מציקים לי לפנות לבנק הזרע

[לגונה לגונה]

../images/Emo7.gifמציקים לי לפנות לבנק הזרע

אני עובדת במקום עבודה של בנות. אני בת 30 ומשהו רווקה. פעם היו מציקים לי שאני רווקה, עכשיו זה כבר הטרדה בלתי נסבלת כל הזמן אומרים לי ללכת לבנק הזרע, השעון הביולוגי וכו וכו הבנות מכאיבות לי מאוד, לא נותנות לי לעבוד במנוחה ואני לא יודעת מה לעשות. זה כבר נושא רגיש בשבילי , כמו לכל אחת, ובמקום שיכבדו את הפרטיות שלי ויניחו לי הם כל הזמן מחטטות לי בחיים. כמה פעמים אמרתי להם שיניחו לי שזה עיניין שלי אבל הם כל הזמן מציקות לי. והכי מעצבן שהם אומרות שהם מתכוונות לטוב. אם הם היו רוצות בטוב - שהיו מניחות לי. הם הבהירו את הנקודה שלהם פעם פעמיים מיליון פעם - לביאה בפעולה, בבקשה אני כותבת ובוכה לא יודעת איך להתמודד איתם איך לסתום להם את הפה כבר

 

[הגר שקד]

ומה את רוצה?

אל תעלבי, לגונה יקרה, אבל מדבריך נשמע שאת מאפשרת שיציקו לך ויחטטו בחייך. את אדם בוגר ואחראי למעשיו, ומי שאינו מבין או מקבל זאת, אינו חבר/ה אמיתי. אני מזמינה אותך לענות על השאלות: האם בוער בך הרצון להפוך לאם - גם אם חד-הורית? האם ויתרת על האפשרות לפגוש בן זוג ולהקים משפחה? האם את מרגישה מוכנה - נפשית וכלכלית - לגדל ילד? האם קיימת איזו בעיה רפואית שעלולה להקשות עליך להרות וללדת בעוד מספר שנים? ההחלטה להביא ילד לעולם היא החלטה פרטית ואינטימית המלווה באחריות גדולה. זכרי שאת זו שתצטרך להתמודד עם כל החלטה שתעשי, ובגיל שלושים ומשהו השעון עדיין לא רודף אחריך ובהחלט אפשר גם להחליט לדחות החלטה כה גדולה בכמה שנים. שבת שלום, הגר

 

[לגונה לגונה]

שיפסיקו להגיד לי מה לעשות

שיפסיקו להתנשאות עלי שהם אמהוות ואני עלובת העדר רווקה בלי ילדים. כל הזמן מסכנה מסכנה. לא משנה מה אנני עושה / מבלה וכו וכו -תמיד הן אומרות לי אבל מה זה שווה כל זה אם אין לך ילדים? מה אכפת להן מה זה שווה?! לי זה שווה . למה אני צריכה לתת להן דין וחשבון אם אני רוצה ילדים(כמובן שכן) ולמה אני לא רוצה לפנות לבנק מה אני מותחת ביקורת על הצורה שהילדים שלהן גדלים? אני פשוט לא יודעת איך לגרום להן להפסיק לחטט אבל עדיין לשמור על מסגרת עבודה נעימה ושיתןף פעולה. הרי אם זה לא היה בעבודה מזמן הייתי מעיפה אותם ממני

 

[הגר שקד]

האם את חשה

מסכנה ועלובת העדר? כי בהחלט נשמע שאת נותנת לנשים הללו לדרוך על כבודך... ברור לי הרצון שלך לשמור על מסגרת עבודה נעימה. אבל אם לא נעים לך, למה את משתפת עם זה פעולה? אין כל פגם בלא להיות נשואה ו/או אמא בגיל שלושים וקצת. לכל אחת יש את הקצב שמתאים לה. אני מכירה נשים רבות בגילך שאינן אמהות ונהנות מאוד מהחופש שיש להן, מבניית קריירה, מהרחבת השכלתן, מהאפשרות לצאת ולבלות בכל עת. אולי כדאי שתחפשי חברות שידעו להעריך אותך כאדם וכאישה, ולא רק כ"מכונה" לגידול ילדים?

 

[לגונה לגונה]

הם לא חברות שלי !!!

