לא טוב לי

lonely3

New member
../images/Emo7.gifלא טוב לי

אני לא מסוגלת יותר עם החרדה הזאת יש לי חרדה חברתית קשה ואני לא מצליחה להתגבר עליה אני אומרת לעצמי למה שיהיה אכפת לי מתגובות של אחרים למה הם יותר שווים ממני? לא הם לא טועים לפעמים? לא אני יודעת שלאאאא אבל אני לא מצליחה להתגבר. היום היום הראשון ללימודים היה נורא לראות שוב את כולם מלא אנשים ואני רק רוצה להתחבא ולבכות עד שתצא לי הנשמה לא מסוגלת יותר. זה היה יום בין הגרועים שהיו לי אני לא מסוגלת להיות בבית ספר בחופש היה לי נורא אבל בבית ספר הרבה יותר נורא אני מרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי יותר מידי ונמאס לי נדפקתי עם המורים הכי מלחיצים הכי קשוחים שלא אכפת להם מכלום ולי קשה כל העומס של הלימודים+אני לומדת מאד מאד קשה מהבוקר עד הערב+ דכאון+חרדות נמאס לייייייי אממ יש לי גם שאלה שאני מרגישה לחץ בגרון חזק מרגישה שאני משתגעת ושיש לי דפיקות לב חזקות(לא בהכרח לפעמים זאת רק תחושה)זה חרדה? ואני לא מדברת על חרדה חברתית. תודה אם מישהו הקשיב
 

l i r o n R

New member
מישהו מקשיב..

קודם כל ברוכה הבאה לפורמינו הקט והצנוע... אני יכולה לנסות ולהבין אותך שהמסגרת של בית הספר מלחיצה אותך, בנוסף כמובן יש את הלימודים שהם מעמסה רצינית...והחרדה לא עוזרת לזה... אבל צריך להסתכל גם על הדברים החיוביים שבלימודים, לנסות להתרכז בדברים הקטנים והנחמדים שיש במסגרת בית הספר, החברים הטובים והקרובים... אממ...מה שאת מתארת, הלחץ בגרון ודפיקות הלב הם ללא ספק סימפטומים של חרדה, ללא קשר או שמא בעקבות החרדה החברתית. שאלה- האם התנסית או שאת נמצאת כרגע בטיפול פסיכולוגי? ואם את רוצה לשתף, אז באיזה כיתה את לומדת? שיהיה לך המשך לילה טוב, וסוף שבוע נעים...בהצלחה בבית הספר בימים הבאים!!
בשבילך תמיד, לירוני.
 

lonely3

New member
תודה לירוני :)

אבל זה לא כזה פשוט אני לא מוצאת שום דבר טוב בבית ספר גם לא החברים שום דבר אני לא מרגישה איתם בנוח בקטעים האלה שאני חרדה מידי ושאני בדכאון וזה רוב הזמן שלי ככה שמאד מאד קשה לי אני כל היום מסתובבת על כמעט דמעות בעיניים וזה לא היה לי כזה גרוע אף פעם!!! ולא לא התנסתי בטיפול פסיכולוגי מכמה סיבות שונות ואני לומדת בכיתה י"א
 

בוזיקית

New member
קודם כל ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אני לא מבינה בחרדה חברתית. לי יש חרדות אחרות. מה שכן, בת כמה את? ובקשר לדפיקות לב וכל זה - קודם כל גשי לרופא לשלול בעיה גופנית. לפעמים בן אדם סובל מפעילות יתר של בלוטת התריס ואז תוקפות אותו דפיקות לב מהירות, לחץ בגרון וכל מיני תסמינים שדומים לחרדה, אז קודם כל תורידי את זה מהראש. אם הרופא ישלול בעייה גופנית הוא ודאי יציע לך משהו קל להרגעה. אני אישית השתמשתי בקלמנרבין או טיפות פסיפלורה/ולריאן. זה מאוד עזר לי כשהייתי בגיל בית ספר... בהצלחה!
 

lonely3

New member
אני בת 16

תאמת אני לא מאמינה שזאת בעיה רפואית ואם אני אלך לרופא אני לא מסוגלת לבד בגלל החרדה ואם אני אלך עם אמא שלי(זה נשמע תינוקי אני יודעת =\) אם הוא יגיד שאין לי כלום ואולי אני סובלת מחרדה אני אמות אם אמא שלי תשמע על זה בפעמים כאלה אני משתתקת לחלוטין מתה לברוח שלא יסתכלו עלי זה סיוטטטטט =\ תודה על התגובה
 

