מה שאת מתארת - תואם את החוויה
ככה באמת עובד פלשבק, כשהזיכרון של הטראומה פולש לתוך המודעות שלך באותה חיות שהיתה כאשר נקלט בנפשך לראשונה. זה קשה, זה מערער וזה אכן זורק אותך לעבר. אבל למרות הכל, משהו שם בתוכך יודע שזה עבר. משהו אולי שקולו מאוד חלש במצב הזה, אבל הוא עדיין שם. בכללי, רוב השיטות שאמורות לעזור לך לצאת מפלשבק, ממוקדות בדרכים שונות לחבר אותך להווה. מה החוש שהכי חזק אצלך? יש אנשים למשל שחוש הריח אצלם מאוד חזק. אז עוזר להם במצב הזה להריח משהו עם ריח טוב, שמחזיר אותם להווה. מזכיר להם שעכשיו זה משהו אחר. יש אנשים שעוזר להם לחבק איזה צעצוע פרוותי או חיית מחמד. יש שרוקעים ברגליים, כדי להתחבר לגוף שלהם ולמיצובו בהווה. נסי לגייס את כוח הרצון שלך, כאשר הדברים משתלטים, כדי לקחת את עצמך מהמקום הכואב שהפלשבק משאיר אותך בו. ומה שלא יהיה, הפלשבק עובר. אך אכן, הפחד שדברים יכולים לקרות שוב לא עוזב כל כך מהר, כי משהו התערער אצלך בפנים. את כבר יודעת שדברים רעים יכולים לקרות. רק אל תשכחי שגם הרבה טוב יש לך שם שמחכה ועוד יקרה. טוב?