תגידו לי איך לעצור את הדמעות

פנטגרו

New member
../images/Emo7.gifתגידו לי איך לעצור את הדמעות../images/Emo7.gif

שלום לכולם, זאת הפעם הראשונה שאני פונה לקבלת תמיכה מכם ואני כל כך זקוקה לה.... לאבא שלי היה סרטן בלבלב לפני 8 שנים ולאחרונה התגלה גידול סרטני (גרורה) במעי הגס עם תאים של הלבלב... עשינו הרבה בדיקות ואף על פי שאין תוצאות וודאיות מוכחות הפרופסור שניתח את אבי לפני 8 שנים ונעזרנו בו בחודש האחרון החליט שמדובר בהישנות של המחלה ושמכיוון שהגידול נמצא (לפי CT) על כלי דם וכבר שלח גרורה אין טעם לנתח והוא מפנה אותנו לכימו. אבא שלי בן 55 ויש לי אח קטן בן 11 מאד מופנם. אבא שלי לא יודע מה יש לו והאמת היא שהוא גם לא רוצה כל כך להבין! אבא שלי חזר בתשובה לפני 8 שנים והיום הוא מקדיש את כל הזמן שיש לו לעזרה לנזקקים....והאמונה שלו כל כך חזקה.... מקודם דיברתי איתו בטלפון והתחלתי לבכות אז הוא החליט שרבתי עם הבוס שלי ואמר לאחותי שהוא כבר יראה לו מה זה להרגיז אותי... אני כל כך מפחדת וכותבת לכם בבילבול מוחלט... אני כל כך חסרת אונים.... כל מה שאני יודעת זה שסרטן בלבלב לא מותיר הרבה אופטימיות אבל מצד שני אני גם לא מבינה איך טוענים שב-CT מלפני שנה היה שם כבר את הגידול רק ביותר קטן ואיך גם ה-CA19 וגם ה-CEA יצאו תקינים! אני רוצה לברוח....אני לא מסוגלת להתמודד עם המצב.... היום זה יום הנישואים של ההורים שלי ואבא שלי רוצה שנלך איתם לחגוג במסעדה.. איך אני יכולה להסתכל לו בעיניים ולא לבכות.... אנחנו צריכים עכשיו לפנות לאונקולוג ואני שוקלת אם בכלל כדאי לנו.... אמא שלי חיה על כדורי הרגעה ואחותי בורחת.... מי שנשאר במערכה זה אני ואחי הקטן שגם לא יודע הרבה ! אני כל כך זקוקה לתמיכה מכם, לסיפורים, לתקווה וגם לחיבוק! אני כל כך רוצה לחזור ולהעריך את שיגרת היום יום.... שלכם, אני
 

שורדן

New member
בעזרת השכל והרגש והאין ברירה

מכתבך באמת נוגע ללב . אני בעצמי חולה סרטן ומאד מבין לליבך , אבל למרות המצב הקשה קחי את עצמך בידיים ותתמכי באביך ואל תצערי אותו עם בכי. ראי אתגר לאישיות שלך לעזור לאביך ככל האפשר ומצד שני להחזיק את המשפחה. לדעתי אחיך בן ה- 11 לא צריך להיות מעורב ממש ועדיף שיחיה את חייו הרגילים ככל האפשר. דוקא האמונה החזקה של אביך יכולה לחזק אותו ולעזור לו להתמודד. אל תחליטי כבר מראש שאין תקוה , זה לא נכון ( עובדה שפעם אחת כבר ניצח את הסרטן , אז למה לא פעם שניה? ). אל תהססי לפנות גם לעזרה פסיכולוגית - זה מאד עוזר ובכלל לא בושה. לגבי ה- CEA לפי מה שידוע לי , בהסתיגות שאני לא איש רפואה , יש אנשים שאצלם בדיקה זאת פשוט לא משקפת את המצב. בהצלחה
 
פשוט לבכות

את נמצאת במצוקה גדולה, אבא חולה וצריך לעבור טיפולים ואת זו שצריכה להתמודד עם ידיעת כל האמת. וגם קצת עם הסתרת האמת. וזה קשה וזה מכביד על הלב. אם את מרגישה שאת צריכה לבכות, מדוע שלא תעשי זאת? תני לרגשות לצאת קצת החוצה שיכבידו עליך פחות. אני חושבת שזה זמן שצריך לעבור יחד, המשפחה. כי זה הרבה יותר קשה לעבור את זה לבד. אפילו האח הקטן יכול להיות שותף כי אולי הוא ילד אבל הוא בכל מקרה ירגיש גם אם לא יספרו לו, אז עדיף שהוא יידע מכם במקום שינסה לנחש. גם יכול להיות שאחותך בורחת כי הם נמצאת באותו מקום של מצוקה כמוך וגם לה קשה להתמודד עם הדברים, אבל נראה לי ששתיכן יחד יכולות לחזק אחת את השניה וכך גם לחזק את כל המשפחה. אני מצטרפת להצעה להפגש עם איש מקצוע, פסיכואונקולוג, שיוכל לתת לכם כלים להתמודדות טובה יותר. תרגישו טוב גלי
 
למעלה