מצאה חן בעיני.
ואז מה אם היא ילדה 7 ילדים? כאשה שאין לה ילדים בינתיים אני מסתכלת על זה בפליאה ובהערצה מסויימת. והאומץ הזה, לחיות כפי שאת מוצאת לנכון הוא נדיר וראוי להערכה. מעצבן שהכתבת מנסה לתייג אותה שלא לצורך בתיוגים מפליאים יותר ויותר- רחם, מטבח, לימור. בשביל מה זה צריך, כמו שאומרים בפולנית? למה כל כך קשה לבילי מוסקונה הזו לקבל מישהי שיש לה מודעות מזרחית, "ובכל זאת" מתנסחת היטב , שהיא די-ענייה ומראש פינה "אבל" מעיזה לרדת על המרכז הבטוח-בעצמו, שמרשה לעצמה ולסביבה להיות לא-יפים "אבל" יש לה דעה והיא דואגת שישמעו אותה? מהדברים של איריס מזרחי נראה שאצלה כל אלו הם לא "אבל" ואינם סותרים, אלא באים מאותו מקור. מוסקונה ניסתה לפרק אותם לסתירות, אולי כי מזרחי מאיימת גם עליה ואולי כי היא רצה להקל על קוראייה, שלהם היא כנראה מייחסת תפישה שלפיה מזרחית וענייה=אותנטית אך מוגבלת=חסרת זכות ויכולת להכנס למרחב הציבורי, וודאי לא להביע דעה מנומקת הייטב. ואשר לאיחור- אכן מעצבן אך לא בטוח שלו המאחרת הייתה אישה ש"יש לה סיבה לאחר" כי היא סלב/מנהלת בנק/וכו' , זה היה נכנס לכתבה.