אני מתמוטטת...

[טלטול4האחת]

../images/Emo7.gif אני מתמוטטת...

מרשה לעצמי גם כן ל....הוציא את הקיטור.... תשימו

שאין לי כבר זמן לשאול אתכן קושיות, הסקר הסקר..אבל מחויבת לתוצאות ולנתונים.. ובכן, כשהריתי את ניב, הייתי מאוד אופטימית, שאבא שלו , צי"ק צ"אק, יחזור למעגל העבודה.(מפוטר היי-טק) אולם... החיים הןכיחו לנו אחרת. בתום 13 שבועות חופשת- לידה, נאלצתי לחזור מייד לעבודה. עד הלידה עבדתי כמו מטורפת, משמרות וביקורי- בית שאני מבצעת, רצתי בין בתים ובין הבי"ח הביתה, ממש עד יום לפני הקיסרי.הדבר הטוב היותר היה שעליתי רק 10 ק"ג במשקל, אבל חטפתי אולכוס, אני רצינית. ועדיין חיבים לי דמי- לידה!!! על אחת מהעבודות שעסקתי בהן, וטרם קיבלתי את הכסף. (מחכים להחלטה עקרונית)ומדובר במוסד ממשלתי, כבד מאוד. בקיצור, חזרתי לעבודה בבי"הח, שוב למשמרות, כשיש ימים שאני עובדת ערב ולמחרת בוקר, ונשארת לישון בעבודה, היות וני גרה רחוק, כך אני חוסכת לי את נסיעת הבוקר, שהיא איומה בכביש מ"ס 5 ואת הזמן.יש ימים שאני עובדת משמרת ערב אחרי ערב והילדים, לא רואים אותי יומיים, כי הם חוזרים מבתיה"ס בצהריים כשאני כבר בעבודה. שלא לדבר על הקטנצ"יק ניבוש, שלא רואה אותי, מתעורר בלילה ב3-4 לאכול, אני מתקשה להירדם אח"כ , נשארת עירה, נזרקת מהמיטה בסביבות 6 בבקר ונוסעת לעבודה.ימים שאני ישנה בביה"ח אאא שלו מאכיל אותו בלילה. ניב"וש נשאר עם אבא שלו, כל היום, שמטפל בו במסירות- רבה. לגדולים, אין לי כוח, לא מדברת כלל על הבית, שנראה קטסטרופ ה. . הגדולה בת 19 מנסה לעזור כמה שיכולה.אבל גם לה חיים משלה. העבודה בבי"ח לא מספיקה לנו כלכלית, כך שאני הולכת להגביר אותה גם בעבודה בקהילה, קרי קפ"ח וזה כנראה מתחילת החודש הבא כמו כן חוזרת לביקורי בית משבוע הבא. ז"א שאני חוזרת לעבוד יותר ממשרה מלאה וכל השבוע, בשעות מטורפות. דוגמא ללו"ז בשבוע הבא: יום א- מבחנים בבקר ומשמרת ערב מ15-23 יום שני ביקורים מ8-13 ובי"ח מ15-23 ג"ד" חג ה-בקר בי"יח 7-15 וביקורים אחה"צ יום שישי שוב ביקורי שטח. והטעות שלי שאחרי 6 שבועות, מהלידה, נרשמתי לחדר- כושר שכבר לא נראה לי שאוכל להגיע אליו, זה נראה לי כבר בגדר חלום. ומחודש הבא: קפ"ח בבקר ובי"ח בהמשך, ובנות, לא, אני לא הולכת לי"קרוע" את הבנק, ממש לא, לצערי אחיות הם לא סקטור מתעשר. הן רק רואות את הכסף "זורם" לו אל הכירורגים הפלסטיים, שמשפצים אותנו. מה שרציתי להגיד, שתיכנונים לחוד ומציאות, לחוד,. תכננתי ותכננתי להיות עם ניב"וש תקופה בבית, או לפחות לחזור למשרה חלקית, ללכת עימו לחוג או לטייל ו...נדה. מצאתי עצמי, חוזרת לפול- טיים- גו"ב. בנות, אני מתמוטטת

ואין לי ברירה. התלבטתי הרבה עד שכתבתי, אבל בהשראת משוש 30 זה "זרם" לי. ותודה לכל מי שהגיע עד הלום.

 

[טלטול4האחת]

המשך....

רואה איך הוא גדל לי מול העינים ומרגישה שאני מפספסת אותו. כשאני בבית, משתדלת לעזוב הכל, לעשות לו התעמלות, עיסוי אחרי המקלחת לשמוע איתו מוסיקה ואם יש לי עוד טיפת כוח, לטייל עימו. את האמת??? מרגישה, הכי גרוע בעולם, וזה לא שאני לא אוהבת את העבודה שלי ולעבוד. אני מאוד אוהבת!!! ולא רואה עצמי נשארת בבית אבל.. המינון, מאוד בעיתי בעיני.