בטח שהחברות שלי שונות מהן. אני פשוט הרווקה היחידה במקום הזה. עזבי רווקה, לא מעניין אותם אם את נשואה או לסבית העיקר שיש לך ילדים! אין פגם בלא להיות נשואה וכו' וכו'? לי את לא צריכה להסביר . לכי תסבירי את זה להם... אבל כבר אין לי כח להסביר ולהתנצל . לא יודעת איפה את גרה , אבל באזור שלי מי שלא ילדה עד גיל מסויים היא כבר עלובה מסכנה שהחיים שלה לא שווים כשכתבתי כאן זה כדי לדעת איך להעמיד גבול איתם למרות השונות שלי. ואיך בדיוק אני משתפת פעולה איתם? אם 10 אנשים אומרים כולם שיום זה לילה ,את לא יכולה לשנות את הדעה שלהם - אני צריכה לדעת לחיות עם העיוות שלהם ועדיין להשאר אני

 

[הגר שקד]

שאלות

יקירה, את לא יודעת כמה שימח אותי המשפט האחרון בתגובתך. השלב הראשון והחשוב אכן מתחיל בידיעה שלא תוכלי לשנות את האחרים. בכל קהילה יש מעיין כללים בלתי כתובים של מה ש"נכון", ותמיד ימצאו גם "נשמות טובות" שינסו לישר ולהתאים אותנו ל"תבנית" המקובלת. השאלה היא (ואני יודעת שזו לא שאלה קלה ונוחה - ואולי אפילו קצת מקוממת) מה את בוחרת לעשות עם ההבנה שלא תוכלי לשנות את אותן נשים, אלא רק את עצמך? אני מאמינה שרק את יודעת מה נכון לך, אבל אם תרצי לבדוק את האפשרויות, נוכל לנסות לחדד ביחד את השאלות העומדות בפניך ומטרותיך. חשבי - האם עשית שינויים כלשהם בעבר? כיצד פעלת? מה הניע אותך לעשות שינוי? כיצד זה הרגיש? באיזה כישורים וחוזקות שלך נעזרת כדי לחולל את השינוי? האם תרצי לספר קצת על עצמך, על כישוריך, כשרונותיך, עוצמותיך? אשמח להמשיך... הגר

 

[נתי של הים]

מסכימה עם הגר

לא יקרה כלום אם תאמרי "זו החלטה שלי ואני מבקשת לא לעסוק בכך יותר". או "אני מבקשת לא לדבר על זה יותר". במקום עבודתי הקודם, בחורה צעירונת אמרה למישהי מבוגרת יותר "עוד פעם יש לך גלי חום ? כל פעם צריך לסדר לך את המזגן !!!" זה נאמר עם המון כעס. אותה בחורה מבוגרת, אמרה לה בטון מאוד תקיף "אני מבקשת לא להזכיר את הנושא הזה יותר !!! נאי לא סובלת מזה ,ואני לא רוצה לשמוע על זה יותר! ". הצעירונת נשכה את לשונה. אל תתני לאחרים לטפס עלייך. את יכולה להיות אסרטיבית ועדיין לעבוד איתן בנעימים. האם את נכנסת לחיים הפרטיים שלהן ? הרי השאלה שלהן היא כאילו שאלת את אותן כמה פעמים הן עושות את זה עם הבעל ... את חייבת להבין שיש גבול אדום שלא נכנסים אליו.

 

[GURI333]

כמה שהסביבה משפיעה עלינו../images/Emo12.gif../images/Emo5.gif

את מספרת על ההצקות של החברות לעבודה, שהן בעצם מנסות להעביר לך את הרצונות שלהן.. כשהן יבינו שאת מכבדת אותן, את ה"רצון הטוב שלהן" (משהו כמו: "אני מבינה שהיית מאוד רוצה שלא אפספס את הזמן.." ) ושמבחינתך - כל דבר בזמנו (תשובה כמו: "אני חושבת על הדברים, כשיגיע הזמן המתאים...") - ודאי יניחו לך. אם נצליח להתעלות מעל הרצונות שלנו ושל הסביבה שלנו, ונגיע למקור ממנו באים לנו כל הרצונות, נהיה עצמאיים לגמרי מהצפיות של הסביבה כלפינו.