../images/Emo68.gifהביצה שהתחפשה
חלק כבר יודעים , אבל לא כולם. מכירים את הסיפור הביצה שהתחפשה? סיפור ילדים מדהים, על הביצה שלא רצתה להיות ביצה, אבל בסוף היא הבינה שהכי טוב להיות ביצה כי זה מי שהיא... ואיך כל זה קשור לעינייניינו? אז כפי שאתם יודעים, אני בתל אביב כבר כמעט חודש וחצי, מתוך נסיון ראשון וגישוש אחר אפשרות לעבור באופן קבוע למגורים בתל אביב, לכן גם השארתי ברשותי את הדירה בטבעון ולא השכרתי אותה, במהלך התקופה שאני פה, שהיא מאד נחמדה כי אני פוגשת אתכם , ובכלל, מבלה, וגם לא סובלת את הקטישות על הראש, קיבלתי הצעת עבודה בבית ספר בצפון, והנה לפתע צפו געגועים עזים לתלמידים, לכיתה, לשטויות הקטנות שלהם שעושים לי את היום, לקיטורים שלהם על השיעורי בית... התלבטתי. הפכתי על משכבי בלילות...שאליתי את עצמי שאלות, ולא תמיד ידעתי לענות עליהן.. מה עדיף? הישן והמוכר? החדש והלא נודע? המרחבים הפתוחים? החיים עם חניה ליד הבית ושני בתי קפה? או החיים עם ים ודיזינגוף ומפגשים עם שרית חנית הילה ושלי כל שני וחמישי? ההחלטה לא היתה קלה , והייתי צריכה להחזיר תשובה אם אני רוצה להיות מחנכת של כיתה ד-2 או להמשיך ולנסות את מזלי בעיר הגדולה... כמו שאמרתי, ופתחתי בסיפור הביצה שהתחפשה, וכמו בשיר "יש בי מזה וגם מזה , יש בי שניהם.." אני מתגעגעת לצפון מרגישה ששם הבית. והחלטתי לחזור הביתה. כמובן, שאני עדיין איתכם, וגם אני לפחות כאן עד סוף החודש, גם כמובן תלוי מה יהיה עם המלחמה הזו... בכל מקרה כל עוד אני פה, אשמח להיפגש, אז יאללה, מפגש בבקשה...(אז שאני אארגן..?) אוהבת ענבלי
חלק כבר יודעים , אבל לא כולם. מכירים את הסיפור הביצה שהתחפשה? סיפור ילדים מדהים, על הביצה שלא רצתה להיות ביצה, אבל בסוף היא הבינה שהכי טוב להיות ביצה כי זה מי שהיא... ואיך כל זה קשור לעינייניינו? אז כפי שאתם יודעים, אני בתל אביב כבר כמעט חודש וחצי, מתוך נסיון ראשון וגישוש אחר אפשרות לעבור באופן קבוע למגורים בתל אביב, לכן גם השארתי ברשותי את הדירה בטבעון ולא השכרתי אותה, במהלך התקופה שאני פה, שהיא מאד נחמדה כי אני פוגשת אתכם , ובכלל, מבלה, וגם לא סובלת את הקטישות על הראש, קיבלתי הצעת עבודה בבית ספר בצפון, והנה לפתע צפו געגועים עזים לתלמידים, לכיתה, לשטויות הקטנות שלהם שעושים לי את היום, לקיטורים שלהם על השיעורי בית... התלבטתי. הפכתי על משכבי בלילות...שאליתי את עצמי שאלות, ולא תמיד ידעתי לענות עליהן.. מה עדיף? הישן והמוכר? החדש והלא נודע? המרחבים הפתוחים? החיים עם חניה ליד הבית ושני בתי קפה? או החיים עם ים ודיזינגוף ומפגשים עם שרית חנית הילה ושלי כל שני וחמישי? ההחלטה לא היתה קלה , והייתי צריכה להחזיר תשובה אם אני רוצה להיות מחנכת של כיתה ד-2 או להמשיך ולנסות את מזלי בעיר הגדולה... כמו שאמרתי, ופתחתי בסיפור הביצה שהתחפשה, וכמו בשיר "יש בי מזה וגם מזה , יש בי שניהם.." אני מתגעגעת לצפון מרגישה ששם הבית. והחלטתי לחזור הביתה. כמובן, שאני עדיין איתכם, וגם אני לפחות כאן עד סוף החודש, גם כמובן תלוי מה יהיה עם המלחמה הזו... בכל מקרה כל עוד אני פה, אשמח להיפגש, אז יאללה, מפגש בבקשה...(אז שאני אארגן..?) אוהבת ענבלי