בוזיקית

New member
קודם כל לא אמרתי שיש לך בעיה רפואית

אמרתי שכדאי לשלול אחת כזו, כדי להמשיך הלאה ולדעת במה וכיצד לטפל. דבר שני - את לא היחידה בפורום שסובלת מחרדה חברתית, ואת מזכירה לי את מותק, אחת הגולשות החביבות, שאולי תרצה להגיב לך לאחר צאת השבת. דבר שלישי - את כן יכולה ללכת לרופא לבד, אין דבר כזה לא יכולה. פשוט לא מאמינה בזה. לא יקרה לך כלום בדרך, ובטח לא אצל הרופא. מאוד נוח להישען על אמא, אבל בדיוק כמו שאמרתי למותק, אמא לא תהיה שם בשבילך לעד, וכדאי לך מהר ככל האפשר ללמוד לאט לאט להיות עצמאית ולשחרר את התלות. גם אחיינית שלי, בגילך, ילדה מאוד חברותית ועליזה, עדיין הולכת עם אמא שלה לרופא בכל פעם. זה לא כזה יוצא דופן. זה לא תינוקי, אבל אני רוצה להסביר לך שאפשר גם אחרת, אם את מחליטה שזה מה שאת רוצה. אבל גם אם תלכי עם אמא שלך, היא חייבת לדעת את האמת, גם אם האמת לא נעימה לאוזן. היא עדיין אחראית עלייך וצריכה לספק לך את הטיפול הטוב ביותר, ובלאו הכי בלי אישור שלה לא תקבלי טיפול פסיכולוגי או תרופתי.אם מה שחשוב לך זה לטפל בעצמך בכל מחיר, גשי ועשי זאת ויפה שעה אחת קודם. הפתרון בהישג ידך אז בבקשה אל תחפשי סיבות או תירוצים איך לא להגיע אליו. ואם אמא שלך עדיין לא יודעת שיש לך בעייה של חרדה, המצב אפילו גרוע יותר. אני מוכנה להתערב שהיא מרגישה שלא הכל אצלך כשורה. לאמהות יש מין תחושות כאלה שאין לאף אחד אחר...
 
בודדה, ברוכה הבאה ../images/Emo79.gif

האם משהו מקשיב? את שואלת ומהדהדים לך כאן "כן, משהו מקשיב" וזה כל כך פשוט וכל כך חשוב ובדיוק מה שדרוש לך כדי להקל על הבדידות, שיקשיבו. תרגיל שהצעתי פה פעם הוא לדמיין את מה שאת פוחדת ממנו קורה בצורה נורא מוגזמת. זה יכול להצחיק אותך ולהכניס דברים לפורפורציות. תוכלי לנסות לעשות זאת כאן, לתאר סצינה מאד מוגזמת של הדבר שאת פוחדת שיקרה. דרך נוספת להביא לשינוי בהרגשתך הוא לנסות לאתר את השיח הפנימי שלך עם עצמך. מה את אומרת לעצמך בקשר למצב שאת חרדה מפניו? נסי לכתוב את המשפטים האלה אחד לאחד. למשל- אנשים שופטים אותי, אם ידחו אותי, הם יראו שאני לא מוצלחת ולא ירצו להיות חברים שלי ואני אהיה אומללה ובודדה. נסי להעמיד כל הנחה והנחה במבחן המציאות ולכתוב לך אפשרויות אחרות להסתכל על המצב. אחר כך הניחי שהגרוע מכל קורה- מה יקרה אז? איך זה ישפיע על החיים שלך? האם זה באמת כל כך נורא?
 

lonely3

New member
אממ

זה לא נורא שחושבים על זה אני יודעת אבל במעשים זה נורא מאד זה כאילו אין לי שליטה על זה למשל השבוע היה לי שיעור בערבית ודיברנו רק ערבית והמורה פנה אלי דיברתי בקול רועד מרוב הלחץ כל שניה הסתכלתי בדף הייתי מסוחררת והיו לי דמעות בעיניים אני לא מסוגלת יותר אין לי כוחותתתת
 

l i r o n R

New member
חמודה!

