אנונימית עכשיו
New member
../images/Emo7.gifדילמה והתייעצות ../images/Emo53.gif
העליתי את הנושא בפורום חינוך לגיל הרך ובפורום לקויות וזכויות, ואז גיליתי את הפורום הזה. אני בטוחה שתכלו לעזור לי בהחלטה הקשה. אני מעתיקה לכאן: ********** שלום לכולם. בדרך כלל אני כאן בשם אחר, אבל עכשיו אני מבקשת את עצתכם בנושא רגיש. הילדון שלי, בן 4 וחצי וקצת (גן טרום חובה) מדאיג את כולנו. הגננת טוענת שהוא לא משחק עם ילדים (למעט דחיפות וריצות), צוחק בסיטואציות הלא נכונות, מדבר עם חפצים ומשמיע קולות... היא אומרת שהוא 'לא איתה'- מרחף לחלוטין, לא עונה תמיד על מה שנשאל. אני יודעת, הוא עושה את זה גם בבית כשהוא משחק, אבל זה בגלל העולם הפנימי העשיר ועתיר הדמיון שלו. הוא 'מעניק חיים' לדמויות ולחפצים איתם הוא משחק: מביים אותם, מדבר בשבילם. זה לא שהוא יושב לו ופתאום מתחיל לצווח! עם זאת, כשהוא נפגש עם חברים ותיקים או עם חבר מהגן, בסיטואציות של 1:1, הוא מסוגל לשחק 'יפה' ובשיתוף פעולה עם הילד/ה (אם כי לא לזמן ארוך). לצערי, הוא אוהב יותר לבלות עם המחשב, ש-ע-ו-ת (מקור קבוע לוויכוחים). הגננת רוצה למלא טפסים, כדי שתוקצה לו גננת ש"יח לשנה הבאה. זאת גננת מסייעת, שבאה פעם-פעמיים בשבוע ומסייעת לילדים שמתקשים. חשוב לי להוסיף, שמבחינה קוגניטיבית הוא נמצא ברף העליון ויש לו גם זיכרון פנומנלי. אז מה מדאיג אותי? התחום הרגשי. 1. שהגננת בשנה הבאה (גן אחר) לא תקבל אותו כלוח חלק (מי יודע מה יהיה עד אז?), אלא כבר מההתחלה תסתכל עליו "עקום". 2. שהדימוי הזה, של "דפוק", של ילד "עם בעיות" - יידבק אליו וילווה אותו בהמשך. שהתיוג הזה, ישפיע גם על ילדים בגן החדש (או דרך הוריהם) ואז הם ילעגו לו, לא ירצו לשחק איתו... 3. האם שווה לשלם את ה"מחיר" הזה (שאולי הוא רק בראשי. הגננת טוענת שהילדים הללו נתפסים כ"נבחרים" ע"י שאר הילדים)- תמורת סיוע של גננת ש"יח שבאה מדי שבוע לזמן קצר? 4. נכון, הוא שונה ומיוחד. אני לא בטוחה שזה רע, כי הוא מאושר. למה לקלקל ו'ליישר' אותו? זה מה שמצפה לו ב"מערכת"? 5. יש לי רתיעה עצומה מכך שיהיה לו "תיק" ברשויות. שוב, שדים אפלים שיש רק לי? 6. הוא מטופל באופן פרטי אצל קלינאית תקשורת (התחיל לדבר מאוחר ועדיין לא מדבר שוטף) ואנחנו חושבים להתחיל גם ריפוי בעיסוק. אני חייבת לומר, שהילדון כל כך רגיש, עם 'אנטנות' כל כך מפותחות, שמספיק שאני אדבר על חששותיי עם אמא שלי (בלי שישמע!)- הוא כבר נהיה "מעוך" כזה- מרגיש את כל הרגשות השליליים שלי מרחפים סביבו... ומזה אני מפחדת. ממה שזה עלול לעשות לו ולדימוי העצמי שלו. אני כבר לא ישנה טוב בלילות בגלל הדילמה הזאת. בכלל, מה בעצם עושה גננת שיח? נאמר לי שהיא עובדת על תכנים ומיומנויות, וזאת לא ממש הבעיה שלו. היא תסייע לו בפיתוח מיומנויות חברתיות? היא "תנחית" אותו לקרקע? אשמח לשמוע מהורים שעמדו במצבי, ממי שעוסק תחום ובכלל מכל מי שיש לו מה להגיד.
