקרנת הבכורה של הסרט דקירות (מי שחשב על השם הזה, יבוש לו). אנחנו מתמקדים ב-2 דמויות שלא ממש קלטתי את שמם עומדים בתור לקולנוע לאחר הצקות נשנות מבת הזוג לגבי סרטי סנדרה בולוק. הם לבסוף נכנסים לקולנוע שבדרך הם מקבלים תחפושת מגניבה וזוהרת של הרוצח הרישמי מהסרט. בסופו של דבר הבחור הולך לשירותים ונדקר באוזנו שניסה להקשיב לפעילות בתא הקרוב, עכשיו מי אמר שלא מלמדים מסרים חינוכיים בסרטי אימה? המסר: אל תצוטטו לאנשים בשירותים, יכול להיות שיש להם סכין. אחר כך עוברים לבחורה שאם אינני טועה היא אשתו של ויל סמית'. האיש המחופש שמתישב לידה מתברר כהרוצח והוא דוקר אותה באכזריות בזמן שהקהל צופה ולא פועל בנידון - זה היה הקטע הכי רציני בכל הסרט. כיום הרבה דברים קורים מול קהל ואף אחד לא פועל בנידון וזה מאוד עצוב שזה כך, אני בטוחה שמישהו לא היה רץ לעזור שהוא רואה רוצח שוחט מישהו בפינה מהפחד שזה יקרה גם לו. הקטע מראה כמה אנשים עיוורים למתרחש סביבם למרות שזה באמת קצת קשה להחליט אם זה אמיתי או לא כאשר אלפי מבוגרים המתנהגים כמו ילדים רצים בתחפושות ודוקרים אחד את השני בסכין מזויפת. הסרט מספר על סינדי (כמה מפתיע
) שהיא לומדת בקולג'. חייה לבינתיים מסודרים, יש לה חבר נחמד (זה מ"גולשים בזמן) שאוהב אותה, הלימודים שלה משגשגים בכך שקיבלה תפקיד חשוב בהצגה ובינתיים השקט בחייה המשיך עד לאותם מקרי רצח שונים. כאן מתחיל המסע שגורר כמה קורבנות חשובים כמו רנדי שניצל מהסרט הראשון. פה אני רוצה לציין שזה הסרט שבאמת ביסס את התיאוריה שלי לגבי "הרוצח-הוא-הצלם" הרי הרוצח צילם קטעים מסויימים והקרין אותם בזמן שדיואי וגייל משתעשעים ושוכחים שהרוצח חופשי! אבל לא משנה, נמשיך... קטע אחד שעיצבן אותי ביותר היה הקטע עם המכונית. לאחר שהבנות נחטפו עם מכונית משטרתית והצליחו לצאת בחיים לאחר שהתנגשה וגם מהמסלול הארוך של לעבור מעל הרוצח (אחותי אמרה שהוא יתפוס אותם מאחורה ואני אמרתי לה שאם זה יקרה אז זה לא היה סרט אימה
) אז היא חייבת לבדוק מי זה? היא יכלה להציל את החברה שלה אילו התעקשה לראות מה קורה מאחורי המסכה. בקיצור, הרבה אנשים מתים עד שהיא מגלה שהרוצחים הם אמא של בילי והידיד המטורלל בחבורה שלה. עוד פעם הרסו את הסוף בהתעוררות הלא מרשימה. ציון:
- בגלל שראיתי את נל מ"אלי מקביל" עם גבות ענקיות ולא הפסקתי לצחוק
(מתוך 5)
צעקה 3: אני חייבת להודות שזה הסרט הכי פסיכולוגי מכולם. הרוצח עובד על הצד הריגשי של סיד וגורם לה לתהות על עברה של אמה ועל היותה בחיים כיום. הסרט מתחיל עם רציחת חברתו של קוטון[?] ורציחתו העצמאית. את הסצינה הזאת ראיתי לפני הרבה זמן והיא גרמה לי לתופעת "לא-מתרחצת-שאני-לבד-בבית". הייתי אומרת שהיה אפשר לפתוח את הסרט בצורה יותר יפה ומעודנת אך הצורה המלאה בדם מזוייף גם מתאימה
הסרט הזה הוא הסרט האחרון בטירלוגיה. סינדי מבודדת מהעולם בביתה שלה ביער עם אזעקות שונות שלא ממש מועילות לאחר שהרוצח מצע את המספר שלה. הרוצח מתחיל לרצוח את השחקנים שמשחקים את הדמויות בסרט "דקירות 3" (לא דילגתם על סרט? אני לא ראיתי שום הכנות לסרט "דקירות 2".) לדעתי זהו הסרט הכי טוב מהשלושה, זה היה הרוצח הכי חכם מבין כולם. תיחכום "הבית-מלא-בבנזין-אז-אני-אכבה-את-האורות-שידליקו-מצית" היה הקטע האהוב עליי. סצינת הרדיפה עם התפאורה של העיר הישנה שלה גם הייתה יפה ומעניינת. הקטע הכי טיפשי בסרט היה הקטע שרנדי השאיר קלטת ודיואי רושם מה שהוא אמר, כמה עלוב זה יכול להיות? הרי בסרט אימה לא כיף לחלק את התשובות ישר בהתחלה. הסוף היה מאוד מפתיע שמגלים שהאח החורג שלה הוא בעצם הרוצח שהמניע המושלם שלו שהחיים שלו היו גרועים ביותר והיא קיבלה הכל... בוהו, תתגבר על זה! סך הכל לא קיבלו אותך למשפחה, זה מניע להרוג את האמא אבל את סינדי? למרות שחיכיתי שיהרגו אותה כל הסרטים, היא די מעצבנת. ציון:
- כי הרוצח הסופי שאחראי על כל הרציחות בכל הסרטים בקישורים שונים היה סוף נחמד מאוד. (מתוך 5). לבסוף אני חייבת להגיד שהרבה פעמים בסרט רציתי להגיד, "מה את מטומטמת? (סליחה היא כן מטומטמת, המשיכו במשפט) למה את הולכת לשם? זה נוגד כל היגיון אפשרי!" אבל גיליתי שגם אני הייתי עושה את זה, הולכת בעקבות הרעש מקווה שאני יכול להתחמק או להרוג את מה שזה לא יהיה, זה הטבע של הבן אדם ולסוף הביקורת מסר חשוב ביותר בנוגע לקטע האחרון:
"הסקרנות הרגה את החתול"
.