../images/Emo7.gifאל תדאגי לי......
מים. יש אנשים שמים מסמלים בשבילם טוהר והתחדשות, בשבילי הם מסמלים עצב. בחורף אני בוכה במשך ימים שלמים. כשאני מוזגת כוס מים,כשאני שותפת ידיים, כשאני מתקלחת, כשיורד גשם, כשאני מצחצחת שיניים אפילו כשאני מורידה את המים בשירותים- אני בוכה. קשה להסביר לך למה, אין סיבה מוגדרת שאני חושבת עליה באותו הרגע. אצלי פשוט מים מסמלים דמעות. אני מנסה להסביר לך אבל אני לא יודעת בדיוק איך. זה כאילו שכל אותן הדמעות שזולגות כשבוכים על מישהו מת עולות ביחד איתו לשמים, ואחר כך מכשצר המקום להכיל את הדמעות, שערי השמים נפתחים והדמעות חוזרות בחזרה אלינו בצורה של גשם ואיתן גם הכאב. ובכל טיפה שיורדת אני מרגישה את העצב בעולם. את כל הדמעות שזולגות ועוד יזלגו על אלה שנהרגים בטרם עת. אני יודעת, פעם לא הייתי ככה. פעם היתה לי שיטה, הייתי שומרת את כל הדמעות חזק חזק בעיינים ,מחכה ללילה וכשאף אחד לא ראה הייתי בוכה אל הכר. אבל זה רק החמיר את המצב, הבכי בלילה נהפך לבכי היסטרי והרגשתי חסרתי שליטה . וכשאמא שלי שאלה אותי מה קרה לא ידעתי לענות לה כי לא הייתה לי באמת סיבה. עכשיו אני כבר לא משתמשת בשיטה כי הבנתי שמותר לבכות, מותר להיות רגישה, מותר להראות שקשה. אז אל תדאגי לי אני סתם רגישה בוכה כל היום את בכי העולם. זה יעבור לי עם הזמן, אני פשוט עדיין חלשה. אל תדאגי לי אני בסדר, אל תפחדי עלי, אני בסדר באמת זה רק מחולשה. אוהבת אותך אחות בנפש יקרה אל תדאגי...... שלך ענבל
מים. יש אנשים שמים מסמלים בשבילם טוהר והתחדשות, בשבילי הם מסמלים עצב. בחורף אני בוכה במשך ימים שלמים. כשאני מוזגת כוס מים,כשאני שותפת ידיים, כשאני מתקלחת, כשיורד גשם, כשאני מצחצחת שיניים אפילו כשאני מורידה את המים בשירותים- אני בוכה. קשה להסביר לך למה, אין סיבה מוגדרת שאני חושבת עליה באותו הרגע. אצלי פשוט מים מסמלים דמעות. אני מנסה להסביר לך אבל אני לא יודעת בדיוק איך. זה כאילו שכל אותן הדמעות שזולגות כשבוכים על מישהו מת עולות ביחד איתו לשמים, ואחר כך מכשצר המקום להכיל את הדמעות, שערי השמים נפתחים והדמעות חוזרות בחזרה אלינו בצורה של גשם ואיתן גם הכאב. ובכל טיפה שיורדת אני מרגישה את העצב בעולם. את כל הדמעות שזולגות ועוד יזלגו על אלה שנהרגים בטרם עת. אני יודעת, פעם לא הייתי ככה. פעם היתה לי שיטה, הייתי שומרת את כל הדמעות חזק חזק בעיינים ,מחכה ללילה וכשאף אחד לא ראה הייתי בוכה אל הכר. אבל זה רק החמיר את המצב, הבכי בלילה נהפך לבכי היסטרי והרגשתי חסרתי שליטה . וכשאמא שלי שאלה אותי מה קרה לא ידעתי לענות לה כי לא הייתה לי באמת סיבה. עכשיו אני כבר לא משתמשת בשיטה כי הבנתי שמותר לבכות, מותר להיות רגישה, מותר להראות שקשה. אז אל תדאגי לי אני סתם רגישה בוכה כל היום את בכי העולם. זה יעבור לי עם הזמן, אני פשוט עדיין חלשה. אל תדאגי לי אני בסדר, אל תפחדי עלי, אני בסדר באמת זה רק מחולשה. אוהבת אותך אחות בנפש יקרה אל תדאגי...... שלך ענבל