תודה למי שהחזיק מעמד עד כאן ותודה למי שיתרום מדעותיו, אמא.
העליתי את הנושא בפורום חינוך לגיל הרך ובפורום לקויות וזכויות, ואז גיליתי את הפורום הזה. אני בטוחה שתכלו לעזור לי בהחלטה הקשה. אני מעתיקה לכאן: ********** שלום לכולם. בדרך כלל אני כאן בשם אחר, אבל עכשיו אני מבקשת את עצתכם בנושא רגיש. הילדון שלי, בן 4 וחצי וקצת (גן טרום חובה) מדאיג את כולנו. הגננת טוענת שהוא לא משחק עם ילדים (למעט דחיפות וריצות), צוחק בסיטואציות הלא נכונות, מדבר עם חפצים ומשמיע קולות... היא אומרת שהוא 'לא איתה'- מרחף לחלוטין, לא עונה תמיד על מה שנשאל. אני יודעת, הוא עושה את זה גם בבית כשהוא משחק, אבל זה בגלל העולם הפנימי העשיר ועתיר הדמיון שלו. הוא 'מעניק חיים' לדמויות ולחפצים איתם הוא משחק: מביים אותם, מדבר בשבילם. זה לא שהוא יושב לו ופתאום מתחיל לצווח! עם זאת, כשהוא נפגש עם חברים ותיקים או עם חבר מהגן, בסיטואציות של 1:1, הוא מסוגל לשחק 'יפה' ובשיתוף פעולה עם הילד/ה (אם כי לא לזמן ארוך). לצערי, הוא אוהב יותר לבלות עם המחשב, ש-ע-ו-ת (מקור קבוע לוויכוחים). הגננת רוצה למלא טפסים, כדי שתוקצה לו גננת ש"יח לשנה הבאה. זאת גננת מסייעת, שבאה פעם-פעמיים בשבוע ומסייעת לילדים שמתקשים. חשוב לי להוסיף, שמבחינה קוגניטיבית הוא נמצא ברף העליון ויש לו גם זיכרון פנומנלי. אז מה מדאיג אותי? התחום הרגשי. 1. שהגננת בשנה הבאה (גן אחר) לא תקבל אותו כלוח חלק (מי יודע מה יהיה עד אז?), אלא כבר מההתחלה תסתכל עליו "עקום". 2. שהדימוי הזה, של "דפוק", של ילד "עם בעיות" - יידבק אליו וילווה אותו בהמשך. שהתיוג הזה, ישפיע גם על ילדים בגן החדש (או דרך הוריהם) ואז הם ילעגו לו, לא ירצו לשחק איתו... 3. האם שווה לשלם את ה"מחיר" הזה (שאולי הוא רק בראשי. הגננת טוענת שהילדים הללו נתפסים כ"נבחרים" ע"י שאר הילדים)- תמורת סיוע של גננת ש"יח שבאה מדי שבוע לזמן קצר? 4. נכון, הוא שונה ומיוחד. אני לא בטוחה שזה רע, כי הוא מאושר. למה לקלקל ו'ליישר' אותו? זה מה שמצפה לו ב"מערכת"? 5. יש לי רתיעה עצומה מכך שיהיה לו "תיק" ברשויות. שוב, שדים אפלים שיש רק לי? 6. הוא מטופל באופן פרטי אצל קלינאית תקשורת (התחיל לדבר מאוחר ועדיין לא מדבר שוטף) ואנחנו חושבים להתחיל גם ריפוי בעיסוק. אני חייבת לומר, שהילדון כל כך רגיש, עם 'אנטנות' כל כך מפותחות, שמספיק שאני אדבר על חששותיי עם אמא שלי (בלי שישמע!)- הוא כבר נהיה "מעוך" כזה- מרגיש את כל הרגשות השליליים שלי מרחפים סביבו... ומזה אני מפחדת. ממה שזה עלול לעשות לו ולדימוי העצמי שלו. אני כבר לא ישנה טוב בלילות בגלל הדילמה הזאת. בכלל, מה בעצם עושה גננת שיח? נאמר לי שהיא עובדת על תכנים ומיומנויות, וזאת לא ממש הבעיה שלו. היא תסייע לו בפיתוח מיומנויות חברתיות? היא "תנחית" אותו לקרקע? אשמח לשמוע מהורים שעמדו במצבי, ממי שעוסק תחום ובכלל מכל מי שיש לו מה להגיד.