 

[טלטול4האחת]

רציתי שתיראו מה אני מפסידה..

אף פעם לא צירפתי תמונה של ניבוש! בן הארבע חודשים מקווה שהמנהלות תיסלחנה לי !

 

[טלטול4האחת]

ועוד אחת אחרונה..

 

[קלריסה]

אויש, באמת מאוד מאוד קשה!

מסכנונת, מה אומר לך? הכול על הכתפיים שלך, שמרי על עצמך! אני לא יודעת איך. אני מניחה שחברות אמיצה עם הבנזוג יכולה לתמוך בזמנים הקשים. ניב מאוד מתוק

 

[משוש30]

יקירתי יש כמה הבדלים מהותיים ביננו

ראשית אצלי זה מבחירה ואצל זה אילוץ וזה הבדל ענק. חוץ מזה את עובדת יותר קשה ממני (אני לא מאמינה שאני אומרת את זה למישהי...) אני ממש לא יודעת מה להגיד לך...אני מניחה שהאיש לא יכול למצא עבודה גם אם זה משהו לא בהיי טק? הלוואי ויכלתי לעזור לך אבל אני לא יודעת מה להגיד. פשוט לא רק למסור לך המון חיזוקים וחיבוקים

 

[1איתן ולהב שלנו]

וואו,מה שיש לך על הכתפיים...

לפחות יש לך קצת עזרה. וניב חמודי.

 

[מ ת י ל ד ה]

../images/Emo24.gif נשמע לי בלתי אפשרי!!!

מקווה שבעלך ימצא עבודה בקרוב, כך שירד ממך חלק מהנטל. בתך בת 19

?! סחתיין....

 

[אמא של עופרי]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

לא במקום שלך. וכרגע יכולה להציע רק חיבוקים. מקווה שאוטוטו דברים ישתפרו

 

[ליאת של תומר וענבר]

ואו, איך את עושה את זה?

 

[צהלולים]

יקירתי! אני עוד לא חלק מהפורום הזה

אבל כל פעם מחדש שמחה שהמציאו אותו כדי להוציא החוצה בדיוק דברים כאלה... נשמע לי שאת עובדת קשה מאד מאד, קשה מדי, אם מותר לי להגיד... זה לא יכול להמשך כך לאורך זמן! את באמת תתמוטטי. ואם יורשה לי להציע בזהירות... אולי בעלך ימצא עבודה נוספת גם הוא? אפילו עבודה זמנית... כדי לעזור בפרנסה ולפנות לך יותר זמן לנוח ולהיות בבית!

 

[אמא של רועי ושני]

וואו וואו ושוב וואו!!

אין פלא שאת מתמוטטת. אני לא חושבת שיש מישהו שלא היה מתמוטט במצב כזה. אכן תקופה מאוד קשה ואין לי להציע לך יותר מכמה חיבוקים ולאחל לך שהאיש ימצא עבודה כמה שיותר מהר ויוחל לחלוק איתך בנטל. ועכשיו בואי ננסה למצוא כמה נקודות אור כדי להתעודד - * יש לך בובון מקסים בבית. הוא בריא והכל בסדר איתו

* יש לו מטפל נפלא - אבא שלו - והקשר שנרקם ביניהם בתקופה הזו יעזור לשניהם כל החיים. את לא צריה לחשוב ולדאוג איך המטפלת מסתדרת איתו. * יש לך עבודה שאת אוהבת ונהנית ממנה (נכון שהשעות לא שפויות אבל לפחות את העבודה את אוהבת וזה המון) * יש לך עבודה. אם חס וחלילה לא הייתה לך עבודה אני מניחה שהמצב היה הרבה יותר גרוע. אז תראי כמה נקודות אור הצלחתי למצוא בשבילך בתוך הנאחס. עוזר קצת לא?

אל תתמוטטי לנו פה. תפתחי שרשור קיטור אפילו כל יום! בשביל זה יש את הפורום הזה! מאחלת לך למצוא את הכוחות להתמודד עם התקופה הזו ומצדיעה לך על זה שאת בכלל עושה את זה!!!

 

[טלטול4האחת]

את מה זה מקסימה!!!!../images/Emo24.gif

 

[אמא של רועי ושני]

../images/Emo9.gif תודה.

