שלום, שמי עומרי, ויש לי סיפור.

../images/Emo7.gif שלום, שמי עומרי, ויש לי סיפור.

הסיפור הוא לא עלי, הוא על דוד שלי. |לוקח נשימה עמוקה ומוציא את האויר לאט| דוד שלי, אח של אבא, בן 42. היה נגר במקצועו, עד לפני כ 5 שנים, שעקב סיכסוך עבודה עם שותף, עזב את הנגריה והפך להיות לחצי שנה נגר פרטי. לאחר שאושפז בבית חולים מאיזשהיא בעיה (אני חושב שהיתה לו צהבת?) אמרו לו שאסור לו יותר לעבוד בעבודות קשות, כמו נגר פרטי, והוא הסב את המקצוע לאיש מכירות, בנוסף אמרו לו בבית החולים שיש לו חשש לסרטן. עוד משהו שחשוב לציין, הוא שעד עזיבתו את הנגריה הוא היה מעשן כמו קטר, עד היום שבו הוא עזב את הנגריה, ואז הוא החליט שהוא לא יכול יותר, ובמכה אחת הפסיק לעשן. בנתיים הוא עובד כאיש מכירות, התגלה אצלו חשש לסרטן בלבלב, אבא שלי שעוסק באנטומיה אמר לי כי הלבלב הוא לא "חלק שאפשר להחליף" וזאת נחשבת ל"מחלה סופנית", נורא נבהלתי, כי הוא ממש איש שאני אוהב, הוא דוד נחמד. החשש התגבר עוד שאמרו לו ששילוב צבע הרהיטים שהוא השתמש בו, והסיגריות, יכולים כרגע להרוג אותו. ל"שמחתי", הסרטן אינו בלבלב אלא בבלותת לימפה ליד הלבלב. היום הוא לא עובד, הוא הולך לטיפול (לא הקרנות, משהו יותר רוחני), ושם אני לא יודע בדיוק מה הוא עבר, אבל הוא חזר לעשן, והפסיק להיות אותו אדם נחמד שאני מכיר יום יום. הוא נמצא אצל סבתא שלי (אמא שלו) בשעות הבוקר, והיום סיפרו לו שהוא ממש בוכה, כמו תינוק, "אמא, קחי ממני את הכאב", כואב לו בכל הגוף, הוא מרגיש שכל העצמות שלו מתפרקות. עוד משהו שאני רוצה לספר לכם עליו. לדעתי, הסרטן שלו לא נובע רק מהסיגריות ומהצבע. עוד בעיה שיש לו, הוא שהוא שומר דברים בבטן, לדוגמא: יש לנו איזה ריב משפחתי, ואיזה אח ניתק קשר עם המשפחה, אז הוא לא מגיב, לא אומר כלום, אלא שומר הכל בבטן, שזה הוכח מדעית שזה לא דבר בריא. עכשיו אספר לכם מעט על הפאן שלי בענין: אני די מבין אותו בענין הסיגריות - הוא נמצא תחת פחד הסרטן יום יום, וזה לחץ נפשי. אני שומע אותו אומר יום יום, מחר, אני קם, ומנצח את המחלה. אני מקווה שהוא יצליח. בנוסף, אני מאוד מפחד שהוא ימות, אני לא רוצה שהוא ימות! בנתיים משפחתי ואני, מנסים לעזור לו, בזה שאנו לוקחים את הבן הקטן שלו (כיתה ד) איתנו להטיס טיסנים שזה תחום שאני מאוד מומחה בו, והבן אוהב אותו גם. אני מקווה ובטוח שהוא יכול מבחינה נפשית לנצח את המחלה, השאלה אם הוא יצליח לאסוף כוחות, ולנצח את המחלה. עוד דבר, אני רוצה להודות לכולכם על הזמן שהקדשתם לקריאת הודעה זו, "אבן נגולה מליבי",
לכם!
 

אחשל

New member
שלום עומרי

סיפור קשה הבאת איתך. אתה, בגילך הצעיר (יש לי בן קרוב לגילך
), לוקח על כתפיך התמודדות לא קלה עם מחלה של קרוב משפחה אהוב, לוקח על עצמך אחריות לנסות ולמצוא לו מזור ומרפא, לפחות ליסורי נפשו... הרקע של לחצים נפשיים וסגירות כמקור להתפרצות מחלת הסרטן בהחלט מוכר (אם לא ע"י הממסד הרפואי, הרי שבוודאי אני וחברי לפורום מכירים בזה...). לאדם שמתמודד עם המחלה ניתן להציע עזרה ותמיכה, רגשית ונפשית, בכל מיני אמצעים. בחלק מן המכונים האונקולוגיים עובדים גם פסיכו-אונקולגיים, שמסיעים לחולים בהיבט הנפשי של ההתמודדות. ישנן עובדות סוציאלויות שעוזרות בכל מיני תחומים. עמותת ח.ס.ן מפעילה קבוצות תמיכה ברחבי הארץ, וקו טלפון לתמיכה וסיוע שפועל מרבית שעות היממה, 7 ימים בשבוע. מספרו 1-700-506-600. גם אתה בהחלט יכול למצוא סיוע ותמיכה אצל המתנדבים שמאיישים את הקו. בריאות וחיים טובים ניר
 

rubber duck

New member
../images/Emo24.gif

עמרי היקר אני מכיר אותך כטיסנאי ומאד מאעריך את מעשיך ואת ההשקעה והרצון לשמור על המשפחה לקחת האחריות על בן דודך היא מעשה חיובי מאין כמותו ומראה על איכפתיות
כה לחי דודך מתמודד כעת עם דברים לא קלים הפסקת העבודה כנגר הכיאבה לו והסרטן מכיאב לו יותר העישון הוא בחירה שלו , כשה מאד להגיד לו להפסיק מה גם שהוא אדם מבוגר ואחראי ויודע את המשמעויות , אישית אני מתנגד לעישון אולם במקרה כזה לא הייתי מתערב ( זו בחירה שלו ) הדבר הכי נכון וזה גם מה שאתה עשוה זה לתמוך מקווה מאד שדודך יחלים ובמהרה
שרון
 
למעלה