שרשור העצבים השבועי...

[מיטללל]

../images/Emo67.gif שרשור העצבים השבועי...

במהלך השבוע האחרון באיזו סיטאוציה מישהו/י מהמין השני הטריף אותכן/ם / גרם לכם לדמעה?

במהלך השבוע האחרון באיזו סיטאוציה קרה חלילה שהתעללתם/ן / באסתם/ן מישהו/י מהמין השני?

ובנימה אופטימית- למה אתם מחכים בשבוע הבא?

 

[חןשסק]

שלי...

במהלך השבוע האחרון באיזו סיטאוציה מישהו/י מהמין השני הטריף אותכן/ם / גרם לכם לדמעה? החבר לשעבר שלי, או יותר נכון, המחשבות עליו גרמו לי לדמוע... שירים שפתאום התחברתי אליהם....

במהלך השבוע האחרון באיזו סיטאוציה קרה חלילה שהתעללתם/ן / באסתם/ן מישהו/י מהמין השני? יש איזה ניג'ס אחד בן 20 ומשהו שכל הזמן מנסה לצאת איתי ואני צריכה לנפנף אותו בעדינות... נראה לי שסרבתי לבוא איתו להצגה זה די ביאס אותו... אופס.. |8|ובנימה אופטימית- למה אתם מחכים בשבוע הבא? שיתחיל לי הפסיכומטרי ואני אהיה עסוקה ולא יטרידו אותי מחשבות שונות על הפרידה מהחבר...

 

[danielo18]

העצבים שלי -

אין לי עצבים לשבוע זה (נדיר..) התעללתי? באיזה ילדה צעירה במיוחד אצלנו בבסיס שהחליטה שהיא יכולה להשיג כל מה שהיא רוצה בתמורה לעינטוז קל. היה מצחיק. למה אני מחכה? לשומדבר מיוחד..

 

[Dark Muse]

לא בדיוק עצבים..

אבל היתה לי שיחה עם סגן אלוף ביחידה שלי על כל הדברים שמעצבנים אותי ורבים אחרים. שיחה של 40 דקות בהן הגענו לפילוספיות על החיים ועל איך שדברים צריכים להיות. למה הצבא צריך להשתנות ולמה חוקים נוקשים ולא הגיונים מורידים מורל. כמובן שאי אפשר לשנות דעה של אנשי קבע, הם מרובעים מדי לצבא, אבל הצלחתי להגיע למקומות שבהן היא כן הבינה אותי וביקשה ממני לשלוח מכתב למפקד היחידה שהוא אלוף משנה, ולכתוב לו על הדברים האלו שמציקים לכולם ואף אחד לא מדבר בגלוי... כמה ימים אחרי זה היתה לי שיחה בלי פחד מול מש"ק משמעת, כזה שרבים מפחדים להתעסק איתם. אני מרגיש גאה בזה שאיפשהו, שגם אני הייתי בולע רוק כשהייתי מדבר מול סמכויות כאלו (במיוחד סגן אלוף) פשוט ישבתי ודיברתי בגובה העיניים כאילו אין דרגות וסמכות בינינו. זה משפר הרבה דברים בחיים ואני רואה בזה נקודת דרך לחלום שלי, להנהיג אנשים ולהגיע למצב שבו אני משנה דברים במדינה הזאת. מן גישה כזאת שוואלה יש דברים רעים כמו לעלות למש"ק משמעת בגלל שאיחרתי למסדר, אבל מצד שני לשפר את כושר השכנוע ויכולת הדיפלומטיה בדברים הקטנים האלו.

 

[danielo18]

מזה מסדרי בוקר??