 

[מאיה ורוני]

כשאני קוראת הודעות כמו אלה

אני מרגישה שעלי להודות להשם על העבודה שלי במשרה מלאה במסתיימת בסביבות 5 אחה"צ ולמרות שהיא כרוכה בעוד טלפונים מהבית, אני לא יכולה להתלונן. וטלטל, נראה לי שזה מוגזם לגמרי, למרות שנובע מאילוצים. אני מקווה שהבעל שלך ימצא עבודה בקרוב ותהני קצת יותר מניב המתוק.

 

[ליילה]

נשמע כמעט לא אנושי

לא יודעת מה להציע לך... אולי ההצעה היחידה שיש לי תשמע לך מופרעת לגמרי, אבל אני מבינה שאת אחות, וזה מקצוע מבוקש מאוד בארה"ב, כאן אחות מקבלת גרין קארד אוטומטית, בלי שום הליך מקדים או ויזת עבודה בעייתית, וגם המשכורות שלהן גבוהות... זה לא שאני מעודדת לירידה או משהו כזה, מי שמכיר אותי יודע שאין דבר שאני רוצה יותר מאשר לחזור לארץ, כי לי לא טוב פה, אבל במצב הנוכחי שלכם, גם במצב העבודה שלך, וגם במצב הכלכלי, אולי כדאי לשקול את זה, לפחות לתקופה מסויימת....

 

[טלטול4האחת]

מירב, ההצעה נפלאה, אבל....

מבחני- הרישוי שאת צריכה לעבור בארץ, לקבל דיפלומה לעבוד בארה"ב הם משימה כמעט בלתי ניתנת להשגה, ואני יודעת על מה אני מדברת. אני יודעת שהמשכורות של האחיות בארה"ב יפות מאוד. בעיה נוספת היא שיש לי ילד בן 16 שמתגייס בעוד שנתיים וזה בעיתי. אם היתי מסיימת בי"ס לסיעוד היום, שניה לא הייתי נשארת, במדינה הלא שפויה שלנו.

 

[סוס של נייר]

טקס הענקת כנפי צניחה

זה כאן כנראה. המונח "סופר-וומן" הוא פשוט את. אין לי מה להוסיף על שלל העצות, אבל מאחלת שהבעל ימצא עבודה ובקרוב, ושירווח לכם, כי ככה אי אפשר לאורך זמן.

 

[julie28]

אולי וזו רק הצעה...

אם בעלך הרבה בבית אולי שיציע את עצמו כבייביסיטר ובזמן שהוא מטפל בילד\ה שלכם הוא יקח עוד ילד או ילדה נוספים כך יהיה לילד שלך עם מי לשחק והוא גם ירוויח קצת כסף?!! מה דעתך? או משהו בסיגנוון הזה...כמו שבנות עושות ...אחרי הכל הוא הרי אבא.

 

[mevav1]

וואו טלוש../images/Emo12.gifאני המומה.לכן לא שומעים

ממך הא??? מה אני אומר לך...תמיד היית"מטורפת" בעבודה

שלא מרצון אלא מכורח הנסיבות,אבל ככה???? אני בשוק ורק אוסיף על מה שהחברות אמרו לך כבר זה שאכן,הלוואי שבעלך ימצא עבודה במהירות ויוריד ממך מעמסה. בכל מקרה,כמו שאמרו לך כבר,לפחות יש לילד "מטפל" הכי טוב שיכול להיות אחרי אמא.. ואגב,יש מישהו ממשפחתי שכיום הוא עובד מטעם המוסד בחו"ל אבל כאשר הוא עבד בארץ עם ילדים בסיכון,אז כאשר אשתו ילדה את בתם הבכורה הוא טיפל בה והיא עבדה וזה היה כשזה לא היה כ"כ מקובל פה. אז הווה נחשוב שכך הוא המצב וזה מה יש לבינתיים. אבל חוץ מזה טלוש,אולי שבעלך ילמד ע"ח המל"ל איזה מקצוע אם הוא זכאי לכך ואולי ככה הוא גם ימצא עבודה אח"כ? בכל אופן,בינתיים לאור ה"זה מה יש" אני מאחלת לך להיות חזקה ושפויה עם כמה שפחות כאבי לב על ניבוש המקסים והיפה ותתרכזי בעבודה בתקווה שזה לא יימשך זמן רב כל הקושי הזה. קבלי ממני

ענק ודעי לך שכמו תמיד,רק בגלל שאת כה עסוקה אני לא מתקשרת. פשוט לא נעים לי להפריע לך. אז אם בא לך תמיכה,בכיף,הרימי טל' ולפחות כך אעזור לך אולי. כל טוב יקרה ואני גאה בך על מי שאת ומה שאת. ושוב,שכחתילומר,ניבו'ש מהמם ואיך שהוא גדל

נשיקות לניב ממני וממיתר. מירב.