תראי, כמו שבוזי שלנו פה אמרה, אין דבר כזה לא יכולה. כתבתי את זה פעמים כה רבות, גם כאן וגם לעצמי...החרדה לא אומרת לך מה לעשות אלא את אומרת לה...קשה לי להגיב על זה בגלל שאני מבינה אותך ומזדהה איתך ועם מה שאת מרגישה. כשאני עברתי את המשבר שלי, אמנם לא סבלתי ואני לא סובלת מחרדה חברתית, אבל אז כלום לא היה עוזר לי...לא יכולתי ללכת לבית הספר כי לא רציתי שאנשים יראו אותי במצב שלי, בכיתי כל היום ופחדתי לדבר על זה...הרגשתי לבד והכי גרוע, בודדה. כאילו אף אחד לא מבין אותי, ויותר נורא מזה, אף אחד גם לא רוצה להבין אותי. לא לכולנו, לצערי, יש הורים תומכים, סביבה אוהבת ומקבלת, אבל אין מה לעשות. זאת המציאות ואנו צריכים להתמודד איתה. לפי מה שאת מספרת, החרדה שאת סובלת ממנה מקשה עלייך את החיים ואת אינך צריכה להיאבק לבדך. את יכולה וצריכה לקבל עזרה, ולהתחיל בשיחות פסיכולוגיות, שאני מאמינה שיתרמו לך רבות! תקבלי כלים, עזרה ותמיכה בהתמודדות עם החרדה שאופפת אותך. זאת לא בושה, להיפך, זו גבורה להודות בכך, ולקבל בשל כך את הטיפול המתאים, להתחזק ולקום מזה, ביחד עם מי שיתמוך בך לאורך הדרך.. בכל מקרה, עצות, שאלות, מענות וכל מה שמסביב, הפורום ישמח לתפקד לצידך, ואפילו אם זה סתם לשפוך את המצב רוח הרע או הטוב שעובר עלייך... ולדעתי את צריכה לשתף את ההורים או את אמא או לפחות מישהו קרוב במה שעובר עלייך ולהתחיל לנקוט באמצעים לשיפור המצב, כבר עכשיו...כמה שיותר מהר, יותר טוב... שבת שלום ולילה טוב, לירוני.
 

בוזיקית

New member
תגידי לירוני את אמיתית??? ../images/Emo3.gif

או שאת מלאך שנחת משמיים? מאיפה "הקרצנו" אותך? איפה היית עד עכשיו?!?!
 

l i r o n R

New member
אמממ...תשמעי...../images/Emo8.gif

אני אמיתית והיחידים ש"הקריצו" אותי הם כנראה ההורים שלי לפני 17 וחצי שנה... הייתי פה עד עכשיו, פשוט לא הכרנו אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא... אז מה, בוזי, המצב רוח השתפר?
 

בוזיקית

New member
אהממממ...

היית פה בניק אחר ואני לא ידעתי?!?!?!?!?!?!?!?!? חושי הבילוש שלי כנראה עייפים כמוני... גחגחגחגח בטח השתפר - מה הייתי עושה בלעדייך???
 

l i r o n R

New member
חלילה...

נראה לך שהייתי פה ולא הייתי אומרת?! ז"א הייתי פה, בעולם, אבל לא הגעתי לכאן, לפורום המתוק שלנו... אני שמחה שהמצב רוח השתפר, אז מה את עושה ביום שישי בערב במחשב? יש משהו מעניין? כי לי אישית מאוד משעמם....
 

בוזיקית

New member
האמת שאני מתעדכנת מה קורה בעולם

במיוחד ברוסיה עם כל הזוועה. לא בא לי לראות בטלויזיה, זה יותר מדי חי שם, אחר כך יהיו לי עוד סיוטים בנוסף על מה שיש לי בלאו הכי... באינטרנט אפשר לצנזר ולא להיכנס לאן שלא רוצים, כך שזה עדיף לי... עכשיו אני הולכת לאכול, לעשות מקלחת (מה שלא עשיתי 4 ימים לבושתי הרבה), ואחר כך אולי אחזור לפורום או ל"שאלה קטנה" - זה פורום מאוד חביב בתפוז שגיליתי רק לאחרונה. אנשים שואלים שם שאלות כלליות מכל התחומים ומבקשים עזרה בהכוונה - למשל - איתור תמונות או כתבות - אז אני מנסה לעזור ולמצוא מה שהם מבקשים, וכך גם נחשפת לידע כללי בתחומים נרחבים ומגלה אתרים שבחיים לא הייתי מגיעה אליהם אלמלא השאלות... מומלץ בחום לנסות!!!
 

l i r o n R

New member
וואו נחמד...

בוזי יש לך אמבטיה בבית? ותודה על התעסוקה המזדמנת, אני מודה לך מקרב לב... :)
 

l i r o n R

New member
חבל...

הייתי מציעה לך לעשות איזה אמבטיה כייפית ומפנקת כזאת... כשהייתי במשבר אז כל לילה הייתי עושה אמבטיה, זה פשוט היה מוריד לי את לחץ הדם וגורם לי להיות עייפה וככה הייתי נרדמת אז הייתי מרוויחה כמה דברים באמבטיה אחת- מקלחת, הנאה, הירגעות ובסוף שינה מתוקה.... ותודה בוזי על הקישורים, אני אסתכל כבר...
 
למעלה