משום מה מה שכתבת עושה לי תחושה של דז'ה וו חזק. כל הפחד הלא מוסבר סביב המש"קי משמעת וסביב הפלאפלים.. מה שכן, ביום שהוצאתי את כל הקיטור שהצטבר אצלי על איזה אל"מ סמרטוט (שאם הוא לא היה צריך אותי באותו הרגע אז הוא היה מטיס אותי לכלא) הרגשתי הכי כלי שבעולם ומאז, כל הזוטות עם החפ"שים בכלל לא הזיזו לי (עד שצחקתי בפרצוף לאלוף ואז היה פחות מצחיק אבל על זה בפעם אחרת..) אחחח, פב' 04 זקנים מדי. (ועד כאן הודעה לא קשורה בעליל לפורום, עם המנהלת סליחה!)

 

[L y c a n]

כיף

לראות את העצבים על הצבא.. ולראות כמה הצבא באמת מילה את החיים שלי

לעומת עכשיו.. היה טוב שם. מישהו עיצבן אותי? עכשיו בעבודה, איזה מתגברת מהארץ חחח סתם דברים שקשורים לעבודה. לא התעללתי.. עבר כ"כ מהר! ככה זה כשעובדים לילות, אז ישנים כל היום.. זין. גם ככה השמש שוקעת לי פה בארבע סעמק שבוע הבא?יוצאים יוצאים יוצאים!!!

 

[נועם m]

הממ...

לא חושבת שעיצבנתי מישהו, ולא זכורים לי עצבים מיוחדים שהיו לי... למה אני מחכה השבוע? 3 דיסקים חדשים שאלך לקנות מחר

 

[זכוכיות]

ענייני סופ"ש ../images/Emo13.gif

במהלך השבוע האחרון באיזו סיטאוציה מישהו/י מהמין השני הטריף אותכן/ם / גרם לכם לדמעה? את הסופ"ש הזה נסעתי להעביר עם שי בבאר שבע, כי הוא היה צריך ללמוד. הוא הזהיר אותי קודם שהוא הולך לחרוש השבוע, ביקש שאני אבוא... כדי לראות אותי, לישון איתי.. אבל ביקש שאני אקח את זה בחשבון... הוא בא ביום חמישי וביום שישי בבוקר נסענו יחד, ברגע שהגענו כבר חיכו לנו אנשים בדירה... והם ישבו שם וחרשו עד 1 בלילה, ואני ניסיתי להעסיק את עצמי כדי לא להתחרפן כשברקע חבורת סטודנטים נסערים שחוזרים 10000 פעם על המילה "אינטגרלים" (אלוהים ישמור..), כשהם סיימו נסענו כולנו יחד לאכול... ובבוקר יום שבת כבר התעוררנו לקול הטלפון, הם שוב בית והם שוב חרשו עד הערב. זה הסופש הראשון שבו אני מבקרת אותו מאז שהוא התחיל ללמוד (3 שבועות.. ב2 הסופשים הקודמים הוא בא לת"א), וכנראה כשהוא אמר "אני חייב ללמוד" לא כ"כ הפנמתי עד כמה... זה מתחבר להודעה שכתבתי כאן לפני כמה ימים, "אני לא יודעת ללמוד", לא הפנמתי שיש אנשים שמסוגלים לשבת על התחת כ"כ הרבה שעות... אז קצת התמרמרתי, והתעצבנתי... בסוף עבר, תכל'ס, זה קשה, אבל זה עניין של נסיבות, וזה לא יהיה ככה בכל סופ"ש.. נרגעתי מאז

במהלך השבוע האחרון באיזו סיטאוציה קרה חלילה שהתעללתם/ן / באסתם/ן מישהו/י מהמין השני? כנראה אותה סיטואציה

לא בחלתי במבטים מעוצבנים, לפחות בהתחלה... והוא ניסה איכשהו לשלב את הלימודים האלה בריצה לחדר כל כמה דקות, כדי להגניב לי חיבוק, נשיקה, "אני אוהב אותך" "אל תהי עצובה". חשבתי על זה אח"כ, וזה באמת היה לא פייר מצידי... כי אני יודעת כמה חשוב לו להצליח. ובנימה אופטימית- למה אתם מחכים בשבוע הבא? לסופ"ש הבא, כמובן