הדרדסית הנשית
New member
../images/Emo7.gifמצטערת עוברים עלי ימים קשים...
עכשיו שהכול כל כך ברור, עדין לא מוכנה לקבל את הסוף הקרב, מי בכלל יכול לקבל סוף?! היא הבטיחה להיות איתי עד סוף ההיריון, היא תמכה בכל ליבה ברעיון, היא הייתה החברה הכי קרובה שלי, היא נפחה בי חיים היא גידלה אותי להיות מי שאני, היא לימדה אותי להבחין בין טוב לרע היא לימדה אותי לסלוח לאהוב...למעשה את הכול, איך אוכל לחיות בלעדיה?.... יום שישי בערב היא הרגישה לא טוב, והייתה מבולבלת, לא זיהתה את הבית בו היא נמצאת, לא זיהתה את בן זוגה איתו היא חולקת את חייה 35 שנה ממש עכשיו בדצמבר ה29 הם יחגגו יום נישואין, והיא לא זיהתה אותו, והוא החליט שהוא לוקח אותה לבית חולים, שם אשפזו אותה והיא שוכבת לה במיטה מאז ואני מרגישה שהיא שוקעת יותר ויותר, והם לא אמרו כלום הרופאים, עד אתמול, כן היא חולה במחלה הארורה הזו סרטן משנת 91, ואכן כל הרופאים טוענים שהיא נס רפואי, כל כך הרבה שנים שרדה את המחלה, ותמיד ידעתי שהסוף יגיע מתי שהוא ועלי להיות מוכנה, אבל אני לא!! היא רק בת 52 היא עוד צעירה, נתת לנס הזה לקרות עד עכשיו, אז למה שהנס הזה לא ימשיך אנחנו בחנוכה חג הניסים והנפלאות, אנא ממך אתה שם למעלה, המשך את הנס, הם אמרו הרופאים שזהו הראש שלה מלא בגרורות, והיא מתחילה לשקוע... וקשה לי לקבל את זה, קשה לי מאוד.. אני כותבת ובוכה, אנא ממך אתה שם למעלה, קצת רחמים! אומרים שאדם לומד להבין אחרי שנים שמישהו חולה לצידו בסרטן לדעת לקבל את הסוף שהוא מתחיל להגיע, אבל אני לא מוכנה לקבל אותו, אני לא חושבת על עצמי חייה בלעדיה כמו שצריך, היא עמוד התווך בחיינו, אבא שלי הרוס, ממש שבר כלי, אחותי מגיעה מחר לארץ אפילו היא לא מעקלת את הסוף הנורא הזה!... לפני חודשים אני זוכרת שבאחת השיחות שלי איתה עם אימא שלי, היא אמרה לי, שהסוף יגיע ואתחיל לאבד צלם אנוש, תתפללי אליו שייקח אותי מהר, אבל אני לא יכולה אימא תסלחי לי איך אני יכולה להתפלל שהוא ייקח לי אותך? אני רוצה שתישארי עוד פה לצידנו אני לא רוצה לאבד אותך, אני יודעת שאת סובלת, אני יודעת שעברת שנה קשה, אבל את תמיד התגברת כוח ההישרדות שלך, האהבה שלך לחיים, את אהבת את החיים! לא רוצה שתלכי.. מרגישה שזה כל כך קרוב ולא יודעת מה לעשות???? לא יודעת איך להפסיק לבכות, זה בא בגלים חונקים, לא מפסיקה לחשוב עליך בכל דקה של היום לא יודעת איך להתמודד עם הסוף הקרב, ומה יהיה אחרי???????? אני אוהבת אותך אימא, את יודעת את זה..בבקשה תלחמי בשבילי בשביל אבא בשביל הנכדים שלך בשביל כולנו, קשה יהיה בלעדיך..בבקשה אל תשקעי..בבקשה ממך...
עכשיו שהכול כל כך ברור, עדין לא מוכנה לקבל את הסוף הקרב, מי בכלל יכול לקבל סוף?! היא הבטיחה להיות איתי עד סוף ההיריון, היא תמכה בכל ליבה ברעיון, היא הייתה החברה הכי קרובה שלי, היא נפחה בי חיים היא גידלה אותי להיות מי שאני, היא לימדה אותי להבחין בין טוב לרע היא לימדה אותי לסלוח לאהוב...למעשה את הכול, איך אוכל לחיות בלעדיה?.... יום שישי בערב היא הרגישה לא טוב, והייתה מבולבלת, לא זיהתה את הבית בו היא נמצאת, לא זיהתה את בן זוגה איתו היא חולקת את חייה 35 שנה ממש עכשיו בדצמבר ה29 הם יחגגו יום נישואין, והיא לא זיהתה אותו, והוא החליט שהוא לוקח אותה לבית חולים, שם אשפזו אותה והיא שוכבת לה במיטה מאז ואני מרגישה שהיא שוקעת יותר ויותר, והם לא אמרו כלום הרופאים, עד אתמול, כן היא חולה במחלה הארורה הזו סרטן משנת 91, ואכן כל הרופאים טוענים שהיא נס רפואי, כל כך הרבה שנים שרדה את המחלה, ותמיד ידעתי שהסוף יגיע מתי שהוא ועלי להיות מוכנה, אבל אני לא!! היא רק בת 52 היא עוד צעירה, נתת לנס הזה לקרות עד עכשיו, אז למה שהנס הזה לא ימשיך אנחנו בחנוכה חג הניסים והנפלאות, אנא ממך אתה שם למעלה, המשך את הנס, הם אמרו הרופאים שזהו הראש שלה מלא בגרורות, והיא מתחילה לשקוע... וקשה לי לקבל את זה, קשה לי מאוד.. אני כותבת ובוכה, אנא ממך אתה שם למעלה, קצת רחמים! אומרים שאדם לומד להבין אחרי שנים שמישהו חולה לצידו בסרטן לדעת לקבל את הסוף שהוא מתחיל להגיע, אבל אני לא מוכנה לקבל אותו, אני לא חושבת על עצמי חייה בלעדיה כמו שצריך, היא עמוד התווך בחיינו, אבא שלי הרוס, ממש שבר כלי, אחותי מגיעה מחר לארץ אפילו היא לא מעקלת את הסוף הנורא הזה!... לפני חודשים אני זוכרת שבאחת השיחות שלי איתה עם אימא שלי, היא אמרה לי, שהסוף יגיע ואתחיל לאבד צלם אנוש, תתפללי אליו שייקח אותי מהר, אבל אני לא יכולה אימא תסלחי לי איך אני יכולה להתפלל שהוא ייקח לי אותך? אני רוצה שתישארי עוד פה לצידנו אני לא רוצה לאבד אותך, אני יודעת שאת סובלת, אני יודעת שעברת שנה קשה, אבל את תמיד התגברת כוח ההישרדות שלך, האהבה שלך לחיים, את אהבת את החיים! לא רוצה שתלכי.. מרגישה שזה כל כך קרוב ולא יודעת מה לעשות???? לא יודעת איך להפסיק לבכות, זה בא בגלים חונקים, לא מפסיקה לחשוב עליך בכל דקה של היום לא יודעת איך להתמודד עם הסוף הקרב, ומה יהיה אחרי???????? אני אוהבת אותך אימא, את יודעת את זה..בבקשה תלחמי בשבילי בשביל אבא בשביל הנכדים שלך בשביל כולנו, קשה יהיה בלעדיך..בבקשה אל תשקעי..בבקשה ממך...