[DanuShiT]

../images/Emo7.gif ../images/Emo53.gif

היי לכם! אני לא יודעת אם הבעיה שלי מתאימה לפורום הזה אבל החלטתי לנסות בכל זאת. אז ככה: אחי הגדול בן ה 35 התגרש לא מזמן. האמא נטשה את שני הילדים בני ה 11 ו 6 ועזבה את הבית. הילדים יחסית במצב נורא, הם רבים כל הזמן, עושים בעיות, אין להם משמעת וממש סיוט להיות איתם. להיתחשב בזה שהגדולה היא בת 11 והיא מאוד בוגרת יחסית לגילה. ההורים שלי לקחו את המצב קשה יותר מכל אחד. הם כל הזמן בדילמה כיצד הם יכולים לפתור את בעיית המשמעת של הילדים ולתת להם תחושה שהם לא לבד ויש מי שאיתם. להעניק להם חום ואהבה. לפעמים אנחנו, ההורים ואני, לוקחים אותם לטייל, מפניקים אותם ובעיקר נותנים להם חום ואהבה שהם זקוקים לו הכי הרבה. אבל כנראה שזה לא מספיק. ואנחנו כבר אבודי תקווה. בנוסף לכל זה האמא מסיתה את הילדים מהאבא ומהמשפחה שלנו, מהמשפחה היחידה שמעניקה לה חום ואהבה שאמא לא מעניקה לילדיה. אני ממש אובדת עצות

אחייניתי הגדולה לפעמים כ"כ בוגרת וכשאני רואה אותה ככה רבה עם אחיה, מרביצה, מקללת, בוכה, זה פשוט הורג אותי ולא רק אותי. חשבתי אולי עם הזמן זה יעבור, אבל אולי להפך, עם הזמן זה יכול להיות יותר גרוע... אשמח לקבל עצות

דנושית

 

[avielss]

קודם על ברוכה הבאה

קודם כל תחושת האהבה והחום שאתם מעניקים לילדים היא הדבר הטוב ביותר שקיים. לדעתי יש להציב לילדה מסגרת יום מסויימת...ולמה זה כל כך חשוב? הוריה התגרשו וזה מבחינתה התמטטות המסגרת וחוסר וודאות. ברגע שישנה מסגרת ולוח זמנים (קמים בשעה A ארוחת ערב בשעה X החוסר וודאות מתמעט הילדה תרגיש בטוח יותר וההתנהגות תשתפר בשאיפה. אל נשכח שהילדה בת 12-גיל קריטי אשר הילדה מתחילה לפתח את נשיותה תופעות הורמונליות מתחילות להתרחש ואין ספק שזה משפיע על המצב רוח תנסי להיות לה מין "יועצת" אולי הדמות הנשית קצת חסרה לה (לפחות בקטע הזה...) וההסתה אין מה לעשות ברוב גירושי ההורים ישנה הסתה לפה ולשם (אצלי במשפחה אם על כל דבר הסתה שהיתי שומע היתי גובה שקל היתי היום באלפיון העליון

ועוד משהו את יכולה להפנות אותה לפורום יש כאן חברה בסביבות גילה חברה שעברו עוברים ומתמודדים (ולפי דעתי בהצלחה ובבגרות נפשית) תני להם לעזור לילה טוב אביאל

 

[DanuShiT]

אמממממ...

אני מבינה. ואני יודעת שמה שחשוב זה החום והאהבה. אבל אולי זה לא מספיק? הרי אין אהבה כמו אהבה של אמא והיא בקושי מקבלת את זה. האמא רק מסיתה אותה מהאבא ומהמשפחה. מצד אחד אני חושבת שזה יעבור עם הזמן ועם התמיכה שלי ושל המשפחה. ואולי לא. הרי זמן הוא מרפא, כולם יודעים את זה אבל אולי זה יכול רק להחמיר?! אחי מציב לה סדר יום ותנאים, אבל זה לא עוזר. לפעמים אני חושבת שהיא מפונקת מידי, ואבא שלי מפנק אותה הכי הרבה. הם מאוד קרובים. זה נכון שהיא זקוקה לחום ואהבה ופינוקים אבל אולי הפינוקים האלה גורמים לה להיתנהג בצורה ילדותית ואנוכית. אני אישית מאוד קרובה אליה. היא תמיד אומרת עד כמה היא אוהבת אותי ותמיד רוצה להיות כמוני, ואני מייעצת לה והיא מספרת לי אם יש לה בעיה. אבא שלי טוען שהם צריכים לראות פסיכולוג. לפי דעתי זה מיותר אבל אולי לשם שינוי לא..... אשמח לקבל עוד תגובות. תודה אביאל

דנושית

 

[tipid]

אביאל תבורך על עצותיך

כל מילה כפנינה יקרה ואמיתית. מעודד ומחמם את הלב! בברכה תמר.

 

[tipid]

דנושית היקרה!

קודם כל ברוכה הבאה ותמיד את מוזמנת להגידאת אשר על ליבך אם לטוב או חלילה שכבד לך על הלב. אני בדעה אחת עם מהשאביאל ייעץ לך. חזקי ואמצי ושיהיה לךכל טוב. תמר.

 

[DanuShiT]

../images/Emo13.gif

תודה !! לכולםםםםםםםםםםםםםםם !!!!!!!!

אני אולי אפנה אותה לורום הזה. היא טיפה סגורה בכמה ימים האלה כי אחי ואבא שלי בחו"ל....

ואני מתגעגעתתתתתתתתתתתתת!!! להלה טוף! חרופ| דנושית

 

[tipid]

דנושית היקרה!

תהיי בריאה ומאושרת והם יחזרו בשלום והכל יהיה טוב!