../images/Emo104.gif כמו שלימור אמרה - הכל שאלה של
מינון. מאוד קל לנו, ההורים, להתמכר לקלטות הללו, ובעזרתן, לתת לעצמנו הנחות: "שיראה קלטת עכשיו, אני זקוקה ל-1/2 שעה". אני משתדלת כמה שפחות, ורק כששגיא לא רגוע ווידאתי שהוא לא עייף/רעב/רוצה ידיים (אין הרבה אופציות אצל עולל בן 7 חודשים), אני מדליקה לשגיא את הטלויזיה ומכניסה את "סם ההרגעה" - ביבי ואן-גוך. ומכיוון שהשבוע הוא שבוע ללא TV בארה"ב, אני מנסה גם לצמצם אצלנו את כמות הבהובי המסך המרובע. שגיא, למשל, לא ראה TV כבר יומיים, ואנחנו התעמקנו יותר בעיתוני סוף השבוע בסופ"ש.