אני אובדת עצות...

[get well]

../images/Emo7.gifאני אובדת עצות...../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

אני לא יכולה להיכנס לפורום שלי כבר.. הוא כולו מלא בריבים. כולם רבים עם כולם, יש איזה 4 מחנות שונים בפורום.. כל הפורום מלא קללות וירידות, פשוט לבוא ולמחוק את כל הפורום. יש גולש אחד שמתנכל לי ולדניאל שותפי במיוחד וכותב כאלה הודעות מזוויעות עליי (ועל המשפחה שלי) שאני אפילו לא יכולה לעלות את זה על כתב עד כמה שזה נורא... בנוסף על הכל אני אמורה לשמור על איפוק ולא לענות לו...זה פשוט לא אנושי. הייתי מתה שהגולש הזה יהיה מולי ונראה אם יהיה לו את האומץ לפתוח ככה את הפה על אמא שלי

למה אני צריכה להגיע הביתה ולרצות לבכות... למה אנשים כל הזמן רבים אחד עם השני... למה למה למה תודה על ההקשבה.. גטי

 

[ToryMaster]

היי

הבטחתי שאני אגיב פה, ואני מקיימת. קיפצתי לי לפורום שלך, והתחלתי לקרוא, כמ ושאמרתי בענייני - אתם צריכים למחוק, אל תאפשרי לכאלה דברים להישאר על גבי הפורום. עכשיו, לנימה היותר רגשית תמיכתית - מתוקה, אנחנו צריכות ללמוד להפריד בין המציאות הפורומית לבין המציאות הלא ווירטואלית, שאצלי מתערבבות זובזו, כי החברים שלי בחיים הם החברים שלי מתפוז. אני קיבלתי מסרים שדיברו על הניסיון התאבדו תשלי, שהאשימו אותי בזה שאימא חזרה לקח תאת הכדורים, אין לי מושג מאיפה הכלבה הקטנה הגיעה לכל המידע. בהתחלה זה פגע, הייתי בוכה, משתוללת, פעם חותכת. אבל לא. מעבר לזה שהם לא שווים את זה, הם גם לא מכירים אותך, הם לא יודעים שאת בנאדם נפלא, ושאת חמודה, ושאת שווה הרבה יותר מהם. את יודעת את זה, אני יודעת את זה. הודעות שפוגעות בך את לא צריכה אפילו לקרוא, ברגע שזה מתחיל להראו תסימנים של פגיעה כזו - למחוק, אוטומטית, בלי לחשוב אפילו. אנשים רבים, זו המציאות, Welcome to the real world, where nothing's perfect.

|נשיקה

 

[מוּסקט]

לקחת אוויר

ובמקביל למחיקת הודעות פוגעות, לעבוד על הרווח (או המרחק) בין המציאות של חייך לבין הפורום. התחילי להיות מעורבת בעשייה לא וירטואלית: לתקופה מסויימת, עד יעבור זעם, עברי לפאזה של ניהול "יבשושי" יותר ופחות מעורב רגשית, היי יותר פעילה בעשייה בחוץ עם תחביבים, פגישות, אנשים אחרים. ובקשר לשאלה (הרטורית, אני מניחה) "למה אנשים רבים"... כשנדע, כנראה נהיה מועמדים לפרס נובל. בינתיים אני יכולה רק להגיד שזה קשור לטבע האדם... כלומר, שיש אנשים שזה בא להם בטבעיות

 

[קסנדרה*]

get well אולי זה גילך הצעיר או....

גילי המבוגר כמו ששר שלמה ארצי. אבל כשאצלי בפורום מישהו משמיץ, מכפיש אני לא עונה, לא מגיבה וכך מרבית חברי הפורום. אנחנו מיומנים בלא להגיב לכל מיני מטרידים. נכון הוא שאם מדובר בקללות או שפה ממש בוטה, אז חובה למחוק, או אם יש אאוטינג (גם אם הפרטים בו אינם נכונים) אז גם למחוק. אבל זה משתיק את פורעי הסדר למינהם כשלא עונים להם, כי לא מתפתח שרשור ובעצם הם פונים לעצמם. תעבירי מסרים לכל חברי הפורום לגבי אותם גולשים בבקשה - לא לענות. הצצתי בפורום שלך ומצאתי שאת לא המנהלת היחידה ויש לך שותפים, זה נותן לך את ההזדמנות הנפלאה (לי למשל כמנהלת יחידה בפורום - אין) להתרחק מהפורום לשבוע או מספר ימים, לתת לדברים להירגע. למרות שאני מנהלת יחידה, לפני כחודש השעתי עצמי מהפורום ל-48 שעות, וכשחזרתי מצאתי כוחות להמשיך. אמנם אצלי לא היה ריב אבל היה איזה איכסה ואוירה קצת עכורה. אני לא יכולה לתת לך עצה להפריד בין המציאות וכו' מהטעם הפשוט. היות ומי שמנהל פורום ומעורב בקשר עם הגולשים, עבורו זה לא וירטואלי זה אמיתי, איני יודעת מה טיב היחסים שלכם בפורום. אם אכן אינך מכירה את הגולשים באופן אישי, אז תשתדלי באמת למצוא את הפרופורציה ואל תתני לזה להשפיע עלייך. העצה היחידה שנראית כרגע יעילה היא לנוח מהפורום למספר ימים. ואם את נכנסת וקוראת ולא מגיבה, נוכחותך לא תורגש, אם תוכלי להתאפק ולא להכנס בכלל זה אפילו יועיל לך יותר. בהצלחה

קסנדרה

 

[get well]

תודה לכל המגיבים..

באמת נראה לי שאני לא אגיב כמה ימים למרות שהבעיה של הריבים נמשכת כבר זמן רב. אני לא יודעת מה למחוק ומה לא למחוק כי נראה לי שאני צריכה למחוק את כל הפורום בקצב הזה

 

[ToryMaster]

בסדר

אז תמחקי את כל העמוד הראשון, אין לך ברירה, את לא יכולה להשאיר את ההודעות ככה.

 

[יוֹאב]

ברגע שהפורום הופך להיות מעיק

יש לך שתי אופציות עיקריות. לסבול אותו כמו שהוא, או לשים סוף למועקה. תחליטי עם עצמך שהודעות שכאלה לא ייכתבו בפורום, ותתחילי למחוק. מי שימשיך לכתוב על מנת להטריד, תחסמי אותו. ייכנס עם ניק חדש? תחסמי גם אותו. אין לך סיבה לקחת את הקללות ללב. מי שכותב את זה בכלל לא מכיר אותך ואת אמא שלך. תני לזה לעבור ליידך.