../images/Emo7.gifרק רציתי להגיד שאני עדיין עובדת
רצוף מעשר בבוקר (אפילו בלי ארוחת צהרים) ויקח לי עוד שעתיים שלוש. מתן ישן כבר מזמן ולא ראיתי אותו כל היום. וזה כשכל החודש האחרון מתן קם בלילה כל שעה ובעלי היום אפילו לא חוזר הביתה כמה זמן אתם חושבים אפשר להמשיך ככה?
אני כבר עובדת גם ימי שישי, כלומר שישה ימים בשבוע. חזרתי היום הביתה בשמונה בערב וכאמור אני עדיין עובדת. שאבתי היום בעבודה פעם אחת כשהציצי שלי כבר התפוצץ ושני המשרדים שאני עובדת בהם לא ננעלים מבפנים אז אתם יכולים לתאר לעצמכם את הלחץ... הגבול היחיד שהצבתי לעצמי בנושא עבודה ואני לא מתכוונת לוותר עליו זה ימי שבת עם המשפחה. אבל אני רוצה להגיד לכם שלדעתי מתן כבר לא מזהה אותי כשאני רואה אותו ער הוא מחייך הרבה יותר לאמא שלי (שמטפלת בו כשאני לא נמצאת) מאלי
איך עושים את כל זה??? ושתבינו שלמרות מה שנראה לכם הוארדתי הילוך לעומת מה שהיה לפני הלידה... הצילו!!!!
רצוף מעשר בבוקר (אפילו בלי ארוחת צהרים) ויקח לי עוד שעתיים שלוש. מתן ישן כבר מזמן ולא ראיתי אותו כל היום. וזה כשכל החודש האחרון מתן קם בלילה כל שעה ובעלי היום אפילו לא חוזר הביתה כמה זמן אתם חושבים אפשר להמשיך ככה?
