טריגר

../images/Emo7.gif טריגר

לא היה בי הפחד לצאת מחדר הרחצה לחדרי שלי, לא היה בי הפחד או הבושה לצאת מחדר הרחצה עטופה בחלוק רחצה שאת כל גופי כיסה, ולא היה בי הפחד שמישהו יחכה בחדרי. שמעתי צעדים וחשבתי שאמא אולי מהעבודה כבר חזרה, שמעתי צעדים וקיוותי שמישהו הביתה חזר, כי לבד פחדתי להיות , ומדוע , לא ידעתי. יצאתי מחדר הרחצה עטופה בחלוק, מכבה את האור , מדליקה בחדק, סוגרת את הדלת , וראייתי נעלמת, כמו שכיבו את האור, ונשימות קצובות ומהירות מגיעות לתוך אוזני. בתוך חדרי , שוכב עלי מדבר, נושם, מבקש הנאה, מבקשת שיפססיק, אומרת "זה לא נעים" , דורש לשמוע אותי נהנת, ואני שאני מבינה מה זה בכלל, לא יודעת שהנאה אפשר להפיק מיחסו אלי, מגופו שאונס את גופי , את נשמתי, בוכה ומקווה שיגמור ויילך, אך הוא מתעקש, "תהני , תשמיעי קול" חודר, גומר, "מסריחה" אומר והולך
 
רוצה להאמין ש...

מה שאנשים קלקלו - יהיו אנשים שיתקנו. בהמשך להודעה הקודמת שלך, מאחלת לך שתהיה לך חוויה מתקנת אמיתית ושתראי, שלא רק זה קיים, לא רק לזה אפשר לצפות מבני אדם.
 
למעלה