רציתי לשתף: לפני מס´ ימים טיפלתי

morinbar

New member
../images/Emo7.gifרציתי לשתף: לפני מס´ ימים טיפלתי

מתינוקת שנולדה יום אחרי מורצוק
והתינוקת המקסימה
והחייכנית עוד מלווה אותי. כמובן שמאחלת לה ולכל התינוקות בריאות ומזל. ובכל זאת היה לי קשה שלא לחשוב מה היה אילו... ואם מור היתה איתנו- היא היתה צריכה להיות בת שנתיים וחודשיים (ויום)...ולמה לא זכינו לראותה גדלה...ולמה לא זכינו להתמודד עם כל הקשיים היום יומיים... ועוד ועוד ועוד. לא ידעתי עד כמה קשה היה לי לטפל בתינוקות עד שענבר נולדה. רק עכשיו אני מעכלת כמה הדחקתי...חשבתי שההפרדה נבעה מהעובדה שמור היא שלי (תמיד) ושאר התינוקות- של אחרים. היום אני יודעת שזו היתה בחלקה התנהגות הגנתית ובחלקה- אכן אין אלה התינוקות שלי (למרות שני נהנת מהם ואף הייתי מוכנה לקחתם הביתה- את אלה הסובלים מהזנחה...ואפילו לתת לכל משתתפי הפורום הזה, יש פה כ"כ הרבה שיש להם כ"כ הרבה לתת ולהעניק...כמה חבל). טוב קצת גלשתי בריאות ומזל לכולנו. שתבוא ה
והמזור לנפשותינו.
 
../images/Emo24.gif

מבינה מאוד את הרגשתך. כשלנו קרה האסון הגדול הייתי מורה לגיל הרך. עבדתי בבית ספר שהיתה בו אוכלוסיית מצוקה. בתום אותה שנה עזבתי את ההוראה. היה לי קשה לראות כיצד אני נאבקתי כל כך להרות, לשמור על ההריון, להיות אם, לנסות להציל חיים של ילדה אהובה ומאידך הזנחה ואף התעללות בילדים. היום אני מזכירה רפואית. ולפני כמה חודשים הציעו לי לנהל את מרפאות הילדים במקום עבודתי וסרבתי- חששתי ממפגש עם ילדים במצוקה בעקבות מעשי הוריהם. היום אני אם לביתי בת החמש ועדיין- אי אפשר להתנתק מהרגשות הללו.
 
למעלה